א.א נ' ,משה כחלון-שר האוצר ואח'

השופט א' שהם:

1. לפנינו עתירה אשר במסגרתה התבקש צו על תנאי, המורה למשיבים 2-1 ליתן טעם "מדוע לתיק משפטי של העותרת ת.א. 23270-17-14 לא התקבלה פוליסת ביטוח מס' 502576305900 חברת שופרסל בע"מ" (להלן:פוליסת הביטוח), וכן "להעביר לעותרת כל מידע הקשור לפוליסת ביטוח חברת שופרסל, טיפול משותף סוכנות ביטוח בטח תורן, בא כוח חברת שופרסל ועו"ד ישראל יונגר בא כוח העותרת, שביצע פעולות מטעם העותרת לפני פתיחת ההליך". לצד אלו, התבקשנו ליתן צו על תנאי, המורה למשיבה 3 ליתן טעם "מדוע לא התקבלה החלטה להעביר לעותרת צילומי תיק בא כוח שלה עו"ד ישראל יונגר ששוחרר מייצוג על ידי בית המשפט", וכן ליתן טעם "מדוע לא נבדקו ולא טופלו תלונות העותרת לרבות סחיטות העותרת על ידי עורכי הדין המשתתפים בהליך המשפטי, כמו גם הפצת שקרים על ידי עו"ד נטע ארז בא כוח צד ג' חברת שופרסל בדיון הוכחות כלפי העותרת".

רקע והליכים קודמים

2. העותרת היא תושבת קריית מוצקין, ילידת 1950. ביום 15.8.2012, נפלה העותרת בסניף שופרסל דיל בצומת קרית אתא (להלן: הסניף) ונחבלה. כתוצאה מהנפילה, נגרמו לעותרת שברים בכתף ימין. ביום 12.6.2014, הגישה העותרת תביעת נזיקין לבית משפט השלום בחיפה, נגד חברת שופרסל בע"מ ונגד כלל חברת ביטוח בע"מ, ששלחו הודעת צד ג' לחברת הניקיון קבוצת ש. ניר בע"מ (ת"א 23270-06-14). במסגרת ההליך המשפטי, מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר קבע לעותרת נכות של 15%, בעקבות החבלה. קביעה זו אומצה על ידי בית משפט השלום. ביום 21.4.2015, שוחרר בא כוחה של העותרת במסגרת הליך זה מייצוגה, לבקשתה. ביום 25.6.2017, קיבל בית משפט השלום את תביעתה של העותרת, ופסק לטובתה פיצויים בגין הנזק שנגרם לה בסך 102,899 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 7,960 ₪. בית משפט השלום ציין בפסק דינו, כי בשנת 2013 נחבלה העותרת פעם נוספת בתאונת דרכים, לרבות בכתפה הימנית, אך הפגיעות בתאונה זו היו קלות, ותביעה בגינן סולקה תמורת פיצוי כספי בסך 4,000 ₪ לזכות העותרת. נקבע בנוסף, כי לחבלה מאוחרת זו אין השלכה על אומדן הנזק בתביעה שהוגשה בגין נפילתה של העותרת בסניף.

3. החל משנת 2013, ובמקביל לניהול ההליך המשפטי בבית משפט השלום, פנתה העותרת לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: הרשות), בנוגע לאירוע הנפילה בסניף, ולגבי התנהלותן של חברות הביטוח בעניינה. הרשות בחנה את טענותיה של העותרת, ומצאה כי הן אינן מקימות עילה להתערבותה, אלא שמקומן להתברר בבית המשפט – כפי שהובהר לעותרת מספר פעמים, במענה לפניותיה. כך למשל, ביום 28.16.2015, נשלח אל העותרת מענה מטעם הרשות, ובו נאמר: "נסיבות פניותיך מעוררות מחלוקת עובדתית ושאלות שבמומחיות רפואית, אשר המפקחת על הביטוח אינה נוהגת לברר ולהכריע בהן". העותרת שבה ופנתה לרשות בעניין זה. במענה נוסף אשר נשלח לעותרת ביום 31.3.2016, מטעם סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, נכתב, בין היתר:

"נציין כי על פי רוב משרדנו אינו עורך בירורים בסוגיות שמעלות מחלוקות עובדתיות, בפרט מחלוקת בתחום הרפואה. כפי שציינו בעבר, כיוון שתלונתך נסמכת על טענות עובדתיות וכיוון שחברת כלל טענה טענות נגדיות [...] ומכיוון שעניינך נדון בפני בית המשפט, אין לנו אלא לחזור על תשובתנו במכתבינו הקודמים לפיה מחלוקות אלה דינן להתברר בבית המשפט.

בהיעדר טעמים מיוחדים לא ראינו מקום להתערבות בעניינך ולפיכך אנו מודיעים על סיום טיפולנו בפנייתך".

4. בנוסף לפנייה לרשות, הגישה העותרת, ביום 11.3.2015, תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (להלן: הוועדה), נגד עו"ד ישראל יונגר, אשר ייצג אותה בבית משפט השלום (להלן: הנילון), שמהותה טיפול לא ראוי בעניינה ואי קבלת מידע ומסמכים מהנילון. בתגובתה של המשיבה 3, נמסר כי ביום 2.4.2015, במסגרת התייחסותו של הנילון לתלונה, "הוסבר כיצד הנילון מטפל בעניין המשפטי הרלוונטי עבור העותרת, שאף הוזמנה במסגרת התגובה לסור למשרדו של הנילון, לעיין בתיק המשפטי ולקבל העתקי מסמכים". לנוכח האמור בתגובתו של הנילון, החליטה הוועדה, ביום 25.5.2015, לגנוז את התלונה, ושלא להעמיד את הנילון לדין משמעתי. העותרת ביקשה להשיג על החלטה זו, והגישה ביום 17.2.2016 תלונה נוספת, אשר תוכנה דומה במהותו לתוכן תלונתה המקורית, אשר נגנזה כאמור. במכתבה מיום 23.2.2016, דחתה הוועדה את פנייתה הנוספת של העותרת, והודיעה לה כי הטיפול בתלונה הסתיים, וכי באפשרותה לפנות אל ועדת האתיקה הארצית, "היושבת כקובל נוסף".

          מסתבר, כי ביום 25.5.2016, הגישה העותרת תלונה לוועדה נגד עו"ד אחר, עו"ד ארז נטע, שעניינה אי המצאת העתק תצהיר עדות שהוגש על ידו, כמי שייצג את צד ג' בתובענה האזרחית שהוגשה על ידי העותרת לבית משפט השלום, וכן, הגשת תצהיר שקרי של שליח, אשר הצהיר על אופן ביצוע מסירה אישית לעותרת. הוועדה  ביקשה לקבל את תגובתו של עו"ד ארז נטע, אשר הוגשה לוועדה ביום 11.7.2016. לאור האמור בתגובה זו, הגיעה הוועדה למסקנה, כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו של עו"ד ארז נטע, והחליטה ביום 18.7.2016 על גניזת התלונה. בתגובתה לעתירה שלפנינו ציינה המשיבה 3, כי "העותרת הביעה תרעומת על ההחלטה במסגרת אשגר מייל מיום 7.8.2016, עליו השיבה ועדת האתיקה, במכתב מיום 10.8.2016, כי אין לה מה להוסיף מעבר להחלטתה על גניזת התלונה, וכי באפשרות המתלוננת [העותרת] לפנות אל ועדת האתיקה הארצית, ביושבה כקובל נוסף".

תמצית העתירה ותגובת המשיבים