א.ע. מחסני רהיטים צפון בע"מ נ' האנגר רהיטים וחשמל בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבעת 2/מבקשת לביטול צו מניעה זמני מיום 12.1.2011 האוסר עליה לנקוט כנגד התובעת/משיבה 1 בהליכי הוצאה לפועל בשטח המקרקעין בו מתנהל מקום עסקה של התובעת באזור התעשייה צ.ח.ר בישוב ראש-פינה הידוע כגוש 13953 מגרש מספר 15 חלקות 68 – 71 (להלן : "המקרקעין") .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

1)התובעת הינה חברה פרטית מוגבלת במניותיה המנהלת עסק לממכר רהיטים באזור התעשייה בראש-פינה , אשר בשנת 2009 התקשרה עם חברת "אספן נדל"ן בע"מ" , הבעלים של שני מבני תעשייה בישוב ראש –פינה , לצורך שכירת מבנה שגודלו כ – 500 מ"ר בין התאריכים 1.8.2009 – 31.7.2014 . הנתבעת 1 הינה חברה פרטית מוגבלת במניותיה , אשר ניהלה בעבר עסק לממכר רהיטים בשטח המקרקעין בו מתנהלים נכון להיום עסקי התובעת . הנתבעת 2 הינה הרשות המקומית אשר בשטח שיפוטה נמצאים המקרקעין בה ממוקמים עסקי התובעת . הנתבעים 3 – 31 הינם הזוכים בתיקי הוצל"פ המתנהלים כנגד הנתבעת 2 בסכום של 782,677.41 ₪ (נכון ליום 7.10.2010) .

2)בתאריך 20.4.2005 נרשמה התובעת במרשמי "רשם החברות" כחברה פרטית מוגבלת במניותיה לאחר שהתאגדה כדין . התובעת החלה לפעול בשטח המקרקעין בתאריך 1.1.2008 בעקבות הסכם שכירות אשר נכרת בינה לבין בעלת זכויות החכירה במקרקעין , חברת "אספן נדל"ן בע"מ" . בתאריך 29.10.2009 הועברו מניותיו של בעל השליטה בתובעת , מר סמי דיין , לאדם אחר בשם שמעון עמרוסי . כמו כן , דיווחה התובעת ל"רשם החברות" על כך שמר דיין חדל מלכהן כדירקטור במסגרת התובעת החל מיום 30.10.2009 ועל מינויו של מר עמרוסי כדירקטור המסגרת התובעת .

3)בשלהי שנת 2009 הגישה חברת "אספ"ן בע"מ" בבית-משפט השלום בת"א תובענה לסילוק ידה של התובעת משטח המקרקעין . במהלך הדיון בביהמ"ש בתאריך 26.4.2010 , הגיעו הצדדים להסכם פשרה , אשר קיבל תוקף של פס"ד , לפיו הנכס יפונה בתאריך 1.5.2010 . עם זאת , הוסכם כי הפינוי יידחה , הליכי ההוצל"פ יעוכבו וכי המשך הסכם השכירות ייוותר על מכונו עד ליום 31.7.2014 אך ורק בכפוף לכך שהתובעת ומר עמרוסי ישלמו לחברת "אספ"ן בע"מ" , את דמי השכירות בהתאם למועדים המפורטים בהסכם הפשרה דנן .

4)לטענת התובעת , לאחר שהחלה לנהל את עסקיה בשטח המקרקעין נתחוור לה , כי טרם לכן פעל במקרקעין המושכר עסק לממכר רהיטים אותו ניהלה בעבר הנתבעת 1 , אולם חרף זאת , החלו הנתבעים לנקוט כנגד התובעת שלא כדין בהליכי הוצאה לפועל , ובפרט בהליכי עיקול מטלטלין . לגרסת התובעת , מעקלים מטעם הנתבעת 2 אף התייצבו בשטח המושכר לצורך מימוש צו מינהלי בגין חוב ארנונה אותו חבה הנתבעת 1 לנתבעת 2 .

