א. ג'ברין בע"מ נ' ישי ספיר ואח'

החלטה

השאלה העומדת להכרעה בין הצדדים היא, האם רשאים הנתבעים להעלות טענת קיזוז כנגד תביעה כספית, שהגישה נגדם התובעת, בהינתן כי נפתחו בעניינה של התובעת הליכי הקפאת הליכים במסגרת תיק פש"ר 62/08 בבית המשפט המחוזי בנצרת, שבעקבותיהם הושג הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט.

רקע עובדתי:

1.ביום 23.03.05 נחתם בין התובעת לבין הנתבעים הסכם מכר על פיו רכשו הנתבעים מן התובעת דירת מגורים, בתמורה מוסכמת, בסך 409,500 ₪ כולל מע"מ. הנתבעים לא שילמו את מלוא התמורה המוסכמת ובשל כך הגישה נגדם התובעת בים 12.08.07 תביעה כספית על סך 48,416 ₪, בגין היתרה הבלתי משולמת.

2.ביום 25.10.07 הגישו הנתבעים כתב הגנה בו הם טענו, בין היתר, כי עומדת להם טענת קיזוז, בגין פיצוי חודשי מוסכם עקב האיחור במסירת הדירה בסך 67,080 ₪, בגין פיצוי מוסכם בסך 36,100 ₪ עקב הפרת ההסכם על ידי התובעת, ובגין ליקויי בניה שהתגלו בדירה עם מסירתה, ואשר הסתכמו, בהתאם לחוות דעת מומחה שצורפה לכתב התביעה, בסכום של 54,747 ₪. בסה"כ העמידו הנתבעים את טענת הקיזוז על סך 157,927 ₪.

מאחר שהסכום המגיע לנתבעים, לטענתם, עולה על סכום התביעה העיקרית, הגישו הנתבעים נגד התובעת תביעה שכנגד על סך 111,093 ₪, אשר משקף את הסכום שהתובעת נותרה חייבת להם, פחות יתרת התמורה הבלתי מסולקת כנטען על ידי התובעת.

3.ביום 10.02.08 ניתן במסגרת תיק פש"ר 62/08 שנפתח בעניינה של התובעת צו הקפאת הליכים לתקופה של חודשיים. צו זה הוארך מספר פעמים עד אשר הושג הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 07.04.09.

4.במסגרת הליכי הקפאת ההליכים, הגישה התובעת לבית המשפט המחוזי בקשה לאשר לנאמן להמשיך בניהול התביעה העיקרית שהגישה התובעת נגד הנתבעים ולעיכוב ההליכים בתביעה שכנגד. בהחלטה מיום 05.08.08 נעתר כב' השופט עיילבוני לבקשה וקבע:

"לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ראיתי לנכון להיעתר לה.

כידוע במשטר של הקפאת הליכים יש לשאוף לכך שהחברה הנתונה בהקפאת הליכים תגבה מירב הכספים שהיא זכאית להם, כדי שניתן יהיה להגיע להסדר נושים תוך שמירה על שוויון בין הנושים השונים.

המשך התביעה הנגדית של המשיבים ו/או העלאת טענת קיזוז תגרום לדילול קופות הקפאת ההליכים, שבלא הכי מדוללת, וכן תגרום להעדפת נושים."

על סמך החלטת כב' השופט עיילבוני, ביקשה התובעת לדחות את טעות הקיזוז שהעלו הנתבעים בכתב הגנתם ולקבל את התביעה העיקרית במלואה.

טענות הצדדים

5.התובעת טענה כי מאחר שבמהלך ניהול התביעה היא נכנסה תחת משטר הקפאת הליכים, מנועים הנתבעים מלהעלות טענת קיזוז כנגד חוב מוסכם המגיע מהם לתובעת. בעניין זה מסתמכת התובעת, כאמור, על החלטת כב' השופט עיילבוני מיום 05.08.08 בה נקבע כי קבלת טענת קיזוז תגרום לדילול קופת הקפאת ההליכים ולהעדפת נושים. התובעת אף התייחסה להוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת רגל וטענה כי לא מתקיימים במקרה דנן התנאים הקבועים באותו סעיף ושרק בהתקיימותם תתאפשר העלאת טענת קיזוז כלפי חוב שמגיע לתובעת שנכנסה להליכי הקפאת הליכים.

6.הנתבעים טענו מנגד, כי טענת הקיזוז שהועלתה על ידם התגבשה לפני שהתובעת נכנסה להליכי הקפאת הליכים, ולכן הם רשאים להעלות את הטענה מכוח הדין הכללי. בהתייחסם לסעיף 74 לפקודת פשיטת רגל טענו הנתבעים, כי הסעיף חל מקום שניתן צו כינוס, להבדיל מצו הקפאת הליכים. מאחר שבענייננו ניתן צו הקפאת הליכים ולא צו כינוס, אין תחולה להוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת רגל, והדין החל הוא הדין הכללי. הנתבעים טענו עוד, כי גם אם ישנה תחולה להוראת סעיף 74, הרי במקרה דנן מתקיימים כל התנאים הקבועים בסעיף להעלאת טענת קיזוז.

7.הנתבעים הוסיפו, כי יש לקבל גם את טענתם החלופית ושעניינה כישלון תמורה חלקי. מאחר שהם קיבלו מוצר פגום, ערך המוצר שהתקבל נמוך מערך הדירה שהתחייבה התובעת לספק, ולכן הם חייבים לשלם לתובעת את השווי המופחת. לטענתם, יש ביכולתם להוכיח, כי שווי הבית שנמסר להם נמוך משווי הבית שהתחייבה התובעת לספק. טענה זו, כך נטען, אינה נוגעת לטענת הקיזוז והיא עומדת על רגליה היא.

דיון והכרעה

טענת הקיזוז

8.שתי הוראות החוק הרלבנטיות לענייננו הן, הוראת סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 והוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת רגל. סעיף 53(א) לחוק החוזים קובע:

"(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים"