החלטה
1.בפני בקשה לפיצול סעדים שהגישה התובעת , חברת צוקים בע"מ.
יודגש כי הבקשה הוגשה מבלי שהיא נתמכת בתצהיר.בעיקר לא הוגש תצהיר בהתייחס לעילת הבקשה לפיצול סעדים.
2.על בקשה זו תחול תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי המורה בזו הלשון:
"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".
3.ההלכה הפסוקה מורה כי ביסוד התקנה עומד הכלל של מעשה בית דין, ובכללו עקרון השתק העילה, שנועד בעיקרו להגן על הנתבע ועל בית המשפט מפני התדיינות כפולה (בנימין רוטנברג, "פיצול סעדים (תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)" משפטים ט"ז 390,393 (תשמ"ו)).
אכן, מעניקה הסיפא לתקנה, לבית המשפט סמכות לאפשר לתובע לפצל את תביעותיו בשל עילה אחת. אלא שאפשרות פיצול זו מהווה חריג לכלל.
מטרתו של החריג – במתן היתר לפיצול סעדים - "למנוע במקרים ראויים, על ידי מתן רשות לפיצול הסעדים, טענה של מעשה בית-דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שנצמחו מאותה עילה או חלק מהם" (ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב(1), 541, 547 (1988)).
אותם מקרים ראויים, הם מקרים בהם הכלל של מעשה בית דין עלול לפגוע במימוש זכויותיו המהותיות של התובע, עד שאין עוד הצדקה להחמיר עימו עד כדי כך באמצעים דיוניים. ראו רע"א 1399/11 קופת עליה - אגודה שיתופית לאשראי בע"מ נ. לזרום חברה קבלנית לבנין ופיתוח בע"מ
4.בבוא בית המשפט לשקול בקשה לפיצול סעדים שומה עליו לערוך את האיזון בין האינטרסים העומדים בבסיס כלל השתק העילה לבין האינטרסים של התובע, העלולים להיפגע בנסיבות המקרה המסוים.
על בסיס זה יינתן ההיתר לפיצול יינתן רק באותם מקרים בהם ימצא בית המשפט כי יש להעדיף את האינטרס הלגיטימי של התובע לפיצול הסעדים בתובענות שונות על פני האינטרס של הנתבע וטובת הכלל (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 89 (1991); ע"א 571/88 בניני איפל בע"מ נ' סתוי, פ"ד מד(3) 636 (1990)).
5.לאור ההלכה הפסוקה דלעיל ובבחינת הבקשה לפיצול סעדים שבפני, התגובה והתגובה לתגובה ,עולה כי עילתה העיקרית של הבקשה היא טענת התובעת כי לצד הסכום שנתבע בסדר דין מקוצר בהסתמך על צרופות התביעה שבכותרת , טוענת התובעת לחוב נוסף בגין עבודה שביצעה לטענתה במלואה -"בגין כלל עבודת המבקשת בפרוייקט המסתכמת לסך הנאמד בערך לסך של כ 113,000 ₪ "- סעיף 11 לבקשה.
לצד טענת תביעה זו טוענת התובעת לעילת תביעה בגין נזקים נוספים ואחרים שנגרמו לה בגין אי תשלום במועד המוסכם , על ידי הנתבעת , על פי עיסקת היסוד בין הצדדים – "נזקים רבים אשר טרם נתגבשו – מצוקה קשה בבנקים , עלויות כספיות רבות אשר נכון למועד הגשת הבקשה לא הייתה באפשרות לאמוד הנזקים במלואם".
אעיר כי התגובה לתגובה מטעם המבקשת אומנם לוותה בתצהיר אלא שלא כללה , לא הבקשה, ולא התגובה לתגובה ולא כל שכן התצהיר ,כל פרט נוסף או אסמכתא לחובות נוספים נטענים אם בגין עבודה ואם בגין נזקים נוספים זולת טענה סתמית של התובעת לסכום חוב נוסף "בגין עבודה" ונזקים נוספים.
לשון אחרת, לצורך הפעלת שיקול הדעת המתחייב כאמור , לא נוכחתי לא באסמכתאות ולא בפרטים בתצהיר, במהות העבודות הנוספות שבוצעו, תיאורן, כמותן (על פי כתב כמויות ו בסיס הסכמי או עובדתי אחר, ומה טעם מצאה התובעת שלא לתבוע אותן או לפרט אותן בתצהיר כדבעי בלוויית אסמכתאות, תיאור , מיקום, כתב כמויות ועלויות במעמד הגשת הבקשה לפיצול סעדים , לא כל שכן בהסתמך על מה טוענת היא שנזקיה הנוספים טרם נתגבשו.
6.עסקינן בתביעה אשר הוגשו באפריל 2013. למן הגשת התביעה חלפו 6 חודשים.
חזקה על התובעת , כמי שביצעה עבודה קבלנית לטענתה, שאין כל מניעה שתגבש ותבטא את עילת התביעה הנוספת שיש לה ,באם יש לה למועד הגשת הבקשה, ולו בהתייחס לעבודות שביצעה לטענתה, בחשבון דוגמאת חשבון חלקי 04 שיכלול את פירוט העבודות ,את תמורתן היא דורשת לצד כתב כמויות . אלא שלמרבה הצער, זולת טענה סתמית על פיה טרם התגבשו החובות הנוספים – לא פרטה כל פירוט בעניין זה.
בנסיבות אלה ולאור ההלכה הפסוקה שפורטה לעיל דין הבקשה כפי שהוגשה להידחות.
7.יחד עם זאת ועל מנת שלא תיפגענה זכויותיה הקנייניות הנטענות של התובעת, מאפשרת לה לפנים משורת הדין ,להגיש עד ולא יאוחר מיום 7.10.2013 בקשה לתיקון כתב תביעה באופן שסכום החוב המלא בגין העבודות שבוצעו לטענת התובעת ייכלל בה, או לחלופין להגיש בקשה שתוגש לא יאוחר מ,7.10.2013 לפיצול סעדים ,מפורטת ,שתתייחס לכתב תביעה נפרד לתשלום יתרת החוב הנטענת המפורטת בגין העבודות שביצעה התובעת לטענתה אשר בהעדר ראייה בכתב ,אין מנוס אלא לתבוע במסגרת תביעה בסדר דין רגיל, לצד בקשה לפיצול סעדים נוספת בהתייחס לסעדים שטרם נתגבשו בגין נזקים עקיפים , על פי גרסתה הבלתי מפורטת של התובעת בבקשתה לפיצול סעדים.
8.אעיר כי במתן החלטה זו אני בהחלט ערה למצוקתה הנטענת של התובעת לאור טענתה לאישור חשבון על ידי הנתבעת אשר למרות אישורו , לא נפרע במלואו עד היום וציפייתה לבירור תביעתה בסד"מ, לרבות קיום הדיון בבר"ל שהגישה הנתבעת במועד הקרוב שנקבע לדיון – 15.10.2013.