5)בד בבד עם הגשת התובענה , הוגשה על ידי התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני המורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ בשטח המקרקעין המושכרים עד לתום ההליכים בתיק זה – בקשה לה נעתר ביהמ"ש . עוד קבע ביהמ"ש בהחלטתו , כי בהעדר תגובה בכתב מטעם נתבע/משיב אשר לא יגיב לבקשה , הרי שהדבר ייחשב כהסכמה מצידו לכך שיינתן כנגד כנגדו פס"ד הצהרתי המורה על ביטול הליכי ההוצל"פ מצד אותו בעל דין כנגד התובעת .

6)הנתבעים מספר 7 , 5 , 25 , 29 , 17 ,11 ו – 31 הגישו לביהמ"ש הודעות בכתב מטעמם לפיהן הינם מותירים את ההכרעה בתובענה לשיקול דעתו של ביהמ"ש , בעוד שהנתבעים מספר 2 , 13 , 19 , 21 ו - 24 הגישו לביהמ"ש הודעות ובקשות בכתב לפיהן יש מקום לדחות את תביעתה של התובעת למתן הצו לעיכוב הליכי ההוצל"פ כנגד . מטעם יתר המשיבים לא הוגשו לביהמ"ש הודעות בכתב .

7)בתאריך 11.9.2012 הוגשה על ידי התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני , המורה לנתבעת 2 להפסיק את הליכי הגבייה המינהליים הננקטים כנגד התובעת מכח פקודת המיסים (גבייה) בשל חוב ארנונה המיוחס לנתבעת 1 בסכום כולל של 199,678.1 ₪ . בתאריך 10.10.2012 דחה ביהמ"ש את הבקשה בהחלטה מנומקת , לאחר שהבהיר בהחלטתו כי החלטה כגון דא מצויה אך ורק בתחום סמכותו העניינית של ביהמ"ש המחוזי , בשבתו כביהמ"ש לעניינים מינהליים כאמור בפסיקת בית-המשפט העליון בעניין בר"מ 6072/12 יצחק דוד נ' עיריית נצרת-עילית מיום 19.9.2012 .

8)לאחר מתן החלטה זו , הגישה הנתבעת 2 בקשה לביטול החלטת ביהמ"ש מיום 12.1.2011 . בנימוקי הבקשה צוין , כי עיון בדו"ח "רשם החברות" מיום 20.1.2011 מעלה שבעל המניות ומנהל הנתבעת 1 הינו מר סמי דיין , אשר שימש כבעל השליטה וכמנהל התובעת וכי בעלי המניות בתובעת הינם מר שמעון עמרוסי (49% מהון המניות) ובוניפד אדווה (51% מהון המניות) , כאשר מר דיין ממשיך לשמש כדירקטור במסגרת התובעת בצוותא חדא עם הגב' בוניפד . לשיטת הנתבעת 2 עובדות אלו מלמדות , כי הלכה למעשה , מדובר בניסיון מצד התובעת להמשיך ולהתל בנושיה ובביהמ"ש בכדי להימנע מלשאת בעול התשלומים בהם חויבה לשאת על פי פסיקות בתי המשפט .

9)לשיטת הנתבעת 2 , יש להורות על ביטול הצו הזמני מאחר והתובעת איננה עומדת בעילות המפורטות במסגרת תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 (עילת תביעה , מאזן הנוחות ותום לב) . לגרסת הנתבעת 2 , בעת הגשת הבקשה למתן צו המניעה הזמני , הוליך מר עמרוסי את ביהמ"ש בכחש לאחר שהצהיר , כי לא ידע על כך שבעבר נוהל על ידי התובעת בשטח המקרקעין עסק אחר לממכר רהיטים , וזאת למרות שחתם על גבי הסכם שכירות הנוגע לנתבעת 1 כבר בשנת 2002 . יתירה מכך , לשיטת הנתבעת 2 , המצהיר מטעם התובעת , מר עמרוסי , פעל בחוסר תום לב בכך שהסתיר מידיעת ביהמ"ש את העובדה שבתאריך 16.2.2006 ניתן על ידי בית-משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט משה סובל) פס"ד בתיק א/ 37211/05 המחייב את הנתבעת 1 וכן גם את מר עמרוסי באופן אישי , לשלם לחברה אשר שימשה בשעתו כבעלת זכויות החכירה במקרקעין (חברת ל.יוני השקעות בע"מ) את דמי השכירות בעבור שכירת המבנה בין התאריכים 30.6.2002 – 1.7.2004 , וזאת בשל היותו ערב לחובותיה של הנתבעת 1 על פי הסכם השכירות אשר נכרת בין הנתבעת 1 לבין החברה . הנתבעת 2 הוסיפה וציינה , כי תנא דמסייע לחוסר תום ליבו של מר עמרוסי , הינה קביעתו של בית-משפט השלום בת"א לפיה מר עמרוסי הצהיר כי השקיע באופן אישי במבנה העסק סכום של 360,950 ₪ ואף חתם על גבי ההסכם בשמן של התובעת והנתבעת 1 .

