בב"נ 18337-09-15 יאסין נ' ועדה מקומית לתכנון שפלת הגליל

בקשה לביטול צו הריסה מנהלי.

המדובר בצו שהוצא ביום 07.09.15 ועניינו מבנה שהוקם ללא היתר בניה בחלקה 6 גוש 18579 באדמות טמרה והכולל קומת מרתף בשטח של 348 מ"ר ומבנה בשטח של 81 מ"ר וחגורת בטון בגובה של 3 מטר, קיר תומך בגובה 3 מטר, מעקה בלוקים באורך של 15 מטר ויציקת דרך בשכבת בטון וחדר מדרגות בין שתי הקומות כאשר כל עבודות הבניה הנ"ל במצב שלד וטרם הושלמו.

לטענת המבקש יש לבטל את הצו משלא בוצע גם בשפה הערבית אלא רק בשפה העברית כאשר לפי הדין יש להוציא החלטות מנהליות מסוג זה גם בשפה הערבית שהיא שפה רשמית שעה שמדובר במבנה שהוקם בישוב שרוב תושביו דוברי השפה הערבית. כן טוען המבקש כי יש לבטל את הצו מאחר ולא קוימה התייעצות כדין בין יו"ר הוועדה לבין ראש הרשות המקומית אלא שהייתה זו התייעצות קצרה למשך מספר דקות מבלי שיונחו בפני ראש הרשות התוכניות והמסמכים הרלבנטים. טענה נוספת בפי המבקש עניינה אופן ניסוח הצו, בכך שיו"ר הוועדה לא מציין שם כי הוא מצווה על הריסת המבנה הרלבנטי אלא שמצהיר כי בכוונתו להוציא צו הריסה לאותו מבנה. עוד נטען כי המשיבה לא הוכיחה את המיקום המדויק של המבנה נשוא הצו משלא הוגשו תוכנית מתאר ותצלום אויר עליהם נסמך המפקח מטעם הוועדה בתצהירו.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הבקשה. לטענתו לשון הצו ברורה כאשר כותרת המסמך היא "צו הריסה מנהלי", וגם בסיפא של המסמך צויין כי המדובר בצו הריסה מנהלי ולכן יש לדחות את הטענה לעניין ניסוח הצו. כן טען כי בוצעה התייעצות כדין בין יו"ר הוועדה לבין ראש הרשות המקומית בעוד שהמבקש לא העיד מטעמו את ראש הרשות המקומית על מנת לתמוך בטענתו זו והוסיף כי לא הוכח כי המבקש אינו דובר השפה העברית ולכן יש לדחות את הטענה לביטול הצו שהוצא אך בשפה העברית. כן טען כי המבקש לא הצביע על כל זיקה בינו לבין המבנה וכי הריסת המבנה תפגע בזכויותיו.

צו הריסה מנהלי הינו אמצעי מנהלי שתכליתו הסרת עבודות בניה המבוצעות שלא כדין מיד עם גילוי דבר ביצוען ובטרם תהפוכנה לעובדה מוגמרת ובכך תורם אמצעי זה להרתעת הרבים מביצוע עבודות בניה וכן להחזרת המצב לקדמותו עוד בשלביהן הראשונים של עבודות אלו. מאחר ומדובר באמצעי מנהלי כאמור, יש להקפיד בדבר קיומן של כל היסודות עליהם ציווה המחוקק אשר מקימים את הסמכות ליתן סעד כאמור כפי שהדבר הוסדר בהוראת סעיף 238א לחוק התכנון והבניה.

הוכח כי בטרם ניתן הצו נשוא הבקשה, הונח בפני יו"ר הוועדה תצהיר מאת מהנדס הוועדה לפיו המדובר בעבודות בניה המבוצעות ללא היתר וכי אלו טרם הושלמו וטרם אוכלסו (התצהיר צורף כנספח ד' לתגובה בכתב של המשיבה). אין מחלוקת כי עבודות הבניה מבוצעות ללא היתר בניה. כמו כן הוכח כי הקמת המבנה לא הסתיימה במועד מתן צו ההריסה והמבנה לא אוכלס עד לאותו מועד, וזאת לפי תמונות אשר מצורפות לתגובה בכתב של המשיבה (נספחים ב' ו-ג' לתגובה).

באשר לחובת ההיוועצות נחה דעתי כי יו"ר הוועדה קיים התייעצות כדין עם ראש הרשות המקומית, בהתאם למבחנים שקבעה הפסיקה. לעניין זה יש לציין כי היוועצות לעניין הליך זה ניתן כי תתקיים בכתב או בעל פה, במפגש או באמצעות טלפון והעיקר כי תהא זו היוועצות מהותית במהלכה יחליפו שני הצדדים טענות ועמדות לעניין הריסת הבניה הרלבנטית או אי מתן צו הריסה לגביה, וכי חילופי דברים אלו יתקיימו בלב פתוח ונפש חפצה ובטרם התגבשה החלטה סופית בלבו של יו"ר הוועדה. יו"ר הוועדה מר עציון כוכבי העיד כי הוא התייעץ עם ראש העיר טמרה ביום 07.09.15 שעה 09.30 בטרם חתם על צו ההריסה כאשר התייעצות זו הייתה בשיחה טלפונית שנמשכה כ- 6 דקות ואותה תיעד בכתב. העובדה כי השיחה נשלחה מספר דקות בלבד לא מלמד על פגם שדבק במהלך ההתייעצות ולא הוכח כי ראש העיר לא ידע את מיקום הבניה ומהותה, ולא הוגשה ראיה לסתור את עדות יו"ר הוועדה בדבר קיום התייעצות כדין כאשר המבקש לא ביקש להעיד את ראש העיר לתמוך בטענתו כי ההתייעצות הייתה טכנית, מצומצמת או לוקה בפגם אחר.

באשר לטענה כי יש לבטל את הצו משלא נרשם גם בשפה הערבית שעה שהמבקש הינו דובר השפה הערבית והמבנה הוקם בישוב שתושביו דוברי שפה זו, מצאתי כי יש לדחותה. מוסכם הוא כי השפה הערבית, כפי השפה העברית, היא שפה רשמית. יחד עם זאת, אי תיעוד מסמך מהסוג שבפניי גם בשפה הערבית, לא מביא אוטומטית לביטולו או בטלותו של מסמך זה, אלא שיש לבחון הדבר על רקע הנסיבות של המקרה המסוים. המבקש לא ציין בתצהירו ולא העיד בפניי כי הוא אינו דובר השפה העברית. לכן, יש לקבוע כי הוא הבין את תוכנו של המסמך הנושא כותרת " צו הריסה מנהלי " והרשום בשפה העברית, והוא אף פנה לבא כוחו על מנת לנקוט בהליך לביטולו. משכך, יש לקבוע כי בעניינו של המבקש שבפניי לא נגרם עיוות דין וזכויותיו לא נפגעו עקב אי תיעוד המסמך גם בשפה הערבית. לעניין זה מפנה אני להחלטה של בימ"ש השלום ברמלה בתיק בב"נ 12809-05-14 אבו לבדה נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה לוד, וכן לפסק הדין בתיק עפ"א 21191-05-14, עסאף נ' וועדה מחוזית לתכנון ובניה מרכז, שם קבע ביהמ"ש המחוזי כי:

"לעניין השפה בה נכתבו הצווים, בשפה העברית ולא בשפה הערבית, צדק בימ"ש

קמא משקבע כי קיימת חזקה על המערערים, שהם דוברי השפה העברית, עובדה