ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
12901-06-11
03/10/2011
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
- נגד - |
התובע:
יוסף אשכנזי
|
הנתבע:
1. איילת גבריאל 2. אלבר ציי רכב(ר.צ.) בע"מ
|
|
החלטה
בפני בקשת הנתבע שכנגד (להלן: "המבקש") לסילוק על הסף של התביעה שכנגד שהוגשה כנגדו על ידי התובעת שכנגד (להלן: "המשיבה").
לטענת המבקש התביעה שכנגד הינה קנטרנית, טורדנית ומהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט והוגשה כדי להפעיל עליו לחץ פסול. התביעה שכנגד הוגשה רק ביום 10.8.11 וחצי שנה לאחר אירוע גניבת הרכב אותו שכר המבקש מהמשיבה וחודשים ארוכים לאחר שהמשיבה חייבה אותו בחיובים שנדחו.
לטענתו, קשה להבין את טענת המשיבה, המציגה עצמה כבעלת היקף פעילות נרחב, כי הכחשת העסקה על ידי המבקש, לקוח בודד, עשויה לגרום לה נזק, מה עוד שחברה העוסקת בהשכרת רכבים מול לקוחות רבים, עשויה לעמוד בפני תרחיש, בו תוכחש עסקה על ידי לקוח שלה.
לטענתו, לא מדובר בנזק שנגרם למשיבה ולכן התביעה שכנגד הוגשה רק לאחר שהמבקש הגיש את תביעתו נגדה ובאותו סכום.
עוד טוען המבקש, כי כתב התביעה שכנגד, אינו מראה כל עילה כנגדו וכי הכחשת החיובים אינם מהווים לשון הרע ובין הצדדים מתנהלים הליכים לגבי חבותו של המבקש בגין הרכב שנגנב, כאשר השאלה, האם המשיבה הייתה רשאית לחייב את כרטיס האשראי שלו הוכרעה כבר בהליכי הסליקה של החיוב כנגדה.
עוד טוען המבקש, כי שלא כדרישת התקנות, התביעה שכנגד לא הוגשה ביחד עם כתב ההגנה ויש לסלקה.
המשיבה טוענת, כי התביעה שהגיש המבקש בתביעה דנן כנגדה, בעילת לשון הרע, הוגשה חודשיים לאחר שהיא הגישה כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה בסך 93,700 ₪ בגין הפרת המבקש את הסכם השכרת הרכב.
לטענת המשיבה, המבקש הוא שהגיש נגדה תביעת סרק במטרה להלך אימים עליה ועל עובדיה, הוא הגיש תביעה לאחר התביעה הכספית שהוגשה נגדו, הוא גורם לה נזקים בהגשת תביעות סרק, הוליך מהלך בו נדרשה המשיבה להתנהל מול חברת האשראי לאחר שהכחיש את העסקה וזאת, לאחר שמסר לה פרטי כרטיס אשראי כביטחון לפירעון התשלומים והנזקים.
המשיבה טוענת כי נגרם לה נזק בהכחשת העסקה, כי נגרם לה נזק ממשי ומיידי וכן נזק לשמה הטוב בעצם הכחשת העסקה, והיא מוחזקת כמי שמחייבת את לקוחותיה ללא הסכמתם, נזק הן כלפי הלקוחות והן כלפי חברות האשראי. הנזק לטענתה הינו הן בארץ והן בחו"ל בהיותה זכיינית בינלאומית וכל נזק ולו הקטן ביותר, הינו הוכחה לעוולת לשון הרע.
לכך השיב המבקש, כי תגובת המשיבה אינה עניינית והיא מודה שהתביעה הייתה צעד טקטי.
מטענות הצדדים עולה, כי לא ניתן בשלב זה לקבוע, כי אילו המשיבה תוכיח את כל טענות כתב התביעה, לא תהיה זכאית לסעד המבוקש.
כדי להחליט בעניין זה, יש לנהל את התיק עד תום, לשמוע את העדויות ולקבל את הראיות של שני הצדדים, כדי לקבוע אם המבקש ביצע עוולת לשון הרע, במעשים הנטענים כנגדו.
הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪ בתוך 10 ימים מהיום
ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ב, 03 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.