אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"תביעות אינטרנט" יש בדרך כלל לכל בית משפט בישראל סמכות מקומית

ב"תביעות אינטרנט" יש בדרך כלל לכל בית משפט בישראל סמכות מקומית

תאריך פרסום : 11/04/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום ירושלים
8033-06
10/04/2007
בפני השופט:
טננבוים אברהם

- נגד -
התובע:
אלון שטיינברג
עו"ד קורינאלדי
הנתבע:
חיים לוי
עו"ד אייל גונן

ההחלטה בקליפת אגוז

) מה דינה של סמכות השיפוט המקומית בעידן האינטרנט? (

1.         לפנינו בקשה לסילוק על הסף בטענה של חוסר סמכות מקומית.  ממילא צריכים אנו לדון בשאלה של סמכות השיפוט המקומית בעידן האינטרנט. והתשובה  פשוטה היא.  כעיקרון, קיימת לתובע אפשרות לתבוע בכל מחוז ומחוז שכן סמכות השיפוט המקומית באינטרנט משתרעת בדרך כלל על פני מדינת ישראל כולה.  אלא שבית משפט יכול לעיתים (רחוקות) להגביל סמכות זאת משיקולים של נוחות הדיון כפי שנפרט.  במקרה שלפנינו, אין מקום להגבלה זו ועל כן קיימת סמכות לבית משפט זה.

2.         לצורך כך נפרט בקצרה את העובדות, נסביר מהי שאלת 'סמכות השיפוט באינטרנט' ונחדד את ההבדלים בין 'סמכות שיפוט מקומית באינטרנט' ל'סמכות השיפוט באינטרנט', נציג בקצרה את התקנות הרלוונטיות, נסביר את העיקרון של נוחות הדיון, ונשליך את העיקרון הכללי על המקרה שלפנינו. 

הרקע העובדתי

3.         התובע מר אלון שטיינברג (להלן: "התובע") הינו מפעיל של מספר אתרי מסחר אלקטרוני (להלן:"האתרים" או "החנויות הוירטואליות") המשמשים למכירת כלי בית שונים לציבור הרחב דרך האינטרנט. הנתבע מר חיים לוי (להלן: "הנתבע") הינו בעליה של חנות כלי בית הממוקמת בהוד השרון (להלן:"החנות"). בנוסף מחזיק הנתבע באתר יפה ומושקע בכתובת www.kleibait.co.il (להלן:"אתר הנתבע") ובו הוא מפעיל מעין חנות וירטואלית לממכר כלי הבית מחנותו.

4.         לטענת התובע בתאריכים המצויינים בכתב התביעה, גילה כי תמונות אותן צילם באופן עצמי ואשר משמשות לתצוגת כלי הבית אשר הוא מוכר באתריו, מופיעות באתר הנתבע ללא שזה קיבל את רשותו המפורשת להשתמש בהן.  התובע פנה לנתבע וביקש ממנו להסיר את התמונות מהאתר. לטענת הנתבע, הוא הסיר את התמונות באופן מיידי, אך הוא כופר כי העתיק אותן מאתרי התובע.  כן הוסיף כי העלה אותן לאתרו רק לאחר שקיבל את אישור יבואן כלי הבית המצולמים לפרסם כלים אלו באינטרנט.

5.         התובע תבע את הנתבע בעוולות שונות הקשורות להפרת זכויות יוצרים והקניין הרוחני של התובע. משהוגשה התביעה לבית משפט זה, טען ב"כ הנתבע כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתביעה, וכי עליה להיות מועברת לבית משפט במחוז הנתבע. 

ההבדל בין 'סמכות שיפוט מקומית' ל'סמכות שיפוט באינטרנט'

6.         בא כוח התובע בסיכומיו הלא קצרים ציטט מאמרים לא מעטים ופסקי דין ידועים פחות וידועים יותר שעסקו בשאלת סמכות השיפוט באינטרנט.   אולם יש הבדל עקרוני בין שאלת סמכות השיפוט באינטרנט בכלל לבין שאלת סמכות שיפוט מקומית.  לאור אי-הבהירות של שאלה זו ועמעומה בפסיקה שהוצגה, נסביר זאת בקצרה.

7.         סמכות השיפוט באינטרנט היא אחת השאלות הבוערות והמהותיות בעולם המשפט, ויש שטוענים שהיא היא השאלה העיקרית בכל נושא משפט האינטרנט.  אולם שאלה זו מתעוררת וקשה בעיקר במקרה שבו ישנו דין שונה בין איזור שיפוט אחד למשנהו.  במקרים כגון אלו,  בית המשפט הקונה לעצמו סמכות שיפוט גם קובע איזה דין יחול על האירוע שלפניו.  הצדדים הנידונים נמצאים בבעיה שכן הם יכולים למצוא את עצמם במצב שבו שתי שיטות משפט של שתי מדינות ריבוניות ושונות יכריזו כי הצדדים צריכים לציית דווקא להן.  ואפילו תהיה התוצאה בכל מדינה שונה לחלוטין.

