א.א. ארזי-מוקד (1993) בע"מ, נ' מגן

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין , שניתן בהיעדר הנתבעת (להלן: "המבקשת"), מיום 3/2/2013.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, אני דוחה הבקשה.

ביום 13/2/2012, התקיים בפניי דיון, ובו קבעתי כדלקמן:

"יש להצטער על כך שבעלי הדין אינם מבינים שהמשאב היקר ביותר העומד לרשות בית המשפט, הוא זמנו, ואין בליבם או במוחם אפילו צל צילו של הרהור שמא אין זה כדאי להתדיין על סכום שבין 3,000 ל- 4,000 ₪. מכל מקום, על רקע העובדה שבעלי הדין מתבצרים בעמדותיהם, איני רואה מנוס אלא לקיים ישיבת הוכחות בענין פעוט זה. למען הסר ספק, הבהרתי לצדדים כי הצד אשר יפסיד בהתדיינות, ישלם הוצאות בסכום של 5 ספרות. מכיוון שב"כ הנתבעת הודיע שלא קיבל את החלטתו של הרשם כפכפי מיום 20.06.11, אני מאפשר לנתבעת להגיש תצהיר עדות ראשית (הדגשה שלי –י.ט.).

קובע התיק ליום 05.11.12 בין השעות 13:30 עד 14:30. טוב יעשו בעלי הדין אם ישוחחו ביניהם וינסו להגיע לפשרה שלא באמצעות ההליך השיפוטי.

אני מורה לתובעת להגיש תצהיר מתוקן ובו תפרט את כל ההמחאות שהנתבעת מסרה ושחוללו. כמו כן מורה לתובעת לפרט באותו תצהיר את כל הוראות הקבע שלא כובדו. "

על אף שב"כ הנתבעת קיבל ההחלטה לידיו בתום הדיון-בכל זאת לא הוגש תצהיר מטעם הנתבעת .

ביום 6/11/2012 , קבעתי התיק לדיון הוכחות ליום 3/2/2013, בין השעות 15:00-16:00.

על פי המידע המצוי בתיק, החלטתי מיום 6/11/2012 – הומצאה לב"כ הנתבעת, באמצעות המזכירות, עוד ביום 28/11/2012.

טענתו של ב"כ המבקשת, כאילו לא קיבל ההחלטה האמורה, ולא ידע על מועד הדיון- אינה עולה בקנה אחד עם המידע המצוי במערכת "נט המשפט", ובכלל זה- תיעוד ההמצאות שבוצעו לו על ידי המזכירות- כאמור.

כפי שכבר נאמר- בעל דין, אשר בוחר שלא להתייצב לדיון בעניינו, לאחר שנמסרה לו הודעה כדין, מצוי בפני סיכון, שיינתן פסק דין בהיעדרו. (ראה תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984).

משנמסרה למבקשת הודעה על מועד הדיון ומשבחרה המבקשת שלא להתייצב לאותו דיון בעניינה- איני רואה סיבה של ממש להורות על ביטול פסק הדין.

הבקשה, נדחית איפוא.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ג, 10 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.