החלטה
1.לפניי בקשת התובעת, במסגרת תביעה לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.
2.עם הגשת כתב התביעה, עתרה התובעת למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה.
פגיעותיה של התובעת באירוע התאונה נשוא התובענה הן בעיקר בעמוד השדרה התחתון, כאשר התובעת סבלה אף מכאבים בעמוד השדרה הצווארי, חגורת הכתפיים וחוסר תחושה באצבעות כף יד שמאל, שבעקבותיהם הופנתה לבדיקת EMG ידיים. כן סבלה התובעת מכאבים באיזור הברכיים.
בהחלטתי בדבר מינוי מומחים רפואיים, הוריתי על מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, כאשר בין היתר התבקש המומחה לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחים נוספים.
3.מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי, ד"ר משה דרור, נתן חוות דעתו וקבע כי בתחום מומחיותו, לא נותרה בתובעת נכות צמיתה.
המומחה ציין, כי תלונותיה של התובעת בנוגע לברכיים אינם קשורים לאירוע התאונה וכן ציין, כי התובעת התלוננה רק בנוגע לכאבים ומגבלות בגב התחתון. לדברי המומחה, בנוגע לאיברים אחרים שנפגעו בתאונה, ציינה התובעת לשאלתו, כי אין לה תלונות לגבי אותם איברים.
עוד קבע המומחה בחוות דעתו, כי אינו מוצא צורך במינוי מומחים בתחומים נוספים.
4.ב"כ התובעת שלח למומחה שאלות הבהרה הנוגעות, בין היתר, לאספקטים הנוירולוגיים של הפגיעה ובפרט, ביקש התייחסות המומחה לתוצאות בדיקת EMG, שבוצעה לתובעת, שממצאיה הצביעו על רדיקולופטיה בחוליות L5-S1. בין היתר שאל ב"כ התובעת את המומחה האם ממצאי בדיקת ה- EMG, מצביעים על נכות נוירולוגית ומהי שיעורה של נכות זו וכן ביקש לדעת האם לאור ממצאים אלה, אין ראוי שימונה מומחה בתחום הנוירולוגיה.
בתשובה לשאלות ההבהרה, השיב המומחה, כי בבדיקתה, לא התלוננה התובעת על הפרעות כלשהן העלולות להעלות חשד להפרעה עצבית כלשהי. עוד ציין המומחה, כי בדיקתה הקלינית של התובעת לא הצביעה על הפרעה עצבית כלשהי.
לדעתו, אין לסמוך על ממצאי בדיקת ה- EMG לבדם על מנת לקבוע נכות בתחום הנוירולוגיה, כאשר הוא מסביר שבדיקת ה- EMG הינה בדיקת עזר לבדיקה הקלינית. לאור האמור, חזר המומחה על עמדתו לפיה אין מקום למנות מומחים בתחומים נוספים, גם לא בתחום הנוירולוגי.
5.עתה, לאור תשובותיו של המומחה, עותר כאמור ב"כ התובעת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, כאשר לטענתו, קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. לטענתו, מינוי מומחה הינה הדרך היחידה העומדת לפני התובעת להוכיח נכותה ולכן אין לחסום דרכה להוכחת נכות בתחום זה. לטענת ב"כ התובעת, המלצת המומחה אינה מחייבת את בית המשפט, שהוא הפוסק האחרון וכן אין הצדקה לסמוך על קביעתו של מומחה בתחום האורטופדיה הנוגעת לנושאים שאינם בתחום מומחיותו, גם אם הם נושקים לה.
לטענת ב"כ התובעת, גם הפסיקה, בפרט זו האחרונה, קובעת, כי אין לערב בין תחומי מומחיות שונים ועל כל מומחה להכריע בתחום מומחיותו הוא.
6.ב"כ הנתבעת לעומת זאת, טוענת, כי לאור מסקנות המומחה וקביעותיו ובפרט אלה הקובעות, כי בלטי הדיסק מהם סובלת התובעת אינם קשורים לתאונה, הרי שכל טיבה של הבקשה הוא מסע דיג. לטענתה, המומחה התייחס לתלונות הנוירולוגיות ויש במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה משום כפל מומחים.
יצויין, כי תשובת הנתבעת ניתנה לפני שהועברו למומחה תוצאות בדיקת ה- EMG ולכן טענה, כי יש להעביר למומחה האורטופד את תוצאות הבדיקה, דבר אשר נעשה בפועל.
7.השאלה העומדת לדיון היא האם לאור ממצאי חוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדיה יש עוד צורך במינוי בתחום הנוירולוגיה, או שמומחה בית המשפט, במסגרת מומחיותו, ידע לבחון גם את תלונותיה של התובעת בתחום האמור.
8.אחר שהעמדתי על כפות המאזניים את השיקולים לכאן ולכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.
אין מחלוקת, כי בגין פגיעותיה של התובעת בעמוד השדרה יכול להיגרם לה גם נזק שהוא בתחום האורטופדיה וגם נזק שהוא בתחום הנוירולוגיה ולא בכדי נשלחה התובעת לבדיקת ה- EMG, שהינה בדיקה מתחום הנוירולוגיה.
ואולם, הנני סבורה, כי התייחסותו של המומחה, אל תחלואתה של התובעת, על האספקטים הנוירולוגיים שלה הינה בתחום מומחיותו ואספקטים אלו נבחנו בפועל על ידו.
פעמים רבות, נזקקים הרופאים האורתופדים לטפל גם באותם נזקים עצביים שבעמוד השדרה. כך למשל, ניתוחי עמוד שדרה הנעשים בשל פגיעה עצבית נעשים כדבר שבשגרה על ידי המומחה האורטופד וכך מטופלות לרוב תלונות החולים בתחום הנוירולוגי על ידי מומחים מתחום האורטופדיה.