א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ ואח' נ' בן הפנדי בע"מ

1. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לאכיפתו של חוזה אופציה לרכישת נכס מקרקעין (להלן: הנכס) שלפיו התחייבו המבקשות לתת למשיבה אופציה לרכישת זכויותיהן בנכס (להלן: חוזה האופציה). ביום 30.5.2016 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ר' שמולביץ) על אכיפת חוזה האופציה בכפוף לתנאים שפורטו בפסק הדין (להלן: פסק הדין) וזאת תוך 60 ימים ממועד מתן פסק הדין. ביום 10.7.2016 הגישו המבקשות ערעור על פסק הדין לבית משפט זה ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע (ע"א 5480/16 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ נ' בן הפנדי בע"מ; להלן: הערעור). בהמשך לכך, ניתן צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה בנכס עד להכרעה בערעור.

2. מפאת חשיבות הדברים, נביא להלן את השתלשלות האירועים המפורטת לעניין הפקדת התמורה בגין חוזה האופציה (להלן: כספי התמורה). ביום 26.9.2016 הגישו המבקשות לבית משפט זה בקשה למנות את בא כוחן כנאמן לקבלת כספי התמורה, וזאת משום שהנאמן שבידיו הסכימו הצדדים להפקיד את כספי התמורה על פי חוזה האופציה – אינו יכול להשלים את התפקיד (מסיבות שונות שלגביהן נחלקו הצדדים). בתגובתה מיום 28.9.2016 שהוכתרה כ"תגובה הראשונית" לבקשה זו, התנגדה המשיבה למינוי בא כוחן של המבקשות כנאמן לקבלת כספי התמורה. ביום 6.10.2016 הגישה המשיבה בקשה נוספת לבית משפט זה, בה התבקש בית המשפט להאריך את המועד להפקדת כספי התמורה על פי חוזה האופציה, עד למתן הוראות בדבר המען להפקדתם. זאת, שכן לשיטתה המועד האחרון למימוש חוזה האופציה עתיד להתרחש ביום 16.10.2016 (לאחר שמניין הימים שנקבע בפסק הדין מסתיים ביום 14.10.2016, יום שישי). ביום 10.10.2016 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשת המבקשות מיום 26.9.2016 בגדרה חזרה על בקשתה להאריך את המועד להפקדת כספי התמורה עד למתן ההוראות המבוקשות. בטרם ניתנו החלטות בבקשות האמורות, ביום 13.10.2016, הפקידה המשיבה סך של 16,000,000 ש"ח בחשבון נאמנות של בא כוחה. ביום 14.10.2016, יום שישי, הורה בית משפט זה (השופט א' שהם) כי המשיבה תפקיד את כספי התמורה בקופת בית המשפט. באותו היום, שלחה המשיבה למבקשות הודעה בדבר מימוש האופציה, שבה צוין כי לנוכח החלטת בית המשפט האמורה, היא אינה מצרפת שיק בנקאי להודעתה. כעולה מההחלטה נושא הבקשה שלפניי ומנספחיה, ביום ראשון שלאחר מכן, יום 16.10.2016 ערב חג סוכות, פנתה המשיבה למזכירות בית המשפט לצורך הפקדת כספי התמורה בקופת בית המשפט. בהמשך לפנייה זו, עולה כי נמסר למשיבה כי הפקדת כספי התמורה בקופת בית המשפט תתאפשר רק לאחר מתן החלטה בדבר סכום ההפקדה המדויק (מאחר וחלק מכספי התמורה נקבעו בחוזה האופציה בדולרים).

3. ביום 19.10.2016 הודיעו המבקשות למשיבה כי האופציה פקעה, משכספי התמורה לא שולמו למבקשות; לא הופקדו בידי הנאמן שנקבע בחוזה האופציה; ולא הופקדו בקופת בית המשפט. ביום 20.10.2016, במהלך פגרת סוכות, הפקידה המשיבה את כספי התמורה בקופת בית המשפט לאחר שהוסדרו העניינים האמורים מול מזכירות בית המשפט. באותו היום הגישו המבקשות בקשה למחיקת הערעור בנימוק כי האופציה פקעה. ביום 30.10.2016 נעתר בית המשפט לבקשת המבקשות והורה על מחיקת הערעור, תוך שקבע כי אין בכך משום הבעת דעה לגבי הטעמים שהביאו את המבקשות לחזור בהן מערעורן וכי טענות הצדדים שמורות להם (ע"א 5480/16 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ נ' בן הפנדי בע"מ (30.10.2016)).

4. לאחר מחיקת הערעור, ביום 10.11.2016, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה למנות כונס נכסים לביצוע פסק הדין (להלן: כונס הנכסים). ביום 19.12.2016, לאחר שהתקיים דיון בבקשה האמורה למינוי כונס נכסים ובטרם ניתנה החלטה בעניין, הגישו המבקשות תובענה נפרדת בעניין שאלת מימוש האופציה (ת"א 39885-12-16 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ ואח' נ' בן הפנדי בע"מ; להלן: התובענה הנפרדת). עוד באותו היום הגישו המבקשות בקשה לעכב את ביצוע ההחלטה בבקשה האמורה למינוי כונס הנכסים עד להכרעה בתובענה הנפרדת. ביום 24.1.2017 נעתר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ר' שמולביץ) לבקשת המשיבה למנות כונס נכסים לצורך מימוש חוזה האופציה (להלן: החלטת מינוי כונס הנכסים). בצד האמור, דחה בית המשפט את בקשת המבקשות לעיכוב ההכרעה בבקשה למינוי כונס נכסים עד לבירור התובענה הנפרדת. בית המשפט בחן תחילה אם הוא מוסמך להכריע בשאלה אם האופציה פקעה – לאחר מתן פסק הדין, במסגרת הבקשה למינוי כונס נכסים. לשאלה זו השיב בית המשפט בחיוב, וקבע כי אין מחלוקת כי המועד האחרון שבו זכאית הייתה המשיבה לממש את חוזה האופציה חל ביום 14.10.2016, והצדדים אף הסכימו כי העובדות הקשורות לביצוע תשלום כספי התמורה ולוח הזמנים שפורט בתצהיריהם אינו שנוי במחלוקת. משכך נקבע כי השאלות הטעונות הכרעה ובירורן העובדתי אינם מורכבים ולפיכך ניתן להכריע בהן במסגרת הבקשה למינוי כונס נכסים. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי האופציה מומשה כדין, הן מבחינת הסכום שהופקד על ידי המשיבה בקופת בית המשפט, הן ביחס למועד ההפקדה. ביחס למינוי כונס הנכסים, נקבע כי מורכבות אכיפת פסק הדין בנסיבות המקרה מצדיקה מינוי כונס נכסים חלף הליכי אכיפה בהוצאה לפועל, שכן קיים חשש של ממש שהליכי ההוצאה לפועל לא יהיו אפקטיביים.

