א.י.ל. סלע 1991 בע"מ נ' בלטר, גוט, אלוני ושות'

החלטה

1.בתאריך 15.11.11 הגישה המערערת כתב ערעור על החלטתו מיום 19.9.11 של כב' הרשם עדי לכנר.

עם קבלת הערעור ניתנה החלטתי מיום 17.11.11, בה הוריתי לצדדים להגיש עיקרי טיעון.

2.ב"כ המשיבה הגיש בקשה לדחיית הערעור על הסף מהטעם שהערעור הוגש באיחור מבלי שנתבקשה הארכת מועד. על פי הנטען בתצהיר, קיבל עו"ד אסא את ההחלטה ביום 22.9.11 והעביר את תוכנה בשיחה טלפונית לב"כ המשיבה דאז עו"ד שי דרור.

בנוסף נטען כי על פי בקשתו של עו"ד דרור נשלחה החלטה בפקס למשרדו ולתצהיר צורף אישור על שליחת הפקס, נספח 2.

על פי הנטען בוצעה ההמצאה באמצעות הפקס על פי תקנה 497 א' לתקנות סדר הדין האזרחי ומשכך יש לראות את ההמצאה כהמצאה למערערת ועל פי מועד זה הוגש הערעור באיחור.

3.בתגובה לבקשה לדחיית הערעור על הסף טוען מר איציק סלע מטעמה של המערערת כי נודע לו על קיומו של פסק הדין רק ביום 30.10.11, כאשר התקבלה האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל. באשר לטענת המשיבה על המצאה לעו"ד דרור, צורף מכתבו מיום 3.11.11 בו נרשם בסעיף 2 כי פסק הדין (הכוונה להחלטת הרשם) ניתן ביום 25.9.11 והתקבל במשרדו רק ביום 31.10.11 והודעה על כך השאיר למזכירתו של המצהיר. במצב דברים זה טוען המצהיר כי הערעור הוגש במועד וכי מכתבו של עו"ד דרור מאשר כי לא קיבל את החלטת הרשם לפני המועד שטען בערעור (30.10.11).

4.בעוד בקשתה של המשיבה נתמכת בתצהיר ובמסמך מפורש, המאשר משלוח הפקס לעו"ד דרור, הרי שהתגובה איננה נתמכת בתצהיר מטעמו של עו"ד דרור, אשר ניתן היה לצפות כי יוגש ויסתור את טענתיו של עו"ד אסא בדבר השיחה הטלפונית מיום 22.9.11 ומשלוח ההחלטה בפקס.

5.ספק בעיני, אינני רוצה להתבטא בצורה חמורה יותר, אם יש ממש במכתב האמור והאם אכן נשלח ביום 3.11.11 עוד טרם ביקשה המשיבה, לקראת סוף חודש נובמבר, לדחות את הערעור על הסף. עוד אציין כי במכתב נטען כי ההחלטה של הרשם ניתנה ביום 25.9.11 (בעוד שניתנה למעשה ביום 19.9.11) ולא פורט כיצד התקבלה במשרדו של עו"ד דרור ביום 31.10.11, כאשר המערערת מודה כי קיבלה את האזהרה מההוצאה לפועל, עוד ביום 30.10.11.

6.שקלתי האם למרות התנהלות זו יש ליתן למערערת את יומה בבית המשפט, שאף המצהיר מטעמה בסעיף 10 מתייחס לעניין זה.

אכן זכות הגישה לבית המשפט הינה זכות חוקתית, אך ככל זכות הינה זכות יחסית ומולה יש להעמיד את ההתנהלות של המערערת, ולעניין זה אינני רואה הבדל בין עו"ד דרור אשר ייצג את המערערת בשעתו לבין המערערת עצמה, באשר מעשיו ומחדליו של עורך הדין יש לראותם כמעשיה ומחדליה של המערערת.

7.לא תינתן הארכת מועד לבעל דין אשר איננו בא לבית המשפט בידיים נקיות ומנסה להטעות את בית המשפט בטענות שעל פניהן אינן אמת.

מכתבי הטענות שבפני ברור כי נעשתה המצאה של החלטת הרשם לעו"ד דרור, אשר בעת ההמצאה ייצג את המערערת ומדובר בהמצאה שבוצעה כדין ובנוסף חל אף עיקרון הידיעה, שכן מתן ההחלטה ותוכנה הודע לעו"ד דרור.

המועדים הקבועים בתקנות אינם בגדר המלצה אלא מועדים שיש לפעול על פיהם ולצורך הארכת מועד יש להציג "טעם מיוחד". ניסיון שלא להציג את התמונה המלאה והאמיתית וודאי שאיננה "טעם מיוחד".

8.לאור כל האמור לעיל ומאחר והערעור לא הוגש במועד, אני מורה על דחייתו על הסף.

המערערת תשלם למשיבה הוצאות בסך 2,000 ₪.

9.התזכורת הפנימית שנקבעה ליום 8.1.12 – מבוטלת בזאת.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.