העובדות וטענות הצדדים
6.06 רכשה הגב' בלילטי סיגל (להלן- התובעת) מ"אוטו אינטרנציונל-דוד בוטראשוילי" עסק לסחר במכוניות (להלן- הנתבע 1), רכב מסוג סובארו אימפרזה מ"ר 2916823 (להלן- הרכב). יצויין, כי במסגרת הרכישה, בוצעה גם החלפה (טרייד אין), כך שבתמורה לרכב, מסרה התובעת לנתבע 1 את רכבה הישן מסוג יונדאי אקסנט (להלן- היונדאי) וכן סך של 25,000 ש"ח במזומן.
כשנה לאחר מכן, נגנב הרכב מקרבת בית התובעת, וכאשר פנתה התובעת לחברת הביטוח שביטחה אותו, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן- מנורה), הסכימה מנורה לפצותה בשווי הרכב בהפחתת ירידת ערך של 25% משוויו בגין תאונות קודמות, כשההפחתה הגיעה לסך של 14,925 ש"ח.
רק אז התברר לתובעת, לטענתה, כי הרכב עבר תאונת דרכים קשה בשנת 2004 והועבר לשיקום.
התובעת טענה, כי בעת קניית הרכב, הנתבע 1 אמר לה כי הרכב לא עבר תאונות דרכים שגרמו לנזקים משמעותיים, וכי לא שולמו לבעליו תשלומים בגין ירידת ערך של הרכב, ואף חתם על כך בסעיף 5 לזכרון הדברים ביניהם (יצויין כי מבדיקת הסעיף הנ"ל עולה כי הוא מתייחס ליונדאי).
לפיכך, טענה התובעת כי הנתבע 1 רימה אותה, ועתרה כי יפצה אותה בסכום שקוזז ע"י מנורה ובהוצאות משפט, בסך כולל של 15,925 ש"ח.
הנתבע 1 טען בכתב ההגנה, כי מכר את הרכב לתובעת לאחר שהתובעת בדקה אותו אצל מומחים מטעמה, וכי אמר לתובעת כי הרכב לאחר תאונה ולכן מכר אותו במחיר מופחת. לטענתו, חתם על זכרון הדברים, אך לא מחק את סעיף 5 בהיסח הדעת, וכי אין לחייבו בשל כך, שכן התובעת ידעה כי הרכב עבר תאונה.
בדיון שהתקיים בפני כב' השופט דניאל ביום 6.7.08, טען בעלה של התובעת כי לא ידע על תאונות קודמות שעבר הרכב, וכי אם היה יודע על כך, לא היה רוכש את הרכב. עוד הוסיף, כי לקח את הרכב לבדיקת מנוע בלבד, שכן נתן אמון בנתבע 1.
לדברי התובעת, היא עשתה סיבוב ברכב, ושאלה את הנתבע 1 האם הרכב עבר תאונות, והוא ענה שהיו תאונות קלות.
במהלך אותו דיון, טען הנתבע 1 כי התובעת ובעלה לקחו את מפתחות הרכב ולקחו את הרכב לכשעתיים לבדיקה. עוד טען, כי קנה את הרכב מאדם פרטי שלא הצהיר בפניו על התאונות הקודמות, וכי הוא בעל נסיון רב, ולא ראה ברכב עדות לתאונה קשה שעבר.
הנתבע 1 גם הטיל אחריות על חברות הביטוח, שלטענתו אחראיות לכך שהרכב תוקן וחזר לכביש, למרות שהוכרז כאובדן להלכה, וכי מנורה מנסה לחסוך תשלומי ביטוח.
עקב טענות הנתבע 1, הורה כב' השופט דניאל על צירופה של מנורה כנתבעת נוספת, על מנת לבדוק את ההסטוריה של הרכב ואת הסיבה להפחתת הפיצוי שקיבלה התובעת.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 22.12.08, הגיש נציג מנורה את חוות דעת השמאי שהוגשו בקשר לרכב בארועים קודמים (אז היה הרכב מבוטח ע"י חברות ביטוח אחרות), האחת שעניינה נזקי ברד בגינם נקבעה לרכב ירידת ערך של 5%, והשניה שעניינה תאונת דרכים קשה שגרמה לנזקים גדולים ברכב, בגינם קבע השמאי כי אם יתוקן הרכב תגרם לו ירידת ערך של 20%, ולפיכך המליץ השמאי כי הרכב יועבר לשיקום.
במהלך הדיון טענה התובעת, כי האמינה שהנתבע 1 מנהל חברה אמינה אשר אחראית למצב הרכב, והוא אף אמר לה כי הרכב באחריות. ושוב טענה כי לא ידעה כי הרכב עבר תאונה.
לטענתה, הנתבע 1 עשה לה הנחה של 3,000 ש"ח ממחיר המחירון, והפחית 8,000 ש"ח ממחיר המחירון של היונדאי, וזאת לאחר ששאל אם היונדאי עברה תאונה.
במהלך הדיון, טען הנתבע 1, כי הרכב הובא למגרשו ע"י בעלת הרכב, לתיווך בלבד, וכך הסביר לתובעת ולבעלה. לטענתו, כשרכב מגיע אליו בתיווך הוא לא בודק אותו, זה לא מעניין אותו והוא לא צד לעניין, אך הוא אומר ללקוח כי הרכב בתיווך וכי עליו לבדקו.
לכן טען הנתבע 1 כי כשהתובעת ובעלה לקחו את הרכב לכשעתיים, וכשחזרו הסכימו לרכוש אותו, הוא חשב שהם בדקו אותו, ורק לאחר סיום העסקה, "סגר" עם בעלת הרכב.
עוד טען הנתבע 1, כי לגבי הרכב הזה, הוא כלל לא ידע שהרכב עבר תאונה קשה, שכן בניגוד לנתבעת 2, אין לו גישה להסטוריה של הרכב.