10)ב"כ הנתבעת 2 אף הוסיפה והפנתה את ביהמ"ש להחלטה שיפוטית נוספת , אשר יצאה מלפני בית-משפט השלום בצפת (כב' הרשמת רגד זועבי) מיום 11.4.2006 בתיק מספר בש"א 1186/06 א/1216/06 , במסגרתה עתרו הנתבעת 1 וכן גם ה"ה דיין ועמרוסי למחיקת תובענה כספית אותה הגיש כנגד בנק "הפועלים בע"מ" , בהליך של סדר דין מקוצר בשל הלוואה אותה נטלה הנתבעת 1 מהבנק , בתאריך 4.7.2005 . אליבא דעמדת הנתבעת 2 , עיון בהחלטה זו מלמד , כי ה"ה עמרוסי ודיין שימשו במועדים הרלוונטים לתובענה כבעלי מניות ו/או מנהלים במסגרת הנתבעת 1 – דבר המלמד על חוסר תום ליבו של מר עמרוסי בעת הגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני , אותה הגיש לבית-משפט זה – דבר המלמד על כך , כי מדובר "אותה גברת בשינוי אדרת" .

11)בתגובה לבקשת הנתבעת 2 מדגישה התובעת כי במהלך תקופת פעילותה של הנתבעת 1 ניהל מר דיין את ענייניה הכספיים של הנתבעת 1 , וכי מר עמרוסי פעל באותה עת בשליחותה של הנתבעת 1 ואף ייצגה אל מול הנתבעת 2 , אולם עם זאת אליבא דגרסת התובעת מר עמרוסי לא פעל בשמה של הנתבעת 1 אלא בשליחותה בלבד בשל היותו עובד שכיר במסגרת הנתבעת 1 בלבד הכפוף למרותו של מר דיין . לגרסת התובעת , מר עמרוסי נבחר לשמש כמנהלה המקצועי (כעובד שכיר) של הנתבעת 1 לאור ניסיונו המקצועי הקודם בענף הריהוט לאחר שניהל בעבר עסק גדול בענף הריהוט בעיר חיפה , ולכן אין כל שחר לטענת הנתבעת לפיה מר עמרוסי היה באותה עת גם אחד מבעלי הנתבעת 1 . אשר להיותו של מר עמרוסי ערב לחובות הנתבעת 1 ציינה התובעת כי הבעלים של חברת "אספן בע"מ" הינו חברו של מר עמרוסי , וכי בשל כך מר עמרוסי הסכים להצטרף כערב לחובה של הנתבעת 1 כלפי חברת "אספן בע"מ" , ברם בסופו של יום הסכום האמור שולם לחברת "אספן בע"מ" על ידי הנתבעת 1 בלבד . לגרסת התובעת , מר עמרוסי רכש את התובעת לאחר שהנתבעת 1 נקלעה לקשיים כלכליים בעקבות אירועים חיצוניים (פריצה למשרדי העסק וסגירת "מחסום ארז") , ולכן אין מקום לראות בו כאחד ממקימי הנתבעת 1 אלא כאחד מאורגניה ותו לא מכאן , לשיטת התובעת מר עמרוסי איננו חייב לשאת בחובותיה של הנתבעת 1 כלפי נושיה מאחר והדין המהותי מכיר באפשרות של בעל שליטה של חברה אשר נקלעה לקשיים להקים חברה חדשה תחתיה מבלי לשאת בחובותיה של החברה הקודמת שבשליטתו . אליבא דעמדת התובעת , לא עלה בידי הנתבעת 2 להציג בפני ביהמ"ש ראיות לכך, שהתובעת מהווה מעין "מקלט" המאפשר בידי הנתבעת 1 ובעליה להבריח נכסים ולחמוק מחובותיהם כלפי נושי הנתבעת 1 .

