א.ק גן השלום ראשון לציון בע"מ נ' איבגי ואח'

פסק דין

רכבה של התובעת נפגע בתאונת דרכים כשרכב הנהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי נתבעת 2 פגע בו מאחור. אין ספק שהנתבע 1 אחראי לתאונה ולנזקיה שנגרמו בעקבותיה. התובעת הגישה תביעה על סמך חוו"ד שמאי ונזקים נוספים כשסכום התביעה עומד על סך של 50,832 ₪ הנובע מנזק לפי חוו"ד בסך 36,242 ₪, שכ"ט שמאי 2,145 ₪, עגמת נפש וטרחה 8,000 ₪, בטלה ובזבוז זמן 3,600 ₪ וריבית והצמדה 645 ₪.

הנתבעת 2 לא חולקת על אחריות מבוטחה, הנתבע 1, לתאונה ואולם היא מסרבת לפצות את התובעת משום שהרכב לא הועמד לבדיקת שמאי מטעמה, על אף שביקשה לאפשר לה לעשות כן. כיוון שלא היתה מחלוקת על האחריות והשאלה היא רק סכום הפיצוי, אם בכלל יש לפצות בשל כך שהנתבעת לא יכולה היתה לבדוק את הרכב על ידי שמאי מטעמה, הצדדים סיכמו טענותיהם בענין זה.

מהסיכומים עולה כי דרישת תשלום בגין נזקי התאונה נשלחה על ידי התובעת בתחילת חודש יוני. ביום 1.7.13 נשלח מכתב מהנתבעת לתובעת. בקשר לתוכן מכתב זה; נמסרו 2 מכתבים שנשלחו לפי כותרתם ביום זה. ב"כ התובע הציג מכתב בו הנתבעת מסכימה לפצות בסכום של כ- 20,000 ₪ מבלי לתת הסבר ומבלי לבקש לבדוק את הרכב. ב"כ הנתבעת הציג מכתב ממנו עולה כי היתה דרישה לבדיקת הרכב. ב"כ התובע הציג מכתב זהה למכתב שהציג ב"כ הנתבעת מיום 1.7.13, ואולם התאריך בו היה 12.8.13 ורק בו לדבריו הגיעה דרישה ראשונה לבדוק את הרכב.

בין אם כך ובין אם כך הרכב נמכר על ידי התובעת עוד לפני קבלת הדרישה של הנתבעת לבדוק את הרכב.

אין ספק שאי בדיקת הרכב על ידי הנתבעת גורם לה קושי להוכחת הנזק ולמעשה מהווה נזק ראייתי שגרמה התובעת לנתבעת בכך שלא אפשרה לה לבדוק את הרכב על ידי מומחה מטעמה לפני מכירתו. ואולם, כיוון שמכתב הדרישה של התובעת נשלח כבר בתחילת חודש יוני והנתבעת ביקשה לבדוק את הרכב רק בחודש יולי או אוגוסט, יש אף לנתבעת אשמה בכך שהרכב נמכר לפני שהתאפשר לה לבדוק אותו. הנתבעת קיבלה גם מסמך ממנו ניתן ללמוד למי נמכר הרכב אך לא עשתה כל מאמץ מצידה לבדוק את הרכב אצל הקונה וגם זאת לחובתה.

התוצאה היא איפוא שמחד התובעת כשלה בכך שלא פנתה לנתבעת לפני מכירת הרכב ואחרי מכתב הדרישה עם הודעה שהרכב עומד להימכר ולפיכך אם הנתבעת מבקשת לבדוק אותו עליה לעשות כן תוך מספר ימים מוקצב. והנתבעת כשלה בכך שהותירה עם דרישתה לבדיקת הרכב עד לאחר שהרכב נמכר למרות שיכולה היתה לבקש זאת מיד עם מכתב הדרישה. אציין שבענין המועד בו ביקשה הנתבעת את הבדיקה אני מעדיף את גרסת התובעת, היינו 12.8.13 ולא 1.7.13, שכן אם הדרישה היתה כבר ב- 1.7.13 מדוע היה צריך מכתב זהה ממש ביום 12.8.13.

בהתחשב בכל האמור אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 35,000 ₪ וזאת בהתחשב בסכום הנזק כמפורט בחוו"ד מטעם התובעת ובשכ"ט השמאי המבוקש ובהתחשב בכך שמדובר במונית ששבתה מספר ימים ובהתחשב בנזק הראייתי כמפורט ובאשמת שני הצדדים בהתרחשותו.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ח אדר ב תשע"ד, 20 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה