עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
|
59610-10-13
30/12/2013
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
- נגד - |
התובע:
1. מקונן אשטו 2. אשינה גנת בקלהעל ידי ב"כ עו"ד תיאודור שוורצברג
|
הנתבע:
משרד הפניםעל ידי ב"כ עו"ד יפית ברקוביץ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.העותר 1, אזרח ותושב ישראל, והעותרת 2 אזרחית אתיופיה, פנו בבקשה לשר הפנים לאיחוד משפחות ולקבלת מעמד בישראל לעותרת במסגרת זו. בקשתם נדחתה (ביום 27.2.13) וערר שהגישו על כך לרשות האוכלוסין נדחה ביום 21.8.13.
זאת לאחר שהמשיב (בהחלטתו הראשונה ובערר) התרשם כי השניים "אינם מנהלים קשר זוגי וכן לצורך קבלת מעמד בהליך המדורג".
בהתאם לכך נדרשה העותרת לצאת את ישראל לא יאוחר מ- 5.9.13.
בפני עתירת העותרים נגד החלטות אלה של משרד הפנים.
2.להלן תמצית העובדות הצריכה לעניין עתירה זו.
העותר, יליד 1980, אזרח ישראל שעלה מאתיופיה – ועד עצם היום הזה מענו הרשום הינו במרכז הקליטה "שושנה" שבקרית גת.
העותרת, ילידת 1977, הינה אזרחית אתיופיה. היא נכנסה לישראל ביום 9.5.03 באשרת ביקור, של ימים ספורים, עם קבוצת תיירים. היא לא עזבה את ישראל בתום אותו ביקור (ובתום תקופת אותה האשרה) והיא שוהה בארץ שלא כחוק ושלא כדין מזה כעשר וחצי שנים.
בינואר 2013 (לאחר עשר שנות שהייה לא חוקית) פנו העותרים בבקשת הסדרת המעמד לעותרת, וציינו בבקשתם כי ביום 25.6.2012 הם נישאו זה לזו בנישואי פרגוואי.
ביום 11.12.2013 נערך לעותרים ראיון, על ידי נציג המשיב, לבחינת טיב הקשר הזוגי הנטען וביום 30.6.13 (במסגרת בחינת הערר) נערך להם ראיון נוסף.
עפ"י הנטען בתצהיר העותר (מיום 7.10.13) השניים הכירו "...לפני שנתיים ועשרה חודשים (דהיינו אוגוסט 2011 – י.א.) בעת שנסענו באוטובוס קו 405 מירושלים לת"א התחלנו לדבר זה עם זו, החלפנו כתובות ומספרי טלפון... כעבור כמה שבועות התחלנו להיפגש, יחסינו התגברו והתפתחו לאהבה והחלטנו להתחתן. ביום 25.6.12 התחתנו בנישואין אזרחיים בפרגאוי...".
העותר מוסיף בתצהירו כי לאחר אותם הנישואין הוא המשיך להתגורר במרכז הקליטה בקרית גת, והעותרת המשיכה לגור עם חברותיה בדירה שכורה בפרדס כץ (בני ברק), כי בינואר 2013 שכרו דירה בקרית גת (ברח' לכיש) אולם עזבו אותה לאחר ארבעה חודשים, עברו לתקופה קצרה להתגורר במרכז הקליטה בקרית גת, הנהלת המקום לא התירה לעותרת לגור שם ועל כן היא עברה לגור "בפתח תקוה אצל דודים של מקונן (העותר) והוא נשאר במרכז הקליטה".
לטענת העותר בסעיף 5 לתצהירו, באוגוסט 2013 "שכרנו יחד דירה אחרת בקרית גת ובה אנו מתגוררים כעת. נכון שאני (העותר – י.א.) עדיין רשום במרכז הקליטה, אך זאת רק בשביל להיות זכאי לקבל משכנתא, אך בפועל אני גר (שם) היום".
3.דא עקא, בראיונות שנערכו לעותרים (ב- 11.2.13 וב- 30.6.13) נתגלו סתירות משמעותיות בין השניים בנושאים שונים – ובעיקר לעניין טענתם למגורים משותפים בזוגיות של ממש.
בראיון מיום 11.2.13 מסרה העותרת כי בארבע השנים מ- 2008 ועד 2012 גרה עם שלושה שותפים בדירה שכורה בפרדס כץ (שבבני ברק). בד בבד ענתה כי עברה להתגורר עם העותר "לפני שנתיים ב- 2010 חודש נובמבר".
לעומתה מוסר העותר בראיון שנערך עמו אותו היום כי:
"הכרנו בנובמבר 2010... היא עברה לגור אתי ביוני 2012 אחרי שחזרתי מפרגוואי. למעשה אני גר איתה מלפני חודש בדירה ששכרנו בקרית גת".
בראיון הנוסף, מיוני 2013, מוסר העותר כי למעשה:
".... לא עזבתי את מרכז הקליטה. אני מחכה למשכנתא... לא עזבתי בכלל את מרכז הקליטה. שילמתי לשני המקומות, גם למרכז קליטה וגם לדירה שכורה... גרתי בדירה השכורה בערך 4 חודשים".
לסתירות משמעותיות אלה – בדבר מקום וצורת חייהם הנטענת של העותרים – מצטרף מכתבו מיום 17.7.13 של מנהל מרכז הקליטה בקרית גת.