באסל בדר בן עבדו נ' נסיב בדר בן נעים ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה לסילוק יד ממקרקעין.

נתוני רקע ותמצית טענות הצדדים:

1.התובע הוא הבעלים הרשום של 1550/2625 חלקים מחלקה 72 בגוש 19468 מאדמות כפר חורפיש, ששטחה הכולל הוא 2.625 דונם, כאשר חלקו של התובע הוא כדונם וחצי (להלן – "חלקת התובע" או "חלקה 72").

חלקת התובע גובלת מצד מערב בחלקה אחרת שבבעלות הנתבע 1 (להלן – "הנתבע"), הידועה כחלקה 24 בגוש 19468 (להלן – "חלקת הנתבע" או "חלקה 24").

על חלקת התובע בנויה דירת מגורים שלו, ואילו בחלקת הנתבע בנויות שתי דירות מגורים עבור בניו של הנתבע, הנתבעים 2 ו-4.

2.עפ"י הנטען בכתב התביעה, הנתבעים ניצלו היעדרות התובע מביתו והחלו בביצוע עבודות של יישור השטח, הנחת שכבת כורכר והקמת גדר הפרדה בין שתי החלקות הנ"ל תוך הסגת גבול חלקתו (חלקת התובע), שלימים התברר לו כי היא עומדת על כ-141 מ"ר (להלן – "שטח המריבה").

בעקבות כך פנה התובע יחד עם אחדים מבני משפחתו אל הנתבעים במטרה להפסיק את העבודות ולסלק את ידם משטח המריבה, אך לשווא. לפיכך עותר התובע בכתב התביעה לסלק את ידם של הנתבעים משטח המריבה.

לאור הודעת ב"כ הנתבעים, כי חלקה 24 היא בבעלות הנתבע בלבד, הסכים ב"כ התובע למחוק את התביעה נגד הנתבעים 2-5, שהם בניו של הנתבע 1.

3.בכתב ההגנה שלו הנתבע לא הכחיש דבר ביצוע העבודות בשטח המריבה אך טען, כי יש לדחות את התביעה ממספר נימוקים. ראשית, מאחר שלא היתה כל הסגת גבול לתוך חלקת התובע, מה גם שהגבול בין שתי החלקות טרם נקבע באופן סופי. לדבריו, שטח המריבה הוא בבעלותו ובשימושו הבלעדי למעלה מ-20 שנים, ובו נטועים עצי זית בהם טיפל לאורך שנים.

שנית, התובע קיבל את הזכויות בחלקתו בדרך של העברה ללא תמורה מאביו, מר עבדו בדר, בין השנים 2004-2005, ועוד לפני העברת הזכויות כאמור, הגיע הנתבע להסכמה עם אביו של התובע בנוגע לקביעת הגבול המשותף בין שתי החלקות, כמתועד בהסכם אשר נחתם ביניהם ביום 1/8/99 (להלן – "ההסכם"). בהתאם לאמור בהסכם, לא קיימת כל הסגת גבול לתוך חלקת התובע. לפיכך, גם אם ייקבע ששטח המריבה לא היה בבעלות הנתבע מלכתחילה, הרי שההסכם בא להסדיר את הזכויות שלו בשטח זה.

בהתאם לאמור טוען הנתבע, כי אין לתובע זכות כלשהי בשטח המריבה אשר עומד על כ- 100 מ"ר, ולא 141 מ"ר כפי שנטען ע"י התובע.

בקשה למתן סעד זמני:

4.בד בבד עם הגשת כתב התביעה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לבצע עבודות כלשהן תוך הסגת גבול חלקה 72.

בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים הושגה הסכמה להימנע מביצוע עבודות כמבוקש, וליתן הזדמנות למי שמעוניין בכך להגיש 'תביעת בעלות' על שטח המריבה לבית המשפט המחוזי.

5.לימים הודיעו הצדדים כי לא הוגשה על ידי מי מהם תביעת בעלות לבית המשפט המחוזי, ובמקביל הגישו סיכומים בשאלת סמכותו העניינית של בית המשפט כאן לדון בתביעה.

בהחלטתי מיום 24.6.07 קבעתי, כי מאחר שהסעד המבוקש נוגע לזכות השימוש והחזקה במקרקעין, הרי שבית משפט השלום מוסמך לדון בתביעה ולהכריע בשאלה הנוגעת לבעלות על שטח המריבה, כשאלה אנצדנטאלית.

דיון והכרעה:

6.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית שלהם ושל עדים מטעמם, ובדיון שהתקיים לפניי העידו התובע ואביו כעדי תביעה, וכן הנתבע ושני עדי הגנה מטעמו – מר סמי בדר ומר נאג'י בדר.

בעדותו בבית המשפט חזר התובע על עיקרי הדברים כפי שפורטו בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו. התובע מסר בחקירתו הנגדית, כי עבר להתגורר בחלקה 72 עם סיום בניית הבית שלו בשנת 2001, והוסיף לגבי ההסכם, כי אין הוא יודע פרטים לגביו.