באר ואח' נ' כספי טורס בע"מ

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינה בגין טענות התובעים באשר לרשלנות סוכנות התעופה והעיכובים שנגרמו כתוצאה מכך בחופשתם של התובעים ובני משפחתם.

בכתב תביעתם טענו התובעים כי ביום 19.4.10 הגיעו למשרדי הנתבעת והזמינו חופשה. הוזמנה טיסה מנתב"ג לניו יורק וכן מניו יורק לאורלנדו. במועד ההזמנה נמסר לתובעים כי זמני ההמתנה בין הטיסות הנו זמן סביר ומקובל ונקבע לשש שעות ומסיבה שאינה ידועה, שונה הזמן ע"י חברת התעופה, לשלוש שעות בלבד.

בשל איחור של שעה בטיסה לניו יורק, הגיעו התובעים לטיסה 40 דקות בלבד לפני ההמראה ובשל כך לא התירו להם לעלות לטיסת ההמשך לאורלנדו. לאחר דין ודברים, מנהל חברת דלתא מצא פיתרון ופיצל את בני המשפחה לשתי טיסות מעבר שנקבעו למחרת היום. התובעים נאלצו ללון בניו יורק ובשל כך נגרמו להם הוצאות שהייה ביו יורק וכן שילמו תוספת לכרטיס הטיסה בסך של 150 $ לכרטיס.

התובעים דרשו פיצוי בסך של 6,500 ₪ - עלות כרטיסי הטיסה במלואם וכן 6,000 ₪ כפיצוי על הסבל ועוגמת הנפש כתוצאה מרשלנותם של הנתבעת.

הנתבעת השיבה בכתב הגנה, כי שלושה חודשים לאחר שרכשו התובעים כרטיסי טיסה, חזרו וביצעו הזמנה נוספת לטיסת המשך. בשך כך, הונפקו לתובעים שני כרטיסי טיסה נפרדים. היא הדגישה את חשיבות הדבר בכך שלו הזמינו טיסת המשך כבר במעמד הראשון של הזמנת הכרטיסים, הרי שבמקרה של איחור בתובלה האווירית, הייתה קמה אחריות לחברת אמריקן איירליינס לדאוג לתובעים לטיסה חלופית וכן למלון. אך משום שהכרטיסים נרכשו במועדים שונים, לא קמה אחריות לחברת התעופה אמריקן איירליינס וכן לא קמה אחריות לנתבעת.

עוד ציינה הנתבעת בכתב הגנתה, כי התובעים נחתו באיחור של 43 דקות הווה אומר, שעתיים ו- 17 דקות לפני המראת טיסת ההמשך. זמן הקישור המינימאלי (להלן :"MCT") בין טיסות מקשרות בנמל התעופה בניו יורק, עומד על שעתיים וחצי. בפועל, קבעה הנתבעת בעת הזמנת הטיסות זמן קישור של 3 שעות, דהיינו 30 דקות מעבר לנדרש.

הנתבעת הכחישה את טענת התובעים לפיה נמסר להם כי זמן הקישור בין הטיסות נקבע ל-6 שעות ושונה לאחר מכן, ל-3 שעות. סוכנת הנסיעות בעת ביצוע ההזמנה לטיסת ההמשך מעולם לא אמרה לתובעים כי זמן ההמתנה יהיה 6 שעות. יותר מכך, סוכנת הנסיעות אף ידעה את התובעים על זמן הקישור של 3 שעות. התובע, שנכח בעת ביצוע ההזמנה, אף קיבל את הכרטיס ביד, מיד עם סיום ביצוע ההזמנה והכרטוס.

בבית המשפט חזרו הצצדדים על טענותיהם, תוך שהתובעים הדגישו כי זוהי טיסתם הראשונה לארצות הברית, כי הם היו משפחה גדולה שמנתה סך הכל 11 נפשות וכי הליכי המעבר אצל רשויות ההגירה ארכו זמן רב וכי אלה, כאמור, לא היו מוכרים להם כלל ועיקר ועל כן חובה היתה על הנתבעת שידעה נתונים אלה להתריע בפניהם כי אין די בארכה של 3 שעות בין שתי הטיסות ולבצע בעבורם הזמנה אחרת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנלווים להם, ושמעתי את הצדדים מצאתי כי ההזמנות של כרטיסי הטיסה עבור התובעים נעשו בידיעתם ועל דעתם.

אמנם התובעים לא היו מעודם בארצות הברית ושדה התעופה שם לא היה מוכר להם, אך ביודעם נתונים אלה וביודעם כי הם 11 נוסעים במספר, אף עליהם היה ליתן את הדעת על כך.

הנתבעצת פועלת על פי קודים ונוהלים מוסכמים בענין זה ועל פי המחייב והנהוג באותו שדה תעופה עליה לוודא כי לא תוזמן טיסת המשך, כאשר הארכה בין שתי הטיסות קטנה משעתיים וחצי.

הנתבעת פעלה כך וההזמנה כללה ארכה בת שלוש שעות. אף האיחור שחל בנחיתה, מטעמים שאינם תלויים כלל ועיקר בנתבעת העמיד את זמן הארכה על כשעתיים ורבע, זמן שיש בו ברגיל די הצורך.

משכך, לא נפל פגם בהתנהגותה של התובעת והיא אף לא התרשלה בפועולותיה כלפי התובעים.

לא עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם ועל כן – התביעה נדחית.

בנסיבות הכוללות – אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ב, 11 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.