פסק דין
פתח דבר:
בפניי תביעה שטרית שהגישה חברת א. חדד השקעות בע"מ (להלן: "התובעת") נגד חברת בראנץ תעשיות שיש בע"מ (להלן: "הנתבעת") בגין שיק שנמסר לה, המשוך מחשבונה של הנתבעת אשר מספרו 5011299 ע"ס 30,000 ₪ ומועד פרעונו ביום 15/08/08 (להלן: "השיק").
ביום 14/06/10 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה יינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק, לרבות תצהירי הצדדים והחקירה שהתקיימה במסגרת הדיון בהתנגדות, ולרבות סיכומים שיוגשו מטעמם.
התובעת הגישה את השיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ בעפולה במסגרת תיק הוצל"פ מס' 09-07187-08-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק, התנגדותה התקבלה ובהסכמת ב"כ התובעת ניתנה לה רשות להתגונן ונקבע כי תצהירה שהוגש כתמיכה לבקשה ישמש כתב הגנה.
התובעת, העוסקת, בין היתר, במתן שירותי מטבע על פי אישור משרד האוצר, טענה כי קיבלה לידיה את השיק מאת מר בסים סלים במהלך ניהול עסקיה הרגיל ולבקשתו הטביעה את שמה, באמצעות הטבעת חותמתה, על גבי השיק. בתמורה לשיק היא שילמה למר בסים ביום 29/07/08 סך של 29,000 ₪ וקיבלה תמורה בסך של 1,000 ₪ בגין ניכיון ופירעון מוקדם של השיק. לטענתה, כאשר הציגה את השיק לפירעון הוא חולל ולא כובד ובעקבות זאת היא פנתה אל נציגי הנתבעת, אשר הודיעו לה כי ידוע להם שמר בסים פרע אצלה את השיק מאחר שבשטחים לא רצו לקבלו, אך מאחר שהוא לא העביר לידיה את השיש, השיק בוטל.
הנתבעת טענה כי מסרה את השיק למר בסים לאחר שסיכמה עמו כי יסופקו לה כנגדו 600 מ"ר של שיש חלילה K.K.., מבלי שמולא בו שם המוטב תוך הבטחה שימולא בשם המפעל שיספק את השיש ומר בסים חתם על ספח השיק בו נאמר כי אם לא תסופק הסחורה השיק יבוטל. לטענתה, השיק מולא בשם המשיבה ללא ידיעתה או הסכמתה, מבלי שניתנה למר בסים רשות לכך ובניגוד למוסכם ביניהם ומאחר שהשיש לא סופק לה, ביטלה אותו כמוסכם.
הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובעת אינה יכולה להיפרע ממנה בעילה שטרית מאחר שהשיק חסר את שם הנפרע ולכן אינו בא בהגדרת "שטר חליפין" שבפקודת השטרות; התובעת הינה 'צד קרוב' לעסקה בה לא ניתנה כל תמורה בעד השיק; קיימים תנאים מקדמיים המונעים אחיזה כשורה" מהתובעת; התובעת לא הוכיחה כי היא מקיימת את תנאי ההכרה ב'אוחז כשורה' בשיק; התובעת לא נתנה כל תמורה בעד השיק ואף "עצמה את עיניה" לנוכח החשד שמעלות הנסיבות בעטיין הגיע אליה השיק.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם התובעת הוגש תצהירו של בעליה ומנהלה, מר אברהם חדד, ומטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנכ"לה, מר בראנץ אלי, אשר הגיש תצהיר נוסף לתמיכה בהתנגדותה לביצוע השטר ונחקר עליו במסגרת הדיון בהתנגדות.
דיון:
האם השיק נשוא התביעה עונה על הגדרת 'שטר חליפין'?
אין חולק בין הצדדים כי השיק נמסר על ידי הנתבעת למר בסים, כאשר למעט שם הנפרע, כל הרישום שנעשה עליו, לרבות החתימה, הסכום ותאריך הפירעון נעשה על ידי הנתבעת. (ר' עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 13) מר בסים העביר את השיק אל התובעת ולבקשתו הטביעה התובעת את שמה ב'שם הנפרע' על ידי הטבעת חותמתה. (ר' סע' 4-5 לתצהיר מר חדד).
הנתבעת טענה כי מאחר שהתובעת קיבלה את השיק ממר בסים כשהוא חסר את שם הנפרע, הוא אינו מהווה "שטר חליפין" כמשמעותו בפקודת השטרות ולכן היא לא יכולה לתבוע בגינו בעילה שטרית ודין התביעה להידחות.
סעיף 73(א) לפקודת השטרות קובע כי "שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה...". לפיכך, מסמך שאינו עונה על הגדרת "שטר חליפין" אינו יכול להיחשב לשיק. (ר' לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה), עמ' 129 (להלן: "לרנר")) 'שטר חליפין' הוגדר בסעיף 3(א) לפקודת השטרות כ"פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה". כמו כן, קובע ס"ק (ב) כי "מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין".
סעיף 3(א) הנ"ל מונה רשימת תנאים מצטברים אשר רק בהתקיים כולם, ייחשב מסמך כשטר. מסמך שאינו מקיים את כל התנאים הנדרשים בסעיף אינו שטר והמחזיק בו אינו זכאי לתבוע את החתום עליו בעילה שטרית. (ר' ע"א 80/65 דוידוביץ נ' טרטנר, פ"ד יט(2)302)
הנתבעת טענה כי בענייננו לא מתקיים התנאי בדבר היות פקודת התשלום ערוכה "מאת אדם אל חברו", מאחר ששמה אמנם מופיע על גבי השיק כמושכת ואף פרטיה מודפסים על פניו, אך "חברו" אינו נקוב בו, מאחר שלא צוין בשיק שם של נפרע כלשהו, והנתבעת לא ביקשה וממילא לא קיבלה ממנה רשות כלשהי להשלמת הפרט המהותי החסר.
הנני דוחה טענתה זו. נפסק כי החייב השטרי אינו צריך לכתוב בעצמו את כל הפרטים ורשאי הוא למנות שלוח לשם כך. אם יוכח כי השלמת המסמך נעשתה על פי הרשאתו של מוציאו, יהיה האחרון חייב כלפי האוחז, כדין כל שטר רגיל. (ר' ע"א 640/73 מרדכי גלבנק נ' עזבון המנוח ניסן גילאי, פ"ד כט(2), 701 , 705-706)
על השלמת שטרות חסרים חל ההסדר המיוחד הקבוע בסעיף 19 לפקודת השטרות הקובע כי:
"(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.
(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה".