בב"נ
בית משפט השלום קריית שמונה
|
14798-12-17
27/12/2017
|
בפני סגן הנשיא:
מורן מרגלית
|
- נגד - |
המבקש:
אשר גבאי
|
המשיבה:
הועדה המקומית לתכנון ובנייה
|
החלטה |
בפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי לפי סעיף 228 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: החוק).
הבקשה:
ביום 7.12.17 הגיש המבקש בקשה לביטולו של צו ההריסה המנהלי אשר ניתן ביום 14.11.17 בשעה 15:28 במסגרתו הורתה המשיבה על הריסתו של מבנה (סוכה) המשמש כבית כנסת בשם "משיבת נפש" וזאת, בתוך 4 ימים ממועד הדבקתו על המבנה (14.11.17).
בפי המבקש מספר טענות אשר בגינן, כך לשיטתו, יש כדי להביא לביטולו של צו ההריסה.
ראשית טען המבקש, כי בניגוד לנטען בצו ההריסה הרי שבנייתו של המבנה הסתיימה לפני יותר מ-12 שנים והוא משמש כבית כנסת בו מתפללים אנשים רבים ואין ממש בטענה הנזכרת בצו לפיה בניית המבנה טרם הסתיימה.
שנית, המבנה הוקם בקומת קרקע אשר אינה שייכת למשיבה אלא מצויה בבעלותה של חברת העובדים השיתופית בארץ ישראל בע"מ מספר 570000174 וכי ייעוד הקרקע הינו בנייני ציבור.
שלישית, לטענת המבקש לפני כ-12 שנים הוא קיבל מעיריית קריית שמונה את הקרקע לצורך הקמת בית הכנסת ואולם, התברר כי העירייה אינה בעלת הקרקע.
רביעית, המשיבה פירקה מבנה בטון אשר הוקם בסמוך אך נמנעה מלפרק את המבנה נשוא בקשה זו ולא ברור מדוע בחרה המשיבה להרוס את המבנה כעת.
חמישית, לטענת המבקש אין זה סביר כי המשיבה תבנה בשטח אשר לא שייך לה מבנה ענק ובידה השנייה תוציא צו הריסה למבנה בו מתפללים אנשים למעלה מ-12 שנים.
שישית, הקמת המבנה (סוכה) אינו מצריך קבלת היתר בנייה והמשיבה אף נתנה הסכמתה להקמתה וחיברה אותה לחשמל.
שביעית, בבסיס הוצאתי לצו ההריסה ניצבים שיקולים זרים ופסולים ויש בהוצאתו כדי להביא לאכיפה מפלה וסלקטיבית.
שמינית, טענה נוספת אותה העלה המבקש הינה כי הריסת המבנה נוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שכן המדובר בהריסת מבנה המשמש כמקום מקודש מה שיוביל בהכרח לפגיעה ברגשות ציבור המתפללים.
תגובת המשיבה:
במסגרת תשובתה מיום 14.12.17, הביעה המשיבה את התנגדותה לביטול הצו.
בפתח התגובה ציינה המשיבה כי ביום 14.11.17 נחתם והודבק צו ההריסה המנהלי על המבנה נשוא הבקשה הבנוי מקונסטרוקציית פלדה ופנל מאיסכורית בשטח של 80 מ"ר אשר הוקם במקרקעין הידועים כגוש 13135 חלקה 53 ברח' הנשיא בקריית שמונה.
כן ציינה המשיבה, כי המדובר בצו ההריסה השלישי במספר אשר הוצא בגין בנייה ללא היתר במקום.
צו ההריסה הראשון, כך נטען, ניתן ביום 12.9.12 במסגרת פסק הדין בצ"ה 51593-03-12 בבית משפט זה והמשיבה ביצעה את צו ההריסה במקום.
אולם, כך לטענת המשיבה, חרף ביצוע פסק הדין שבה ובוצעה עבודת בנייה במקום וביום 17.1.17 הוצא צו הריסה מינהלי אשר בוצע אף הוא על ידי המשיבה.