8.         דוגמאות לכך לא חסרות ולמען הפשטות נתחיל בדוגמא (מיושנת מעט במונחים אינטרנטיים) שבה השתמש בא כוח התובע (עניין (Gutnick V. Dow Jones.  במקרה זה תבע איש עסקים אוסטרלי מהדורת אינטרנט של עיתון  מארה"ב.  במהדורת האינטרנט פורסמו דברים שלדעת איש העסקים האוסטרלי יש בהם כדי פגיעה בו.  הוא תבע באוסטרליה בנימוק שלמהדורת האינטרנט של העיתון האמריקאי יש מנויים אוסטרליים והוא זמין לצפייה מאוסטרליה.  העיתון טען לעומת זאת שהוא יוצא לאור בארה"ב ולא ייתכן שייאלץ להתגונן ולהגיע למשפט בכל מדינה בעולם.  אחרי מספר מהלכים משפטיים, החליט בית המשפט העליון באוסטרליה כי יש סמכות לבית המשפט באוסטרליה לדון בכך.

9.         מעבר לשאלות שהתעוררו בפסק הדין, הייתה סיבה נוספת לתביעה באוסטרליה.  דיני חופש הביטוי באוסטרליה מעניקים פחות הגנה לעיתונאים מאשר בארה"ב.  קרי, היה לו סיכוי גבוה יותר לזכות באוסטרליה בתביעתו מאשר בארה"ב.  עצם בחירת סמכות השיפוט כבר קבעה חלקית את תוצאות המשפט.  ואכן, בסופו של דבר, לאחר שהוחלט כי יש סמכות באוסטרליה, נחתם הסדר פשרה, ובו חזר בו העיתון מטענותיו ושילם פיצויים שהוסכם עליהם לגוטניק.

10.        דוגמא בולטת יותר היא עניין יאהו בצרפת.  חב' יאהו (Yahoo) היא בעלת רשת אתרים הנפוצים והמבוקרים ביותר בעולם. אתר המשמש גם כמנוע חיפוש וכשער (portal) לרשת. בין שלל שירותיה היא מאפשרת לכל החפץ בכך למכור מוצרים שונים במכירות פומביות דרך אתריה. יאהו איננה מביעה דיעה בדבר המוצרים הנמכרים וחלקם אינם מוצרים שיש להתגאות בהם.

11.        כך למשל ניתן היה לרכוש דרך אתריה מזכרות נאציות ומוצרים המביעים הערצה ותמיכה לאידיאולוגיה הנאצית.  מכירת מוצרים אלו אסורה על פי החוק הצרפתי האוסר הבעת שבח או אהדה למשטר הנאצי. אשר לכן הוציא בשנת 2000 שופט צרפתי צו המורה לחב' יאהו לנתק גולשים צרפתיים מאתרי המכירות שבהן ניתן למכור מוצרים נאצים. דהיינו, על יאהו על פי הצו לדאוג לכך שאזרחים צרפתיים או אחרים השוהים בצרפת לא יכלו לרכוש דרך האינטרנט מזכרות אלו.

12.        יאהו העולמית שמרכזה בקליפורניה נעמדה על שתי רגליה כנגד ההחלטה וממספר סיבות. הסיבה העיקרית בראש ובראשונה הייתה העובדה שעל פי החוק האמריקאי מכירת מזכרות נאציות מותרת ומוגנת על ידי חופש הדיבור. דהיינו, יאהו טענה כי היא נוקטת ופועלת בהתאם לחוק המחייב אותה. מעבר לכך, ליאהו ישנן מס' אתרי משנה בכל מדינה ומדינה כולל אתר יאהו פרנס המיועד לאזרחים צרפתיים ובו אכן נשמר החוק הצרפתי. אולם הצו הוצא לחברה האמריקאית ולכן טענו פרקליטיה כי לבית המשפט הצרפתי אין סמכות לתת לה הוראות שכאלה.

13.        השופט הצרפתי לא התרשל. הוא כינס פנל של מומחים לשאול האם ניתן לבצע זו טכנית והללו הודיעו לבית המשפט כי ישנן כיום טכנולוגיות שאפשר בביטחון שלמעלה מ - 70% שלא לאפשר לגולשים צרפתיים לקנות מזכרות נאצים. השופט השאיר את החלטתו בעינה והודיע כי אם לא תקיים חב' יאהו את הצו תיקנס בגובה של 13,000 $ לכל יום.

14.        חברת יאהו איימה כי לא תציית לצו אך בסופו של דבר חזרה בה.  זמן קצר לפני היכנס הצו לתוקף הודיעה חב' יאהו על שינוי מדיניותה העקרונית בנוגע לאתרים המוכרים דרכה ברשת. אחת ההשלכות של מדיניות החדשה הייתה איסור על מכירת מזכרות נאציות ברשת בכלל וממילא לא היה צורך עוד בצו. חב' יאהו עמדה על כך ששינוי המדיניות לא היה עקב הפסיקה הצרפתית אלא בגלל לחצם של ארגונים שונים כולל ארגונים יהודיים על חברת יאהו - בארה"ב.

15.        במקביל הגישה חב' יאהו בקשה לפסק דין הצהרתי בבית משפט בקליפורניה. בתביעה זו בקשה שבית המשפט האמריקאי יצהיר כי אין היא צריכה לנקוט באמצעים כדי להילחם באתרים המוכרים דרכה מזכרות נאציות דרך הרשת.  החברה אכן זכתה בערכאה הראשונה וקיבלה צו הצהרתי על פיה על האירגונים התובעים אותה בצרפת לחזור בהם מתביעתם אך פסק דין זה בוטל בערעור (מטעמים טכניים בעיקרם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