החלטה
1.לפניי "סיבוב שני" של גילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון, לאחר שהמבקשות סבורות שהמשיבה (מדינת ישראל) לא גילתה את כל המסמכים שהיה עליה לגלות ולא השיבה, באופן מלא, לשאלות שנשאלה.
2.בכתב התביעה, שהוגש בתיק זה, נתבע פיצוי בסך 5 מיליון ₪, בגין נזקים שנגרמו, על פי הנטען, לתובעת מס' 1 (להלן: "קיסין"), בגין איסור שאסרו עליה הנתבעים להעביר מיכלי גז שמולאו במתקנה אשר באיו"ש (בשטח C), אל תוך תחומי מדינת ישראל וביטול הסכמה שניתנה לכך (כנטען), בעבר.
תחילה הוגשה התביעה נגד משרד התשתיות ומשרד הבטחון ונגד מר נתן קרמרסקי (להלן: "קרמרסקי"), מי ששימש, בתקופה הרלבנטית, בתפקיד ראש אגף הפיקוח במשרד התשתיות הלאומיות (להלן: "משרד התשתיות") ולאחר שהתקבלה הודעת הכרה של המדינה בנוגע אליו, הוגש כתב תביעה מתוקן, נגד המשיבים הנ"ל.
עיקר טענות המבקשות בתביעתן הינן, כי משרד התשתיות ומשרד הבטחון ועובדיהם קיבלו החלטות, הנוגעות למבקשות, תוך הפעלת שיקולים זרים, נסוגו מהסכמים קודמים ומהבטחות שלטוניות, שלא כדין, ללא מתן זכות שימוע וללא מתן ארכה מתאימה וכי מינו את קרמרסקי לתפקידו, למרות העדר כישורים והכשרה מתאימים.
3.ב"כ המבקשות טוענים כי, בכל הנוגע לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלונים, יש לנקוט בגישה מרחיבה ואילו ב"כ המשיבה טוענים, כי בדרישותיהן מכבידות המבקשות מאד על ההליך וכי, בשל ההכבדה, יש לנקוט בגישה המצמצמת את היקף הליכי הגילוי המוקדם בתיק זה.
עוד טוענת המשיבה, כי המבקשות עורכות "מסע דייג" וכי בקשותיהן מהוות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.
4.כשלעצמי, סבורתני כי אין לנקוט לא בגישה מרחיבה ולא בגישה מצמצמת, אלא בגישה עניינית, היינו – ככל שנראה כי מסמך כלשהו או שאלה כלשהי, עשוי שיהיה בהם כדי לסייע בבירור השאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין (גם אם אין הם כשירים להגשה כראייה בתיק), יש להורות על גילוי המסמך ועל מתן תשובה לשאלה.
אעבור, איפוא, לבחון את הטענות לגופן. אציין כי לאחר קבלת הבקשה גולו מסמכים נוספים וניתנו תשובות נוספות ולכן אתייחס רק לדרישות שטרם מולאו.
5.דרישת המבקשות לגילוי מסמכים ספציפיים -
בסעיף ג' לדרישה, נדרשה המשיבה לגלות "את כל הראיות/הוכחות להפרות החוק, בגינן נתפסה משאיתה של חב' גזגל ביום 28.9.06, לרבות דוחות חקירה, צילומים והקלטות".
בתשובה לכך טענה המשיבה, כי הדרישה בלתי מוצדקת, אולם צירפה מסמכים "הקשורים לאותה תפיסה".
לאור טענות המבקשות, נגד החוקיות אשר בתפיסת המשאית, ברי שהמסמכים הנוגעים לתפיסה וכן מסמכים שיש בהם כדי להראות הצדקה לתפיסה, הינן מסמכים רלבנטיים, אשר יש לגלותם.
לפיכך, ככל שלא צורפו כל המסמכים מסוג זה, שבחזקת המשיבה ובשליטתה, על המשיבה להמציא את שאר המסמכים.
בסעיף ו' לדרישה, נדרשה המשיבה לגלות את "כל ההנחיות/ההוראות/פרוטוקולים של דיונים בנוגע לתנאי מעבר של רכבים ישראליים לשטח C באזור התעשיה עטרות".
בתשובתה לדרישה טענה המשיב, כי אזור התעשיה עטרות לא נמצא בתחום המוניציפאלי של עיריית ירושלים, אלא באזור שאינו בשליטה ישראלית, אולם בתשובתה לבקשה דנן שינתה טעמה והשיבה כי אזור התעשייה עטרות נמצא בחלקו בשטח המוניציפלי של ירושלים.
המשיבה לא הבהירה, בתגובתה, מדוע לדעתה המבקשות אינן זכאיות לקבל את המסמכים המבוקשים בסעיף זה ולאור הטענות הנטענות בכתב התביעה נראה שמדובר במסמכים רלבנטיים.
לפיכך, אני מורה למשיבה לגלות למבקשות את המסמכים המבוקשים בסעיף זה, המתייחסים למועדים הרלבנטיים לתביעה.
בסעיפים ח' ו- ט' לדרישה נדרשה המשיבה "לחשוף את כל דוחות הביקורת/מעקבים/צילומים/הקלטות שביצעו אנשי האגף שבראשו עמד קרמקרסקי במהלך כהונתו בקשר לחברות העוסקות באספקה מילוי והובלה של חומרים מתלקחים וכן את כל ההתכתבויות/מסמכים בנוגע לרשיונות והיתרי הובלה וכיו"ב, הכל כמפורט בשאלות הנ"ל".
המשיבה טוענת שמדובר בדרישה מכבידה ביותר, בלתי סבירה בעליל, שאיננה מוגבלת במועדים, הכוללת אלפי מסמכים, שאינם רלבנטיים לתיק וחלקם הינם חומרי חקירה המתייחסים ללמעלה מ- 30 ספקי גז ולכן אין היא חייבת לגלות פרטים אלה.