אשקר ואח' נ' סאלם ואח'

החלטה

בהחלטתי מיום 7.4.14 ביקשתי מבא כוח התובעים להבהיר מהו מקור הסמכות של בית משפט זה לדון בתובענה. בתגובתו מיום 22.4.14 ציין כי התובענה נועדה להסדיר את החזקה והשימוש בין בעלי הדירות בבניין, ובתוך כך את נושא השימוש ברכוש המשותף והצמדות חלקים ממנו לדירות השונות. אף כי חלף הזמן לעשות-כן, לא הגישו הנתבעים תשובה לתגובה.

הבית שבו מתגוררים בעלי הדין אינו רשום כבית משותף ברם ניתן להירשם ככזה, ובין בעלי הדין תלוי ועומד הליך אחר בבית משפט זה (ת"א 37714-01-14) לפירוק השיתוף על דרך של רישום הבית כבית משותף.

בהליך דנן מבקשים התובעים – שלטענם הם בעלים של 4/12 חלקים מהחלקה עליו בנוי הבית – סעדים כדלקמן:

(א) להורות על הריסת תוספת בניה שבנה הנתבע 1 בקומת העמודים, שהיא רכוש משותף.

(ב) להורות על רישום המקלט כרכוש משותף ולהורות לנתבע 1 לסלק ממנו חפצים אשר הניח בו, להכין את המקלט לשימוש כלל הדיירים ולמסור להם מפתח ממנו.

(ג) להסדיר את נושא הצמדת החניות לכל דירה.

(ד) לגדר את החלקה ולהורות על התקנת דלת כניסה לבניין.

(ה) להצהיר כי חדר המדרגות רכוש משותף ולקבוע כי הוצאות אחזקתו חלות על כלל בעלי הדין לפי חלקו של כל אחד ברכוש המשותף.

(ו) לקבוע תשלומי איזון בנוגע לזכויות הבנייה בחלקה.

(ז) להורות על התקנת שעון חשמל ומונה מים לרכוש המשותף ולחייב את בעלי הדין בהוצאות התקנה ובהוצאות צריכה שוטפות.

דין התובענה להימחק על הסף, שכן חלק מהסעדים המבוקשים אינו דרוש, חלק אינו בסמכות בית משפט זה וחלק ראוי להידון במסגרת הדיון בתובענה לפירוק שיתוף.

סעד של הריסה אינו נוגע לשימוש או לחזקה במקרקעין, ולכן הסמכות לדון בו מסורה לבית המשפט המחוזי. אמנם נכון, ככל שמבוקשת הריסה אגב תביעה לסילוק-יד בגין הסגת גבול מסורה לבית משפט זה סמכות לדון בה, ברם במקרה דנן מן הראוי שבית המשפט הדן בפירוק השיתוף יקבע – בצו זמני – '..בדבר סדרי ניהול המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק' (ראה סעיף 44 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, להלן: חוק המקרקעין). לכן בהתעלם מהשאלה אם כל אחד מבעלי הדירות רשאי להגיש תובענה בעניין או רק נציגות הבית המשותף, על התובעים להפנות את בקשתם בעניין זה לבית המשפט הדן בפירוק השיתוף.

סעד הצהרתי המורה על רישום המקלט או חדר המדרגות כרכוש משותף אינו נחוץ, שהרי חוק המקרקעין קובע במפורש שמקלט וחדר המדרגות הם רכוש משותף (ראה סעיפים 52, 77א לחוק המקרקעין וכן סעיף 1 לתקנון המצוי). כל נושא השימוש במקלט, הכנתו לעתות חירום ומנתן מפתחות או השימוש בחדר המדרגות יש להפנות לבית המשפט הדן בפירוק, כאמור לעיל או למפקח על רישום מקרקעין (ראה סעיף 72 לחוק המקרקעין).

סעד בנוגע להצמדות חלקים מהרכוש המשותף לדירות אינו נוגע לשימוש או לחזקה. לפיכך ככל שלא יושג הסדר בסוגיה במסגרת פירוק השיתוף, על הצדדים לפנות בתביעה לבית המשפט המחוזי, המוסמך לדון בעניין.

סעד בנוגע להתקנת דלת כניסה לבניין או לגידור החלקה וכן להתקנת מוני חשמל ומים הם נושא להחלטה של האסיפה הכללית, וככל שלא תושג הסכמה מסורה הסמכות לדון במחלוקת בידי המפקח על רישום מקרקעין. כך גם נושא ההוצאות הקשורות לניהול הבית המשותף ונושא זכויות הבניה.

קביעת תשלומי איזון מסור אף הוא לסמכות המפקח על רישום מקרקעין (ראה סימן ג' 1 לחוק המקרקעין).

היות שלא ניתן להעביר את התובענה, כמות שהיא, לבית המשפט המחוזי או למפקח על רישום מקרקעין ואף אין הצדקה לאחדה עם התובענה לפירוק שיתוף, מן הראוי להורות על מחיקתה על הסף. בטרם אחליט על כך מתבקשים הצדדים להודיע על עמדתם בעניין ההוצאות.

התיק יובא אליי למעקב ביום 29.5.14. בהיעדר תגובה תימחק התובענה ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ד, 15 מאי 2014, בהעדר הצדדים.