מהו הקשר בין בעלות של מבוטח ברכב מנועי לבין קיומו של כיסוי ביטוחי, או במילים אחרות: מתי זכאי מבטח לטעון, כי העברת הבעלות ברכב מפקיעה את הביטוח ? ובהקשר לכך - על אי גילוי עובדות מהותיות ועל חובת הגילוי היזום.
בנושאים אלו דן פסק דין זה .
1.
1.
רקע כללי
התובע, בעל מוסך בכפר-סבא, היה במועדים הרלבנטיים לתביעה דנן, הבעלים והמחזיק של רכב , תוצר "פג'ו" מודל 206 שנת ייצור 2003 מ.ר. 3644050 (להלן: "הרכב") אותו רכש ביום 09/10/05 ממגרש של רכבים לאחר תאונות.
אין חולק, כי הרכב היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסה לביטוח מקיף, אשר כלל בין היתר ביטוח מפני גניבה, לתקופה שמיום 06/12/05 ועד יום 31/10/06 (להלן: "הפוליסה").
ביום 02/03/06 בערב (יום שבת), נגנב הרכב מחניית ביתו של אחד מעובדיו של התובע, רועי לוי, ברחוב ברנדס 6 ברעננה, שם הוחנה על ידו למשך סוף השבוע. פנייתו של התובע לנתבעת בתביעה לקבלת תגמולי הביטוח נדחתה ע"י הנתבעת במכתבה מיום 12/04/06, בו טענה להעדרו של כיסוי ביטוחי, משלוש סיבות שונות:
א. א. מאחר והרכב
נמכר ע"י התובע לרועי לוי עובר לאירוע הגניבה;
ב. ב. מאחר והתובע
לא גילה לה, טרם החתימה על חוזה הביטוח, כי המדובר ברכב לאחר תאונה קשה, שנמכר לו ללא "טסט" וללא מפתח ;
ג. ג. מאחר והתובע לא המציא לה אישור בדבר תקינות
מערכת המיגון של הרכב.
משסירבה הנתבעת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח לפי הפוליסה, הגיש התובע את התביעה דנן, בה עתר לחייב את הנתבעת בסך של
60,000 ש"ח, המהווה את שווי הרכב נכון ליום עריכת רשימת הביטוח (לאחר שהרכב תוקן ע"י התובע), בסך של
1,000 ש"ח בגין הרדיו-דיסק שהיה מותקן לדברי התובע ברכב בעת הגניבה, וכן בסך של
20,000 ש"ח בגין עגמת נפש. כמו כן, עתר התובע לחייב את הנתבעת ב"ריבית מיוחדת" כמשמעה בסעיף 28א. לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").
בכתב הגנתה חזרה הנתבעת על הטענות שהועלו על ידה במכתבה לתובע מיום 12/04/06, וטענה להעדרו של כיסוי ביטוחי - הן בשל מכירת הרכב, הן בשל אי גילוי עובדות מהותיות (בנוגע למצבו של הרכב בעת רכישתו ע"י התובע), והן בשל העדרה של מערכת מיגון ברכב אשר לפי הפוליסה מהווה סייג לקיומו של כיסוי ביטוחי בעת אירוע של גניבה.
במסגרת ראיותיה הגישה הנתבעת קלטת שמע, המתעדת את החקירה שנערכה לתובע ולרועי לוי ביום 14/03/06 ע"י חוקר מטעמה (נ/4), את תמליל ההקלטה (נ/3) ואת ההודעות שנגבו מהתובע ומרועי לוי ע"י החוקר במהלך אותה חקירה (נ/1-נ/2).
2.
דיון והכרעה
2.1
המישור המשפטי: האם מכירת הרכב שוללת את הכיסוי הביטוחי ?
בסיכומיו טען ב"כ התובע, כי אין למעשה כל צורך להכריע בשאלת הבעלות ברכב, שכן במשפט הישראלי לא התקבלה תורת האינטרס הביטוחי הרווחת במשפט האנגלו-אמריקאי, אשר דורשת קיומה של
זיקת ביטוח קניינית או חוזית בין הנכס המבוטח לבין המבוטח. לדבריו, על-פי חוק חוזה הביטוח די בכך שהפגיעה בנכס הסבה למבוטח נזק כלשהו, אדם רשאי לבטח גם נכס שכלל לא נמצא בבעלותו, ועל כן אין כל נפקות בענייננו לשאלה, האם הרכב נמכר ע"י התובע לרועי לוי.
ואולם, נראה כי ב"כ התובע, בכל הכבוד, לא דק פורתא בסוגיה זו:
העובדה שתורת האינטרס הביטוחי נדחתה על ידי המחוקק הישראלי - אין פירושה שחובתו של מבטח בביטוח רכוש לשפות את המבוטח בגין נזק שאירע לרכוש - משתרעת אוטומטית על כל מקרה בו הנכס כבר לא בבעלותו של המבוטח. נהפוך הוא : "
כללים שונים המעוגנים בחוק חוזה הביטוח מהווים מעין תחליף לתורת זו. כך, בתחום ביטוח הרכוש קובע החוק כי חובת השיפוי של מבטח חלה על נזק שנגרם למבוטח או למוטב .... "(י' אליאס,
דיני ביטוח (תשס"ב-2002) כרך א' , עמ' 72).
ואמנם, סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי :
"חוזה ביטוח הוא חוזה
בין מבטח
לבין מבוטח המחייב את המבטח,
תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח
למוטב".