12)נוכח האמור בהחלטתי מיום 10.10.2012 ופסיקת ביהמ"ש העליון בעניין עיריית נצרת-עילית , ברי כי לבית-משפט זה לא מוקנית הסמכות העניינית להידרש לסוגיית עיכוב ההליכים המינהליים ולכן הבקשה בכל הנוגע לעיכוב ההליכים המינהליים מתייתרת מאליה , כל עוד לא הובאה על ידי התובעת בפני ביהמ"ש המחוזי בנצרת בשבתו כביהמ"ש לעניינים מינהליים .

13)עיון בתצהירה של הגברת חגית נוי , מנהלת מחלקת הגבייה של הנתבעת 2 , וכן גם בפרוטוקול חקירתה בביהמ"ש ביום 11.7.2012 מעלה , כי לצורך גביית יתרת חובות הארנונה של הנתבעת 1 , ננקטו כנגד התובעת על ידי הנתבעת 2 החל מחודש אוגוסט 2012 הליכים במישור המינהלי בלבד ולא הליכי הוצאה לפועל בהליך של סדר דין מקוצר , על פי הוראת סעיף 202(2) לתקסד"א . אשר על כן , בהעדר ראייה לכך כי הנתבעת 2 מנהלת הליכי גבייה כנגד התובעת מכח פס"ד חלוט אשר הועבר למימוש במסגרת לשכת ההוצל"פ אזי אין מקום להורות על ביטול הליכים שאינם קיימים מאחר ומדובר בסעד תיאורטי .

14) בקשת הנתבעת 2 לביטול החלטת ביהמ"ש מיום 12.1.2011 הוגשה לביהמ"ש בתאריך 1.2.2011 , כאשר גם במסגרת בקשה זו עתרה הנתבעת 2 לביטול ההחלטה הנוגעת לעיכוב ההליכים המינהליים (ראה : סעיף 18 לבקשה) . דא עקא , לאור החלטתי מיום 10.10.2012 ולאור העובדה כי החלטתי מיום 12.1.2011 איננה נוגעת כלל לעיכוב הליכי הגבייה המינהליים , שומה היה על הנתבעת 2 להגיש בקשה לחזור בה מבקשה זו שכן , הבקשה התייתרה מאליה . אי לכך , בקשת הנתבעת 2 לביטול החלטתי כלפיה מיום 12.1.2011 נדחית . אשר על כן , הנני מחייב את הנתבעת 2 לשאת בהוצאות בקשה זו בלא כל קשר להליך המשפטי בסך של 1500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק . הסכום ישולם לידי התובעת באמצעות ב"כ בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו .

15)מאחר והצדדים לא הגישו לביהמ"ש תצהירי עדות ראשית מטעמם כאמור בהחלטתי מיום 11.7.2012 , ניתנת אורכה להגשתם כך שתצהירי עדות ראשית מטעם התובעת יוגשו עד ליום 13.10.2013 , ואילו תצהירי הנתבעים מספר 2 , 13 , 19 , 21 ו - 24 יוגשו לביהמ"ש בתוך 30 יום מיום קבלת תצהירי התובעת . המזכירות תמציא תוכן החלטה זו לידי התובעים וכן לידי הנתבעים , 1, 2 , 13 , 19 , 21 ו – 24 .

16)בהתאם להחלטתי מיום 12.1.2011 , רשאית התובעת להגיש בקשה למתן פס"ד במעמד צד אחד כנגד הצדדים אשר לא הגישו לביהמ"ש הודעות בכתב מטעמם , וזאת בכפוף להצגת אישורי המסירה המעידים על מסירתם לידי אותם נתבעים . נוכח השינויים בסדר עבודת ביהמ"ש ולאחר היוועצות בכב' המזכירה הראשית של בית-משפט השלום בקרית-שמונה , הגב' ציפי פרג' , הנני מורה למזכירות להעביר את התיק לבית-משפט השלום בצפת . מועד ישיבת ההוכחות ייקבע בהתאם ליומנו של בית-משפט השלום בצפת לאחר השלמת הגשת התצהירים .

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.