ת"ט
בית משפט השלום עכו
|
67672-10-13
18/11/2013
|
בפני השופט:
דנה עופר
|
- נגד - |
התובע:
יאסר יאסין
|
הנתבע:
א.נ. ריאן ובניו - יבוא ושיווק בע"מ
|
|
החלטה
לפניי התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לשיק על סך 15,761 ₪ ליום 15/07/13 . כן לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. המשיבה הגישה תגובתה לבקשות אלו, בהתאם להחלטתי מיום 6.11.13.
לטענת המבקש, השיק הנ"ל הינו שיק פיקדון, שניתן למשיבה עבור סחורה שסופקה לו לשיפוצים. לטענתו, הוא ובעלת הדירה שעבורה בוצעו השיפוצים שילמו למשיבה את כל הסכום המגיע לה, ולכן אין הוא חייב לה מאומה. המבקש מוסיף ומציין, כי הפרטים בשיק לא מולאו על ידו.
אשר להגשת ההתנגדות באיחור, לטענת המבקש - האזהרה לידיו כשבוע בלבד לפני הגשת ההתנגדות, ולא במועד שנרשם בלשכת ההוצאה לפועל (16/9/13). לכן טוען המבקש כי הגיש התנגדותו במועד, ולחלופין הוא עותר להארכת המועד.
לטענת המשיבה, לא הובא כל טעם מיוחד שעשוי להצדיק הארכת המועד. מדובר במועד שנקבע בחיקוק, ולצורך הארכתו יש להצביע על "טעם מיוחד". לטענת המשיבה, המצאת האזהרה נעשתה על ידי הדואר, כך שאין לחשוד בהמצאה שבוצעה. עם זאת, המשיבה לא צרפה לתגובתה את אישור המסירה.
לגופו של עניין, לטענת המשיבה, אין מדובר בשיק בטחון, אלא בשיק שניתן לצורך תשלום עבור שתי חשבוניות שהונפקו בגין סחורה שרכש המבקש.
אשר למועד הגשת ההתנגדות, אף אם אכן הומצאה האזהרה כפי שנרשם בתיק ההוצאה לפועל, ביום 16.9.13, הרי שבשים לב לפגרת סוכות שהחלה ב-18.9.13 והסתיימה ב-28.9.13, חל המועד האחרון להגשת ההתנגדות ביום 28.10.13, הוא היום בו הוגשה ההתנגדות בפועל. על כל פנים, אם חלה טעות במניין זה, הרי שהאיחור בהגשת ההתנגדות הינו קטן מאוד. אמנם נדרש "טעם מיוחד" להארכת מועד שנקבע בחיקוק, אך עוצמתו של הטעם המיוחד הנדרש נמדדת, ראשית לכל, ביחס לתקופת האיחור, ואין ספק, כי כאן מדובר באיחור קטן. טענת המבקש, כי הוא סבור שקיבל את האזהרה במועד מאוחר יותר מכפי שנרשם בתיק ההוצל"פ, מספקת טעם מספיק להארכת המועד, במיוחד משלא הוצג אישור המסירה עצמו.
לגופו של עניין, טענת המבקש, כי מדובר בשטר בטחון, שפרטיו מולאו על ידי המשיבה, לרבות סכומו, לא נסתרה. עם זאת, המבקש מודה כי מסר בידי המשיבה שיק בטחון, וכי הזמין ממנה סחורה, וטוען, ללא אסמכתא או פירוט, כי שילם עבור כל הסחורה שרכש. מאחר ולא פורטו התשלומים שבוצעו וההזמנות שנעשו, ולא צורפו אסמכתאות כל שהן, אני רואה לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לאור האמור, בכפוף להפקדת סך 5,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, תוך 45 יום מקבלת החלטה זו, תינתן למבקש רשות להתגונן. באין הפקדה – תידחה ההתנגדות והליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ותביא את התיק לפניי, עם הפקדת הסכום האמור בקופת ביהמ"ש או בחלוף המועד לביצוע ההפקדה.
ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.