אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א. עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בעמ נ' פ.ד.מ.ר.א. ייזום ופיתוח בע"מ

א. עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בעמ נ' פ.ד.מ.ר.א. ייזום ופיתוח בע"מ

תאריך פרסום : 04/03/2014 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
23007-12-13
25/02/2014
בפני השופט:
שבח יהודית

- נגד -
התובע:
פ.ד.מ.ר.א. ייזום ופיתוח בע"מ
הנתבע:
א. עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

בקשה לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה שבכותרת.

רקע עובדתי

בין הצדדים התקיים הליך בוררות לפני הבורר, אינג' מאיר רופא (להלן – הבורר) על רקע סכסוך הקשור בהסכם שנכרת ביניהם ביום 5.9.10, שעניינו הקמת מלון ברמת גן.

ביום 28.10.13 ניתן פסק הבורר, לפיו חייב הבורר את המשיבה - א. עמית ושות' חברה לבניין ופיתוח בע"מ (להלן – הקבלן) לשלם למבקשת - מזמין העבודה, פ.ד.מ.ר.א. ייזום ופיתוח בע"מ (להלן – המבקשת) סך של 1,736,203 ₪ בתוספת מע"מ (להלן – פסק הבורר). משהמבקשת אחזה בערבות בנקאית בסך 1,180,000 ₪ (להלן – הערבות) פנה הקבלן לבורר, לאחר מתן הפסק, בבקשה שיוצא מלפניו פסק משלים שיורה למבקשת להימנע מחילוט הערבות. הבורר דחה את הבקשה בטענה כי סיים מלאכתו.

ההליך הקודם

ביום 12.11.13 הגיש הקבלן לבית משפט זה בקשה שכותרתה: "תובענה על פי סעיף 24 של חוק הבוררות תשכ"ח- 1968 להשלמת פסק בוררות" במסגרת הפ"ב 16832-11-13 (להלן – התובענה בהליך הקודם). בתובענה זו נטען כי היא נסמכת על העילות שבסעיפים 24(4) ו-24(5) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק) וכי התיקון המבוקש מתייחס לאופן ביצוע התשלום ולהחלטת הבורר שלא למנוע את חילוט הערבות לשם גביית הסך הפסוק, ולא ליתר רכיבי פסק הבורר. בסעיף 32 אף צויין כי התובענה "...איננה נוגעת לטענות נוספות ו/או אחרות בקשר לעצם הקביעות שבפסק הבוררות ו/או לבוררות עצמה, שיועלו בהליך המתאים לכך".

בנוסף הגיש הקבלן בקשה למתן צו מניעה שימנע את חילוט הערבות, והמבקשת, במקביל, הגישה בקשה לאישור פסק הבורר.

בדיון שהתקיים ביום 21.11.13 לפני השופט יונה אטדגי בבקשה לצו מניעה, הגיעו הצדדים להסכמה שזו לשונה כעולה מפרוטוקול הדיון:

"הגענו להסכמה כדלקמן: לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות ההדדיות. המבקשת תשלם

למשיבה סכום כולל מע"מ של 900,000 ₪ ביום 1.12.13. יתרת התשלום תחולק ל-4: ב-1.1.14 ישולם הסכום 287,180 ₪ כולל מע"מ. ב-1.2.14 ישולם סכום נוסף זהה. ב-1.3.14 ישולם סכום נוסף זהה. ב-1.4.14 ישולם הסכום האחרון של היתרה...הערבות תוארך עד ה-15.4.14 כפוף לתנאים...הבקשות שהגישו הצדדים תימחקנה ללא צו להוצאות. העיקול שהוטל הבוקר במסגרת תיק זה על נכסים וזכיות של המבקשת (המשיבה בהליך דנן – י.ש.) יבוטל. מבקשים מבית המשפט לתת תוקף של פסק דין".

במעמד הדיון ניתן תוקף של פסק דין להסכמה האמורה (להלן – ההליך הקודם).

ההליך דנן

ביום 11.12.13 הגיש הקבלן לבית משפט זה את התביעה נושא ההחלטה שכותרתה: "תובענה על פי סעיף 24 של חוק הבוררות תשכ"ח - 1968 לביטול פסק בוררות", הכוללת את אותן הטענות העובדתיות שפורטו בתובענה בהליך הקודם. על יסודן התבקש ביטול פסק הבורר מחמת העילות שבסעיפים 24(3), 24(4) ו-24(10) לחוק הבוררות: נטען כי הבורר פסק סכום העולה על שהתבקש; לא חייב את המבקשת להמציא מסמכים חיוניים להליך הבוררות; לא דחה טענות קיזוז של המבקשת, הגם שחרגו מגדר המחלוקת, ועוד.

הבקשה

עם הגשת התובענה דנן, הגישה המבקשת בקשה לסילוקה על הסף וטענה כי טענות הקבלן כבר הוכרעו בהסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, שהביא לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיו.

הקבלן משיב כי הפרשנות לפיה ההליך הקודם הביא לסיום כלל המחלוקות בין הצדדים גם אלה העתידיות וגם אלה שלא קיבלו ביטוי ולא נטענו במסגרת ההליך הקודם "...היא מרחיקה לכת, באשר אין לה תימוכין בפרוטוקול הדיון שנתקיים בהליך הקודם". כן טען כי "ההסכמה היא לסילוק של הטענות ההדדיות שנטענו במסגרת אותו הליך ולא לסילוק כל הטענות האחרות שלא באו לידי ביטוי באותו ההליך ולאט נטענו בו, ומכאן שהצדדים גם לא הסכימו לסילוק כל תביעותיהם הקיימות או העתידיות". נטען כי בהליך הקודם לא העלה הקבלן טענות בעניין ביטול פסק הבורר, אף הודיע כי יעשה כן במסגרת הליך נפרד, וכי פסק הדין שניתן בהליך הקודם התייחס רק למחלוקת הנוגעת להשלמת פסק הבורר ולא לשאלת ביטולו.

ההכרעה

1.אכן, התובענה נושא ההליך הקודם, בה לא עתר הקבלן לביטול פסק הבורר אלא להשלמתו, התייחסה לערבות הבנקאית ולנגזר מכך, ואף צויין בה כי טענות נוספות ואחרות יועלו ע"י הקבלן בהליך אחר, אלא שעדיין מנוע הקבלן מלפתוח בהליך נוסף המתייחס לאותו פסק בורר ולאותו הליך בוררות. שניים הם הנימוקים העיקריים לכך:

2.הנימוק האחד- כלל מיצוי העילה, שבתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מחייב תובע למצות בכתב התביעה את מלוא הסעד שהוא זכאי לו בשל עילת התובענה. לפי כלל זה, על התובע לכלול במסגרת תביעתו את מלוא הסעדים הנובעים מאותה עילה, שאם לא כן, יראו אותו כמי שוויתר על הסעד שלא התבקש. אין בכוחה של טענת הקבלן, לפיה טען בהליך הקודם כי טענות נוספות "...יועלו בהליך המתאים לכך", כדי לאפשר לו לסטות מחובת מיצוי העילה, ללא שעתר בבקשה לפיצול סעדים, ובלא שקיבל היתר לעשות כן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