בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
1-06-12
10/06/2012
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
טל אשל ע"י ב"כ עו"ד כץ
|
הנתבע:
מדינת ישראל ע"י גב' טלי כהן
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו עבירה בניגוד לתקנה 54 (א) בתקנות התעבורה.
בהתאם לעובדות כתב האישום נהג המבקש ברכב במהירות של 134 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש, בכך חרג לכאורה מהמהירות המותרת ב- 54 קמ"ש.
ב"כ המבקש טען כי אין ראיות לכאורה נגד המבקש וביסס טיעוניו על מיקום הניידת, על טענה לפיה במקום משבשי פעולת מכשיר הנובעים ממתח גבוה במקום וכן על טענה לפיה לא כוייל המכשיר/נבדק כנדרש לפני הפעלתו.
ביחס למסוכנות המבקש נטען כי יש לראות את עברו על רקע ותק נהיגתו, כמות הנסועה שלו ואופי/הרכב עברו התעבורתי.
ב"כ המדינה התנגדה לבקשה, טענה לקיומן של ראיות לכאורה וכן למסוכנות הנובעת מעברו של המבקש ומנסיבות העבירה הנוכחית.
חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.
דיון –
עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.
כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.
במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.
בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.
בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון "מסקנת המשטרה כי ראוי לפסול את העורר לנהיגה בפסילה מינהלית ל-30 יום הינה במיתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סמכות הפסילה מכח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות בעלת אופי מינהלי שחלים עליה כללי המשפט המנהלי...נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "
בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב בן שלום נקבע ע"י בית המשפט העליון לעניין דיות הראיות לשלב משפטי זה –
"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו"
מעיון בראיות שהוגשו לעיוני ניכר כי קיימות יותר מראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת ע"י המבקש:
טופס זכרון הדברים להפעלת מכשיר מסוג דבורה מראה כי המכשיר איתו בוצעה אכיפה מול המבקש נבדק וכוייל בבדיקת קולנים לפני ואחרי המשמרת הרלוונטית. המכשיר נמצא תקין ומדוייק.
המדידה בוצעה באור יום כאשר הניידת נייחת בהפעלת אנטנה קידמית.
הרכב ננעל במהירות של 139 קמ"ש וכתוצאה מפסיקה מנחה הופחתה המהירות המיוחסת ב-5 קמ"ש.
תוואי השטח שסמוך לכביש הררי ואין מסילת ברזל בשטח המדידה.