5. ביום 31.1.2017 הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת מינוי כונס הנכסים עד למתן החלטה בבקשת רשות לערער על ההחלטה האמורה, אשר בכוונתן להגיש לבית משפט זה. ביום 13.2.2017 דחה בית המשפט את הבקשה. בצד זאת, הורה בית המשפט על מתן צו האוסר על המשיבה לבצע דיספוזיציה בזכויותיה בנכס עד למתן החלטה אחרת במסגרת בקשת הרשות לערער על החלטת מינוי כונס הנכסים או במסגרת ההליך האמור (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת מינוי כונס הנכסים).

6. מכאן הבקשה שלפניי, המכוונת להחלטת מינוי כונס הנכסים. המבקשות טוענות כי לא מתקיימים התנאים למינוי כונס נכסים בנסיבות העניין, שכן חוזה האופציה אינו מורכב לאכיפה ואין בכוונת המבקשות לסכל את אכיפתו; וכי מינוי כונס הנכסים יגרום לפגיעה בלתי נדרשת ובלתי סבירה בעסקיהן של המבקשות ובניהול הנכס. עוד טוענות המבקשות – ביחס לקביעה שלפיה האופציה מומשה כדין – כי בית המשפט חרג מסמכותו עת הכריע בשאלה זו, שכן קביעתו הייתה כרוכה בהכרעה בשאלות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לאירועים שהתרחשו לאחר מתן פסק הדין, אשר יש בהן כדי להשליך באופן מהותי על מערך זכויותיהם של הצדדים. בהקשר זה נטען, לגופם של דברים, כי המשיבה הפקידה את כספי התמורה לצורך מימוש האופציה לאחר שחלף המועד שנקצב לכך – ועל כן האופציה פקעה.

           להשלמת התמונה יוער כי טענת המבקשות כי החלטת מינוי כונס הנכסים היא בגדר פסק דין ולא "החלטה אחרת", ומשכך מוקנית להן זכות ערעור על החלטת מינוי כונס הנכסים, נדחתה ביום 7.5.2017 בהחלטתו של בית המשפט זה (הרשמת ל' בנמלך). ערעור שהגישו המבקשות על החלטה אחרונה זו נדחה ביום 29.5.2017 (השופט ס' ג'ובראן). משכך, סיווגו של ההליך שלפנינו כבקשת רשות לערער נותר על כנו.

7. עוד יצוין כי במקביל לבקשה שלפניי הגישו המבקשות בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת מינוי כונס הנכסים. ביום 18.5.2017 דחיתי את הבקשה (רע"א 1847/17 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ נ' בן הפנדי בע"מ (18.5.2017)). בצד זאת, הוריתי כי הצו הארעי שהוצא ביום 17.5.2017האוסר על המשיבה לבצע פעולות שיש בהן כדי להעביר את הזכויות בנכס לצד שלישי – יוותר על כנו עד להחלטה אחרת (להלן: הצו הזמני). בנוסף, הוריתי בהחלטה זו כי על המשיבה להגיש תגובה לבקשת המבקשות כי הצו הזמני יאסור על המשיבה להעביר את מניותיה לידי צד שלישי. מתגובתה עולה כי המשיבה מתנגדת לבקשה זו, בטענה כי גם אם תשתנה מצבת האחזקות במניות המשיבה, זו עדיין תהיה מחויבת להוראות הצו הזמני האוסר עליה להעביר זכויותיה בנכס לידי צד שלישי.

8. לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כאמור, החלטת מינוי כונס הנכסים נושא הבקשה שלפניי היא "החלטה אחרת" שניתנה לאחר מתן פסק הדין. רשות לערער על החלטות מעין אלה תינתן בשים לב לאופי ההחלטה (ומידת ההתערבות הנהוגה בהחלטות מסוגה); השלכות ההחלטה על זכויות בעלי הדין בהליך; שיקולי יעילות; ובמקרה מתאים ניתן להתחשב גם בשיקולים חיצוניים להליך ולצדדים, כגון אם הבקשה מעוררת שאלה משפטית רחבה בעלת חשיבות עקרונית. נוסף על שיקולים אלה, יש ליתן משקל מרכזי לסיכויי הערעור במידה ותינתן רשות לערער כמבוקש (רע"א 5919/14 בכר נ' המברשת רוחמה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, פסקה 7 (29.1.2015); רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, פסקה 21 (29.12.2014)). יישום אמות המידה האמורות בנסיבות המקרה דנא מוביל למסקנה כי אין הצדקה ליתן רשות לערער על החלטת מינוי כונס הנכסים.