א. טייב הנדסה בע"מ נ' בייטמן הנדסה בע"מ

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת על סך 356,200 ₪ בטענה כי הנתבעת הפרה עימה את ההסכם שנכרת בין הצדדים ועליה לפצות את התובעת על נזקים שנגרמו לה בגין ההפרה ובהם אובדן רווח שהיה צפוי להתקבל על ידי התובעת כתוצאה מקיום ההסכם והוצאות שהוצאו על ידי התובעת.

2.ברקע הדברים הסכמת הצדדים לשיתוף פעולה בקבלת וביצוע פרויקטים בניגריה.

הסכמת הצדדים עוגנה בשני מסמכים, האחד מיום 11.10.99 (ת/1) והשני מיום 22.11.99 (ת/2) (שניהם ביחד ייקראו להלן: "ההסכם").

ההסכם מתייחס לחברת פונג טאי ונכרת בקשר עם פרוייקט "בוני" אשר בסופו של יום אין מחלוקת כי לא יצא אל הפועל. עם זאת, הסכימו הצדדים כי ההסכם יחול גם על פרויקטים נוספים שיתבצעו בעתיד.

בהסכם מיום 22.11.99 נקבע כדלקמן:

"2.במידה וחברת Fung – Tai תשיב בחיוב לפניית ביטמן או תזמין עבודה כלשהיא מביטמן הקשורה לפרוייקט זה, יבוצע אותו חלק בפרוייקט שיימסר לביטמן או שהיא תהיה מעורבת בו, בשיתוף פעולה עם הקבוצה ; היינו, לא פחות מרבע (25%) מסך כל פעילות ביטמן בקשר לפרוייקט, יבוצע באמצעות הקבוצה שמרכז מר טייב.

3.ההסדר הזה יחול ביחס לכל פעילות ו/או מעורבות אחרת של ביטמן בקשר לפרוייקט הנ"ל, גם בשלבים הבאים בתום השלב הנוכחי. כמו כן הסדר זה יחול עם כל פרויקט אחר אשר יגיע מחברת Fung –Tai ב – 5 שנים הקרובות."

3.המחלוקת נשוא תיק זה מתייחסת לפרויקט הקמת מפעל מלט במדינת קוגי בניגריה.

ביום 10.1.00, חתמו הנתבעת וחברת פונג טאי על הסכם בהתייחס לפרויקט מפעל המלט בקוגי ובו נקבע כי הנתבעת אחראית לארגן 80% ממימון הפרויקט וממשלת קוגי תארגן את יתרת המימון.

במסגרת בדיקת האפשרויות למימון הפרויקט, שכללו גם ניסיון למציאת משקיע אסטרטגי, פנתה הנתבעת לבנק אמריקאי בשם EXIM, אשר דרש כי יוצג בפניו סקר היתכנות בו יפורטו עלויות הביצוע של הפרויקט וסיכויי ההצלחה שלו והמליץ להסתייע בזרוע של הממשל האמריקאי – TDA, אשר עוסקת במימון של סקרים מסוג זה.

ביום 28.10.00 נחתם הסכם לביצוע הסקר בין ממשלת קוגי לבין "בייטמן הנדסה". בסופו של דבר עמד תקציב ביצוע הסקר על סך של 1,000,000$.

4.לטענת התובעת, על פי ההסכם בין הצדדים, היה על הנתבעת למסור לתובעת עבודה בהיקף של 25% מסקר ההיתכנות.

התובעת טוענת כי מלשון ההסכם והנסיבות האופפות את עשייתו, ברורה תכליתו העסקית העולה מאומד דעתם של הצדדים להסכם, קרי שהתובעת מעמידה את קשריה בניגריה לשימושה של הנתבעת ובתמורה תעביר הנתבעת לתובעת 25% מהיקף העבודות שיגיעו לידיה עקב קשרים אלה. על כן נטען כי אלמלא ההתקשרות בין התובעת לנתבעת, לא היתה הנתבעת (או מי מצידה) מקבלת לבצע את הסקר.

5.מנגד טוענת הנתבעת כי ההסכם בין הצדדים אינו חל על ביצוע הסקר שכן פונג טאי לא הזמינה מהנתבעת את ביצוע הסקר ולכן לא חל סעיף 2 להסכם. לעניין זה טוענת הנתבעת כי ההסכם לביצוע הסקר (ת/13) נחתם על ידי ממשלת קוגי מצד אחד וביטמן הנדסה שהיא חברה אמריקאית שמושבה בקולורדו ארה"ב וכי הנתבעת אינה צד להסכם זה.

לחילופין טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה את הסכומים הנתבעים על ידה ולחילופי חילופין כי יש להעמיד את בסיס החישוב לעניין הסכומים אשר כביכול מגיעים לתובעת על סך של 250,000$ (הסכום שהתקבל מממשלת קוגי) בלבד ולא על סך של 1,000,000 $. כן נטען כי במהלך ביצוע הסקר, קיבלה התובעת מהנתבעת סכומים העולים על הסכומים המגיעים לה וזאת בתשלומים אשר שולמו ישירות לתובעת וכן בתשלומים ששולמו למר ישראל וייס שהיה חלק מקבוצת התובעת שהתארגנה לצורך ביצוע הפרויקט.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ושמעתי את העדויות (מר אמיל טייב מטעם התובעת ומר דניאל וייסמן מטעם הנתבעת), אני סבורה כי ההסכם בין הצדדים חל גם על סקר ההיתכנות וזאת כפי שיפורט להלן.

7.מעיון בהסכם מיום 28.10.2000 בין ממשלת קוגי לבייטמן הנדסה ( ת/13 - להלן: "הסכם סקר ההיתכנות") עולה כי ההסכם מתייחס לסקר היתכנות על פרויקט המלט בקוגי, כאשר ההסכם מיום 10.1.2000, בין הנתבעת לבין חברת פונג טאי (ת/12), קובע כי מדובר ב –

"…an exclusive sole egency agreement with respect to the Cement Plent to be constructed in Kogi State of NIGERIA"

מכאן שההסכם בין הנתבעת לחברת פונג טאי מתייחס לא רק להקמת מפעל המלט, כטענת הנתבעת, אלא לכל דבר הנוגע להקמת מפעל המלט ( "with respect to").