א. נ. מידן בע"מ נ' עיריית אופקים

החלטה

המבקשת עותרת למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 252,362 ₪.

בכתב התביעה נטען כי מקור החוב הינו מהסכם שירותים מאוגוסט 2006, לאחזקת תחנת ביוב אצל המבקשת.

לשיטת התובעת נותרה יתרת חובה של 217,452 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית הגיע לסכום הנתבע.

סכום האמור פורט בנספח ג' לכתב התביעה ונסמך על חשבונות מטעם החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי משנת 2006 ועד ליום 13.5.09, חשבון אשר צויין כחשבון סופי בו הערה כי התחנה נמסרה לעיריה ביום 19.1.09.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ולפני כן בקשה למחיקת כותרת תוך שהפנתה לחשבונות ולתחשיבים מהם עולה כי ישנם אי התאמה בסכומים אותם תובעת המשיבה.

אמנם, הבקשה למחיקת כותרת נדחתה, אולם הלכה היא כי לא תינתן רשות להתגונן רק כאשר ברור ונעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל טענת הגנה וכי מדובר בתביעה מוצקה אשר רכיביה וסכומה ברורים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, עולה כי קיימות מחלוקות מהותיות באשר לרכיבי התביעה.

די בעובדה שחלק ניכר מהחוב נובע מעבודות חריגות ללא מסמכים בחתימת העיריה המאשרים חריגות אלו, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן.

מדובר ברשות שלטונית, המחוייבת לפעול בהתאם לחוזה ולנהלים, ובמידה ועילת התביעה הינה כי למרות העדר חתימה על חשבון זה או אחר קיימת חובה משפטית לשלמו, הדבר ראוי כי יתברר לגופו של ענין.

העדר חתימה של רשות, יכול ויוביל לאי חבותה, אולם ניתן גם להגיע לתוצאה אחרת, אולם הדבר מחייב דיון לגופו של ענין .

בכל הנוגע לטענות הקיזוז, הלכה היא כי לא בוחנים בשלב זה כיצד תוכיח הנתבעת את הגנתה.

למרות ניסוח תצהיר ברור לגופו של ענין כי מדובר בטענות אשר בירר הגזבר המצהיר ואשר חלקן בידיעתו האישית, בשלב זה ניתן להצהיר לפי מיטב הידיעה ולא מצאתי כי טענות הקיזוז אינן מפורטות כנדרש.

למרות הסכום הניכר, מדובר בשלוש טענות פשוטות הנובעות לטענת המבקשת מהפרת ההסכם הנדון ומבחינת דיני החוזים הינן טענות קיזוז מוכרות.

העובדה כי נטענו גם בהליך אחר, לא ברור בשלב זה כי מונעת את הטענה בהליך זה, על פניו טענה מתאימה להליך זה להליך הנוסף וממילא שם הוגשה תביעה שכנגד ונראה כי ראוי לאחד את הדיון בתביעה זו עם התביעה בת.א. 4788/09.

עצם העובדה כי המצהיר לא בירר האם המהנדס אישר את החשבונות הלא חתומים, או הגיע להסכמה על אופן סיום היחסים בין הצדדים, אינה מונעת את מתן הרשות להתגונן.

לא נטען בתביעה מפורש כי מי הגורם אשר אישר לתובעת לסיים את ההתקשרות ולא נטען כי העיריה ויתרה על טענותיה בדבר סיום ההתקשרות.

לאור כל האמור לעיל, ניתנת למבקשת רשות להתגונן.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליכים.

לאור הצהרת ב"כ המבקשת , יגיש בקשה נפרדת לאיחוד הדיון עם התביעה הנוספת התלויה ועומדת בין הצדדים.