אשקר נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשת המבקש לבטל פסילה מנהלית בת 30 יום שהושתה עליו עקב חשד של נהיגה בשכרות וכן בקשה לביטול צו איסור שימוש הנובע מאותה עבירה.

לאחר ששמעתי טענות ב"כ הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני הגעתי למסקנות כדלקמן:

1. גורל הבקשה לביטול הפסילה המנהלית תלוי בשני גורמים: קיומן של ראיות לכאורה בדרגה אפילו נמוכה המבססות את המיוחס למבקש בכתב האישום וכן מידת מסוכנותו של המבקש כלפי ציבור המשתמשים בדרכים עם תבוטל הפסילה, המסוכנות הנלמדת מעברו התעבורתי ומחומרת נסיבות המקרה.

2. אשר לקיומן של ראיות לכאורה, בתאריך 3.9.11 יום שבת שעה 02:30 ברח' בית אשל ליד מס' 8 נצפתה מכונית מזדה 4714458 כאשר היא מתקרבת למקום ומוחנית במקום ומאחורי ההגה יושב המבקש לפני כפי שהבחינה השוטרת ורה אשר מילאה דוח פעולה וכן תיארה את המקרה לגופו. היא עמדה ביחד עם שותף במחסום לבדיקת שכרות של נהגים. המבקש הכחיש כי נהג ברכב או כי שתה משקה אלכוהולי אולם סירב לבצע דוח מאפיינים למרות שמפיו נדף ריח אלכוהול חזק ולטענתו אשתו היא זו שנהגה ברכב והחנתה אותו, אלא שהשוטרת ציינה מפורשות כי לא נצפתה במקום כל אישה בשלב של החניית הרכב או בכל שלב אחר. יתרה על כך, בדוח שערכה גם ציינה התנהגותו של המבקש ושל חברו שישב לצידו ברכב אשר התערב שלא כדין ושוחח עם המבקש וכנראה הדריך אותו בהתנהגותו. לו אכן אשת המבקש נהגה ברכב היתה צריכה להימצא במקום, אך אישה כזו לא נמצאה במקום וגם לא נמסרו פרטיה לידיעת השוטרת. אני סבור שיש ראיות ולו לכאורה המבססות את העובדה שהמבקש הוא אשר נהג ברכב בואך למקום בו החנה את הרכב סמוך לפני המחסום, כאשר הוא גלוי לעיני השוטרת ומי שסייע בידה. אשר לחשד לשכרות – גם כאן יש ראיות לכאורה הנוגעות לא רק מהריח שנדף מפיו של המבקש, אלא גם מעצם התנהגותו כאשר סירב להישמע להוראות השוטרת שלא לעשן אלא נטל סיגריה ועישן אותה וסירב לכל הבדיקה אפילו בדיקת נשיפון ולבטח לבדיקת ינשוף. מכאן, שיש ראיות לכאורה לביסוס כתב האישום שהוגש נגד המבקש והמייחס לו נהיגה בשכרות כעבירה על סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה.

3.אשר למסוכנות המבקש – אשר לעבר התעבורתי של המבקש, המבקש יליד 1983 נוהג משנת 2001 ולחובתו 15 הרשעות קודמות הכוללות עבירות מהירות, הפרעה לתנועה, אי ציות לתמרורים נהיגה ברכב לא תקין, נוסע במושב האחורי לא חגור, וגם הוא לא חגור, ונהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף בדרך די בהרשעות האלה כדי לבוא ולהסיק מסקנה שיש בהתנהגותו בדרך כדי לסכן שלום ציבור המשתמשים בדרכים.

אשר לחומרת נסיבות המקרה- אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הנסיבות מעידות על חומרה שכן מי שנוהג כאשר בקרבו אלכוהול כפי שהריחה השוטרת מפיו של המבקש, מעיד על מסוכנותו לא רק כלפי עצמו, אלא גם כלפי הזולת ובפועל מי ששיכור הינו מסוכן לציבור המשתמשים בדרכים. הלכה פסוקה היא כי הנוהג ברכב כאשר בקרבו אלכוהול העלול להשפיע עליו בכל מועד של הנהיגה כמוהו הנוהג בכלי משחיט העלול לפגוע בזולת ולגרום לחבלה אם לא יותר מכך.

4.מכאן, שלא מצאתי כל פגם או פסול בהחלטת הקצין הפוסל, ואני דוחה בקשת המבקש לביטול הפסילה המנהלית למשך 30 יום אשר הושתה עליו ביום 4.9.11.

5.אשר לביטול הודעת איסור השימוש- הבקשה לפני סומכת על סעיף 57 ב לפקודת התעבורה סעיף קטן (ג) דהיינו הטענה היא שקיימות נסיבות אחרות שמצדיקות ביטול או קיצור צו איסור השימוש והן: צורך המשפחה להשתמש ברכב לצרכי ניידות והעבודה של אשת המבקש. טוען ב"כ המבקש כי איסור השימוש ברכב פוגע בזכות היסוד לעבודה של אשת המבקש והנעה לילדי המבקש על דרך הסעתם. איני מסכים עם דעתו. כאשר קיים עימות בין הצורך להגן על ציבור המשתמשים בדרכים לבין זכות האזרח להשתמש בכלי רכבו, העדיפות הינה לחובה להגן על ציבור המשתמשים בדרכים על פני זכותו של האזרח לנצל את רכבו למטרותיו. המחוקק היה ער לחוק הזכויות היסוד של בעלי הרכבים כאשר קבע את ההוראה לפי סעיף 57 א לפקודת התעבורה ומידת הפגיעה באזרח כתוצאה מאיסור השימוש ברכבו אינה כה חריפה כפי שטוען לה ב"כ המבקש. למבקש או רעייתו קיימת חלופה של שכירת רכב לצורך מילוי אותן מטרות שמילה הרכב נשוא הדיון.

6. סוף דבר- לא מצאתי כל פגם בהחלטת הקצין לאיסור השימוש ברכב 4714458 ואני דוחה הבקשה לביטולה.

7.לבקשת ב"כ המבקש – תוך עיון בחומר החקירה שהוצג לי, מצאתי כי כנגד המבקש קיימים שני מבדים המתייחסים להחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה וגניבה מידי עובד אשר טרם הגיעו לבירור משפטי.

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"א, 08/09/2011 במעמד הנוכחים.

יצחק גרטי, שופט בדימוס

הוקלד על ידי: לימור אסף