א.פ. מתן שירותי הנדסה בע"מ ואח' נ' אלאלוף ואח'

החלטה

בפני בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילת תביעה בעוולת לשון הרע.

פתח דבר

המבקש הוא הנתבע בתביעה שהגישו המשיבים/התובעים.

לטענת המבקש, בסעיף 14 לכתב התביעה מתיימרים התובעים לפרט פרסומים המהווים לשון הרע, אותם פרסם המבקש, לכאורה ביחס אליהם.

לטענת המבקש, המשיבים מייחסים לו שורה של פרסומים של לשון הרע, ללא הצגת פירוט, באופן סתמי וריק מתוכן, כאשר המשיבים לא פירטו למשל, מי הם אותם אנשים בפניהם פרסמו לכאורה הפרסומים הנ"ל.

הוסיף המבקש וטען כי, המשיבים לא פירטו הנזק שנגרם להם עקב הפרסומים הנ"ל, ולא המועד בו נולדה עילת התביעה, לא פורטו מילות לשון הרע, מועדים, מקומות ולא זהות אותם אנשים שבפניהם נאמרו המילות הנ"ל.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם יש למחוק את הבקשה משלא צורף לה תצהיר כדין.

הוסיפו המשיבים וטענו כי, בסעיפים 14 ו-15 לכתב התביעה פורטו העובדות הרלוונטיות לעילת התביעה על פי חוק איסור לשון הרע, כאשר בסעיפים הנ"ל יש התייחסות מפורשת לאמירות הספציפיות של הנתבע המהוות בסיס לתביעת לשון הרע.

עוד טענו המשיבים כי, עסקינן באותו כתב תביעה בו נתבע חוב כספי, כאשר מדובר באותם צדדים ועובדות העילה נובעות מאותה התנהלות בין הצדדים.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים כדלקמן:

עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". ראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.

יחד עם זאת, מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.

סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דרסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין, וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ (2) 668).

לשון סעיפים 1 ו- 2 לחוק איסור לשון הרע הינה כלהלן:

"1.לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;