בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
|
19063-09-14
07/09/2014
|
בפני השופט:
יעקב דנינו
|
- נגד - |
המבקשת:
נסרה אלוקילי
|
המשיבה:
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
|
החלטה |
תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו.
עיון בצו שצורף לבקשה מלמד כי הצו הודבק ביום 17.8.14.
לא פורט בבקשה ובתצהיר הטעם לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה.
בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.
יתר על כן. בהתאם להוראת התקנות, על המבקשת לפרט מהי זכותה המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.
בהקשר זה, טוענת המבקשת כי היא ובני משפחתה "טוענים לבעלות על הקרקע נשוא הצו". ואולם, מעבר לעובדה שלא צורפה אסמכתא מתאימה מפקיד ההסדר, הרי אף אם הייתה מצורפת, לא היה בה כדי ליצור זכות מוכרת, שכן, בהתאם להלכה הפסוקה, תביעת בעלות אינה אלא טענה לזכויות במקרקעין, ובוודאי שאין בה כדי לגבש זכות מוכרת במקרקעין (ראה, למשל: ע"פ 4614/07 אבו סבילה נ' הוועדה המחוזית - פורסם במאגרים).
מעבר לצריך, ייאמר כי בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקשת להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא ראיתי.
בהתאם להלכה הפסוקה, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. ראה והשווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי באר שבע) - פורסם במאגרים.
זאת ועוד. המבקשת טוענת כי בניית המבנה, נשוא צו ההריסה המנהלי, "הסתיימה מעל 90 יום והמבנה מאוכלס מעל 30 יום". ואולם, המבקשת אינה טורחת לפרט אימתי בוצעה הבנייה, ואף אינה מעגנת בקשתה באסמכתאות מתאימות לאישוש טענתה בנדון, מן הטעם כי דוחק הזמנים הקשה עליה צירוף אסמכתאות כאמור.