א.ג. חפירות השרון בע"מ נ' נור גמנר לבניה בע"מ ואח'

החלטה

בתיק זה ניתן ביום 9.7.09 צו עיקול זמני על ערבות בנקאית (ערבות ביצוע) שניתנה להבטחת טיב עבודתה של הנתבעת 2. המחזיקה 1, "קבוצת רוכשים ג'2 החדשה", הודיעה ביום 15.7.09 כי היא מתנגדת לעיקול והגישה בקשה לביטולו, מטעמים שונים כמפורט בבקשה. התובעת לא הגישה בקשה לאישור עיקול בידי מחזיק. עתה מונחת בפניי בקשת המחזיקה לקבוע כי העיקול בטל.

סבורני כי דין הבקשה להתקבל.

ביום 10.5.09 הודיעה המחזיקה 1 (ביחס לעיקול קודם שהוטל) כי אין בידיה כספים, נכסים, או זכויות מכל מין וסוג שהוא, השייכים או המגיעים לנתבעים או למי מהם.

ביום 15.7.09 הודיעה המחזיקה 1 (ביחס לעיקול על ערבות הביצוע) כי היא מתנגדת לו, והעלתה בבקשתה את מכלול נימוקיה.

ברור לחלוטין כי מדובר במחזיק שלא הודה או שהתנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול, כאמור בתקנה 378, ןעל כן היה על התובעת להגיש בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול.

מכיון שהתובעת לא הגישה בקשה כאמור, ביחס לעיקול זה שעל ערבות הביצוע, הרי לפי תקנה 380, העיקול בטל לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו.

טוענת התובעת כי המחזיקה 1 הודתה, במכתבה מיום 8.7.09, כי מצויה בידה ערבות הביצוע הנ"ל וכי בכוונתה להחזיר את הערבות לידי הנתבעת 2, ועל כן "נתפסה" הערבות בגידרו של העיקול הראשון, שהוטל עוד ביום 27.4.09, "על כל כספי, נכסי וזכויות המשיבים מכל מין וסוג שהוא המגיעים למשיבים מן המחזיקים או הנמצאים בידי המחזיקים".

אינני מקבל טענה זו. אני סבור כי זוהי פרשנות מלאכותית ומאולצת, וגם התובעת לא סברה כי הערבות נתפסת בגידרו של העיקול הראשון, שאילו סברה כך, מדוע הזדרזה לבקש עיקול נוסף? יכולה היתה להודיע למחזיקה 1 בפשטות, במענה למכתבה של זו מיום 8.7.09, כי המחזיקה מנועה מלהחזיר הערבות לנתבעת, מחמת העיקול שהוטל.

אין ולא יכול להיות כל ספק כי המחזיקה במפורש התנגדה, הן לעיקול הראשון, הן לעיקול השני, והודיעה על כך לביהמ"ש בהודעות מנומקות מיום 10.5.09 ומיום 15.7.09. על כן היה על התובעת להגיש בקשה לאישור עיקול בידי מחזיק. אין התובעת יכולה להישמע בטענה כי המחזיקה (במכתבה הנ"ל) הודתה, שעה שהמחזיקה הציגה בפני ביהמ"ש, במפורש, את התנגדותה המנומקת לעיקול.

גם תקנה 381 אינה יכולה לסייע בידי התובעת. עיקול זמני, שהוא בתוקף, ממשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר מתן פסה"ד. אולם לפי תקנה 380, העיקול בטל. לא "ניתן לביטול", כי אם בטל, קרי, בטל מעיקרא. עיקול בטל אינו יכול כמובן "להמשיך לעמוד בתוקפו" לאחר פסק הדין.

לסיכום, אני מקבל את הבקשה וקובע כי העיקול הזמני שהוטל ביום 9.7.09 על ערבות הביצוע בטל, ככל שהדבר נוגע למחזיקה 1.

התובעת תישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד של המחזיקה 1 בסך 900ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תש"ע, 02 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטה זו לתובעת ולמחזיקה 1.

הוקלד על ידי .......