פסק דין
התובעת היא חברה שעיסוקיה, בין היתר, הן במתן מימון להגשת תביעות, לרבות "ליווי" אותן תביעות, תהא משמעות הביטוי אשר תהא.
בין התובעת לנתבעים נכרת הסכם למתן מימון ושירותים נלווים, לרבות הפניה ל"עו"ד מטפל" לעניין תביעה שהייתה אמורה להיות מוגשת על ידי הנתבעים נגד קיבוץ חורשים [ נספחים א', א1 לתצהיר מר נסים שורש, מנהלה של התובעת ושל אורי ששון, נתבע מס' 2 ומנהלה של הנתבעת מס' 1; להלן: "ההסכם", "שורש", "ששון", "הקבוץ" ו"הנתבעת" בהתאמה ].
לפי ההסכם, הייתה התובעת אמורה לקבל מהנתבעים עמלה, בשיעורים משתנים, לפי גובה הסכום שיפסק לטובת הנתבעים בתביעה נגד הקבוץ, כאשר העמלה כוללת את כל הוצאות התובעת, לרבות שכ"ט עורך הדין המטפל.
אין חולק על כך שהתביעה שהיו הנתבעים אמורים להגיש נגד הקבוץ באמצעות עורך הדין המטפל, הייתה תביעה כספית, בגין נזקים שנגרמו לנתבעים על ידי הקבוץ וכן גם עקב מחלוקות חוזיות בין צדדים אלו [ לדוגמה : סעיף 10 לתצהירו של שורש וכן לפחות במרומז, סעיפים 13 ו 39 לתצהירו של ששון ].
עורך הדין המטפל שנקבע על ידי התובעת היה עורך דין ניל סמולט [ להלן: "עו"ד ניל", כפי שהוא מכונה על ידי ששון בתצהירו ].
הקבוץ הקדים את הנתבעים והגיש תביעה משלו, לפינוים של הנתבעים משטחים מסוימים שהוחזקו בידיהם; הנתבעים התגוננו כנגד התביעה באמצעותו של עו"ד ניל, וגם הגישו תביעה נגדית או תביעה שכנגד בתיק אחר, הדבר לא הובהר ואין לו משמעות, ובסופו של יום, הגיעו הצדדים לכלל פשרה במסגרתה שלם הקבוץ לנתבעים סכומי כסף והצדדים הצהירו על העדר תביעות נוספות.
במסגרת התביעה הנגדית שהוגשה על ידי הנתבעים נגד הקבוץ לא נכללו עילות התביעה הנזקיות של הנתבעים, ככל שהיו להם כאלו, אלא רק התביעות בגין הפרת חוזים.
עו"ד ניל קבל שכר מאת הנתבעים, ישירות.
לטענת התובעת, מגיע לה מאת הנתבעים שכר, עמלה, בשיעורים שנקבעו על ידי הצדדים בהסכם, ובסה"כ עומדת התביעה לסכום של -.407,022 ₪ [ קרן ], הכולל סכום של -.17,602 ₪ אגרת משפט ששולמה, כך נטען על ידי התובעת, וכן שכ"ט שמאי בסכום של -.4,260 ₪ עבור חוות דעת שהכין לקראת התביעה שהייתה אמורה להיות מוגשת על ידי הנתבעים נגד הקבוץ ושכרו שולם על ידי התובעת.
הדברים תוארו לעיל בתמצית בלבד הואיל ובמועד הדיון, לאחר שהוגשו תצהירי הראיות מטעם הצדדים, הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט לדון בסכסוך שביניהם לפי הסמכות שניתן להקנות לו במסגרת סעיף 79א. לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984.
דיון על פי ובמסגרת סעיף זה משמעו הוא שאין בית המשפט פוסק את העובדות וקובע קביעות אלא שהוא בוחן את התביעה ואת חומר הראיות המונח בפניו בשקלולי סיכון/סיכוי ופוסק את הדין על פי כך במגמת פשרה.
בפסיקת הדין במקרה זה, עמדו בפני כאמור תצהירו הצדדים ונספחיהם, ולאחר שבחנתי את חומר הראיות הנ"ל פסקתי את הדין כשאני מתייחס, בין היתר, לנתונים והשיקולים הבאים:
1.נתתי דעתי לטענת הנתבעים לפיה בוטל הה ההסכם לאחר שהנתבעים הגיעו להסכם חדש וישיר עם עו"ד ניל, כפי מכתב עו"ד ניל מיום 26.12.06, נספח ד' לתצהיר ששון [ להלן: "מכתב שכ"ט ניל" ].
2.התייחסתי לטענת התובעת לפיה מכתב שכ"ט ניל אינו נוגד להסכם, ועניינו נושאים אחרים ובהתאם לכך גם התחייסתי למכתבו של עו"ד ניל מיום 24.11.10, נספח ד'1 לתצהירו של שורש.
3.ספק בעיני אם ניתן ליישב את הסתירות העולות משני מכתביו של עו"ד ניל, מה עוד שקיים מכתב נוסף שלו, נספח יג' לתצהיר ששון, לפיו קבל עו"ד ניל את כל המגיע לו מאת הנתבעים.
4.התייחסתי לכך שהתביעה הנגדית של הנתבעים, אשר הוגשה על ידי עו"ד ניל, כללה את התביעות החוזית של הנתבעים כנגד הקבוץ, מחד, נושא שהיה אמור להיות "מכוסה" במסגרת ההסכם, ואילו התביעה הנזקית כלל לא הוגשה.
5.נתתי דעתי לסכומים ואחוזי נגזרת השכ"ט ששלמו הנתבעים לעו"ד רבינוביץ' אשר ייצג אותם לאחר שעו"ד ניל הפסיק לטפל בענייניהם, לאחוזי שכ"ט עו"ד הנלמדים ממכתב ניל הראשון ולאחוזי העמלה של התובעת, האמורים לכלול כאמור גם את שכ"ט עו"ד ניל ואשר מייצגים, כך כמסתבר, "דלתא" או "קופון" גבהים ביותר לתובעת.
6. הבאתי במסגרת שיקולי את נתוני הסכומים אשר שולמו בפועל לעו"ד ניל ונתוני הסכומים ששולמו לעו"ד רבינוביץ' אשר החליף את עו"ד ניל.
7.פסיקתי אינה כוללת את טענת הקיזוז של הנתבעים בגין ריבית בלתי חוקית שכן זו לא התבררה דיה, לטעמי ומאחר הנתבעים החליטו כי טענות קיזוז אחרות ימתינו לדיונים במסגרות של תיקים אחרים [ סעיף 56 לתצהיר ששון ], לא יהיה בפסק דין זה כדי למנוע טענות בנושא זה בפני כל פורום מתאים.