פסק דין
לפני תביעה על סך 100,000 ₪ בגין הפרה נטענת בזכויות קנין רוחני ביצירה של התובעים.
העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים.
1.התובעת 1 (להלן: "התובעת"), חברה בע"מ, עוסקת במספר תחומים, ובין היתר, מפעילה אתר אינטרנט http://human.co.il , ובו תוכן לגיל הזהב. התובע 2 (להלן: "התובע") הוא בעל השליטה בתובעת ומנהלה, ומי שחיבר, לטענת התובעים את המאמר נשוא התובענה.
2.התובעים טוענים כי השקיעו משאבים רבים בקידום האתר וביסססו את מעמדו כאתר מוביל בתחום גיל הזהב, בין היתר, על ידי יצירת מידע ומאמרים מקצועיים בתחום. כתוצאה מהשקעתם, זוכה האתר לפופולאריות אדירה בישראל, ונמנה בין תוצאות האיתור הראשונות במנוע החיפוש "גוגל" (להלן: "מנוע החיפוש").
3.בין היתר, פרסמו התובעים באתר מאמר בשם "חיתולים למבוגרים – מוצרי ספיגה" (להלן: "המאמר" או "היצירה"), שלטענתם, זכויות היוצרים בו שייכות להם.
4.המאמר מפרט, לטענת התובעים, את תפקידו של החיתול, הסוגים השונים שלו, אופן השימוש בו, דרכי בחירה של חיתול למשתמש, סקירה קצרה על תוצאות אי החלפת חיתול בזמן והפנייה וקישורים ליצרנים וספקים מומלצים של חיתולים ומוצרי ספיגה אחרים למבוגרים.
5.התובעים טוענים כי הנתבעות מפעילות עסק למוצרי ספיגה אשר פרסם עמוד אינטרנט ובו פרופיל עסקי http://www.t.co.il , בו התפרסמו קטעים מהותיים מהמאמר.
6.התובעים טוענים כי המאמר הועתק בשיטת "העתק והדבק" תוך הסרת קטעים העוסקים במוצרים מתחרים והורדת קישורים המובילים בין היתר למתחרים אשר דרכם ניתן להזמין חיתולים.
7.בכך, טוענים התובעים, נעשתה על ידי הנתבעות הפרה של זכויות הקניין הרוחני של התובעים ביצירה, לצורך עסקי של הנתבעות.
8.הנתבעות טוענות כי התובעים הם תובעים סדרתיים שחברו למיזם עסקי מפוקפק של הגשת תביעות לפיצוי סטטוטורי בגין פגיעה בזכויות יוצרים. לטענתם, טומנים התובעים עשרות אתרי אינטרנט ובהם אלפי מאמרים, אשר כוללים מילים וביטויים ללא כל יצירתיות או מקוריות, כ"מלכודת דבש" ואורבים למשתמשי אינטרנט שעשו שימוש באותן מילים, על מנת לשלוח עליהם מכתבי דרישה ותביעות לפיצוי סטטוטורי. לטענתם, במלכודת זו נפלה הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), המתגוררת בקריית ים, העובדת כמזכירה בחברת "נביעות", אמא לילדים המתפרנסת בדוחק רב. בעלה מפעיל עסק צנוע למכירת חיתולים למבוגרים, והיא עבדה עם בעלה בעסק בטרם מצאה עבודה ב"נביעות".
9.הנתבעת לא ידעה מה הם קניין רוחני וזכויות יוצרים, ואילו ידעה. הנתבעת חיפשה חומרים הנוגעים לעסק של בעלה באינטרנט, ובין היתר נתקלה באתר של התובעים.
10.מיד כשקיבלה הנתבעת את מכתב הדרישה של התובעים, הסירה את התוכן נשוא התביעה.
11.הנתבעות מכחישות כי התובע חיבר את המאמר וכי יש לו בו זכויות יוצרים או זכות מוסרית. כן, לטענתן, אין במאמר מקוריות כלשהי, תוכנו אינו ראוי להגנה, והוא אינו מוגן בזכויות יוצרים.
דיון.
1.אקדים ואציין כי דין התביעה להידחות בשל כך שהתובעים לא הוכיחו כי הם שחיברו את המאמר וכי יש להם בו זכויות יוצרים.
2.בכתב התביעה נמנעו התובעים מלציין במפורש מי חיבר את המאמר, מתי הוא חובר, ובאלו נסיבות חובר, אלא הסתפקו בטענה כי הם פרסמו אותו באתר וכי יש להם בו זכויות יוצרים וזכות מוסרית.
3.גם בתצהיר לא כתב התובע כי הוא כתב את המאמר ובאלו נסיבות חובר, אלא רק כי פרסם אותו באמצעות אתרים באינטרנט. רק בשלב החקירה הנגדית, העיד התובע, כי הוא כתב את המאמר בסביבות שנת 2005 – 2006. לעדות זו אין תמיכה ראייתית נוספת, ולא ניתן להסתמך עליה בנסיבות. התובע העיד כי באותן שנים חוברו על ידו ועל ידי אחרים, לטענתו, עבורו, מאמרים. כן לטענתו, הוא מחבר באופן זה למעלה מ- 1,000 מאמרים לחודש. התובע עצמו לא זכר תחילה אם הוא חיבר את המאמר או מאן דהו אחר. לפיכך, לא ניתן היה להסתמך על עדות זו, שהיא, בנוסף, עדות יחידה של בעל דין.
4.לפיכך לא הוכיחו התובעים כי הם שחיברו את המאמר וכי יש להם בו זכויות יוצרים או זכות מוסרית, ודי בכך כדי לדחות את התביעה.
5.בנוסף, לא הוכחה מקוריות היצירה, וגם בשל כך, דין התביעה להידחות.