ה"ת
בית משפט השלום קריית שמונה
|
57132-03-11
12/04/2011
|
בפני השופט:
מרדכי נדל
|
- נגד - |
התובע:
א.א.ש.ר.ל. השקעות ומימון בע"מ
|
הנתבע:
משטרת קרית שמונה
|
|
החלטה
מונחת בפני בקשה דחופה להחזרת תפוסים, כאשר עפ"י הבקשה בתאריך 2.3.11 שוטרים מטעם המשיבה התייצבו בבית העסק של המבקשת ברחוב מרכז צבי 3 בק. שמונה למטרות חיפוש בגין חשד לעבירות המרת כספים ומט"ח.
השוטרים הצטיידו בצו ביהמ"ש ולטענת המבקשת עותק צו זה לא ניתן לנציגתה בעת החיפוש. במסגרת החיפוש נתפסו החפצים אותם מבקשת החברה להשיב לידיה והם : סכום כסף מזומן בסך 120,000 ₪ , 3 מחשבים השייכים לביהמ"ש המשמשים להתנהלות עסקית שוטפת של העסק, מכשיר לספירת שטרות כסף ומכשיר לסריקת המחאות.
המבקשת טוענת כי היא צד ג' תמים ורוצה , כי הכספים כולם יושבו לידיה.
עפ"י תגובת המשיבה לפני מספר חודשים פתח מר אייל עמר בית עסק למתן הלוואות בק. שמונה , כאשר לגרסת המשיבה, מר עמר הינו בעל רישום פלילי עשיר ובית העסק נפתח ללא רישיון וללא אישור המדור למוסדות כספיים חוץ בנקאיים במשרד האוצר.
ביום 2.3.11, המשטרה פשטה על בית העסק, מצוידת בצווים מביהמ"ש ובמסגרת החיפוש והחקירה נתפסו המוצגים נשוא הבקשה. החקירה טרם הסתיימה ולגרסת המשיבה ישנם מוסדות נוספים המצריכים את התערבותם בחקירה, דוגמת המדור למוסדות כספיים חוץ בנקאיים במשרד האוצר ומדור חילוט וכן מומחה למחשבים.
בדיון היום טענו הצדדים את טיעוניהם וחזרו על האמור בכתבי הטענות, כאשר נציג המבקשת אף הדגיש את בש"פ 3120/06 במסגרת ע"פ 4854/06 ולפיו, נכתב , בין השאר , מפי ביהמ"ש העליון : "נקודת המוצא הינה כי סעדים זמניים נועדו לשמר את רכושו של נאשם, העשוי להיות מורשע, למקרה שבין אמצעי הענישה שיוטלו עליו ייכלל גם סעד של חילוט רכוש שהוא מחזיק. ברי, כי סעד זמני כנגד רכוש אינו יכול להיות מופעל כלפי אדם שאינו נאשם, ואין לו זיקה להליך הפלילי , גם אם הוא בעלים משותף של נכס עם נאשם, ובכלל זה, בן זוג". היינו - טענת ב"כ המבקשת היא כי גם אם מר עמר יוגש כנגדו כ"א , שכן החקירה מתייחסת כלפיו בעניין זה, אזי, החברה אינה יכולה לצאת ניזוקה גם בשלב החקירה משום שמר עמר אינו בעלים רשום של החברה ובעלת החברה היא אשתו , עפ"י הרשום ברשם החברות כדברי נציג ב"כ המבקשת.
סעיף 34 לחסד"פ מתייחס למועד תפיסתו של חפץ , כל עוד לא הוגש כ"א בפרשה, שבגינה נתפס החפץ ואף אם בסופו של דבר, לא מוגש כ"א רשאית המשטרה וכל אדם התובע זכות בחפץ, בין שהחפץ נתפס ברשותו ובין אם לאו, לפנות לביהמ"ש ולבקשו להורות כיצד לנהוג בחפץ, לרבות החזרתו או המשך החזקתו ב תנאים מסוימים ולרבות חילוטו. כך ע שתה ה מבקשת במקרה שבפני אולם, עקרונות הדין בדבר תפיסת חפצים בידי המשטרה מחייבים החלת אמות מידה חוקתיות ביישומם.
מדובר במקור סמכות לעצם תפיסת החפץ וכן בבחינה אם יש עילה להמשך תפיסתו ואם כן, האם קיימת "חלופת תפיסה נאותה" העשויה להגשים את מטרת החזקת החפץ לצורך המשך החקירה. מדובר בתכלית תפיסה, שלא תפגע בצורה בלתי מידתית בבעל הקניין וראוי להכילה תוך שחרור התפוס, אגב קביעת תנאים מידתיים הולמים להגשמת תכלית משולבת של הגנה על האינטרס הציבורי ושמירה על זכויות הפרט (ראה בעניין זה, בש"פ 342/06 לרגו בע"מ וכן ספרו של כבוד השופט קדמי על סדר הדין בפלילים , חלק ראשון, הדין בראי הפסיקה מהדורה מעודכנת 2008 בעמ' 717 עד 724).
ובעניינינו כאמור, מדובר בחפצים שהמשטרה אוחזת בהם כחודש ימים, כאשר באיזון הראוי באתי לכלל מסקנה, כי באשר לסכום הכספי, אזי, כיוון שנציגת המשטרה בהגינותה ציינה, כי אין בידה אינדיקציה באשר לאם יוגש כ"א כנגד החברה אם לאו, אזי, אני מורה בהתייחס לפסיקת בתי המשפט שהוגשה בפני באשר לגזרי דין, בעבירות של מתן שירות המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת וכן החלפת שטרות כסף (לכאורה עבירה חמורה יותר) , שם הפסיקה המקסימאלית הייתה קנס בסך 5,000 ₪ ש"ח אזי, במקרה זה, בנסיבות בהם כאמור אין אינדיקציה כזאת, כאשר צד ג' בשלב זה הוא צד תמים, אני מורה כי סך של 100,000 ₪ יוחזר למבקשת לאלתר וסך של 20,000 ₪ וכן כל שאר המפורטים בבקשה, יושבו בתום 180 ימים מיום התפיסה, אלא אם כן, יוגש כ"א כלפי החברה או תיתן החלטה אחרת.
ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"א, 12/04/2011 במעמד הנוכחים.
מרדכי נדל, שופט
הוקלד על ידי: שושנה כהן