אשד נ' לנקרי

פסק דין

תביעה זו היא לתשלום שכר טרחה ראוי לתובע, עורך דין במקצועו, בגין שירותים משפטיים שהעניק לנתבעת.

רקע עובדתי

1. ביום 9.1.05 נחתם הסכם גירושין בין הנתבעת לבין גרושה, דניאל לנקרי (להלן: "לנקרי"), אשר קיבל תוקף של פסק דין בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון [תמ"ש 2580/05], מיום 23.1.05.

2.בהסכם הגירושין נקבע, בין היתר, כי לנקרי יעביר לנתבעת 50% ממניות חברת מזמור הפקות בע"מ (להלן: "החברה"), כך שלשניהם יהיה מעמד שווה זכויות בחברה.

3.כעבור מספר חודשים, ביקשה הנתבעת לממש את חלקה בחברה, והתפתחה מחלוקת בינה לבין לנקרי. עקב המחלוקת פנתה הנתבעת אל התובע לקבלת שירותים משפטיים.

4.ביום 5.8.05 נחתם הסכם שכר טרחה בין הנתבעת לתובע (להלן: "הסכם שכר הטרחה"), לפיו יכין התובע עתירה וסעדי ביניים לפירוק החברה וכן תגובות לבקשות.

לעניין גובה שכר הטרחה נקבע בסעיף 4 להסכם, בין היתר, כי עם קבלה ראשונית של הטבה כספית ו/או הענקת זכות ו/או תגמול ו/או תמורה ו/או אחרים שייזקפו בתיק לזכות הנתבעת, ישולם לתובע סך של 22% לא כולל מע"מ.

5.בחודש ספטמבר 2005 הגיש התובע בשם הנתבעת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 2581/05) בו עתר למימוש חלקה של הנתבעת בחברה. כמו כן, הוגשה בקשה לצו מניעה זמני ולמינוי כונס נכסים, והתקיים בה דיון וכן התקיימו מספר דיונים בתיק העיקרי, בה נעשו מאמצים להביא את הצדדים להסכם. נוהל גם מו"מ להשגת הסדר בין הצדדים, שכלל פגישות, והוכנו ע"י התובע מספר רב של טיוטות הסכם בין הצדדים.

6.בתחילת יולי 2006, הודיעה הנתבעת לתובע על ביטול ייפוי הכוח והחלפת הייצוג. התובע בתגובה שלח לנתבעת "הודעה על הפרת הסכם ודרישה מיידית לתשלום שכ"ט". עקב חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע לזכאותו של התובע לשכר טרחה הגיש התובע תביעה לאכיפת הסכם שכר הטרחה לבית משפט שלום בראשון לציון, אשר נדונה בפני כב' השופט אורן שוורץ [ת"א 3063/06 – להלן: "התביעה הראשונה")].

התביעה הראשונה

7.במסגרת התביעה, טען התובע כי ייצג את הנתבעת נאמנה לשביעות רצונה, וכי עקב פעולותיו הסכים לנקרי לשלם לנתבעת סך של 2,000,000 ₪.

לאחר שהתגבשה פשרה בין בני הזוג, במסגרתה הוכן נספח להסכם הגירושין, ולאחר שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט, החלה הנתבעת בניסיון להפחית את שכר טרחתו של התובע. כשניסיונה של הנתבעת נדחה, הודיעה על ביטול ייפוי הכוח שנתנה לתובע מתוך כוונה להימנע מלשלם לתובע את שכר טרחתו.

עוד נטען כי הסכם שכר הטרחה מזכה את התובע בתשלום שכר טרחה בכל שלב בו יסתיים התיק, ואין בתוצאות ההליכים כדי לגרוע משכרו.

8.הנתבעת טענה כי חתמה על הסכם שכר הטרחה, לאחר שהתובע הציג בפניה מצג כי הוא מעריך את שווי החברה בסך 9,000,000 ₪, ובהתאם למצג זה הסכימה כי שכר טרחתו יעמוד על סך 22% מהתקבולים.

עוד טענה כי הסכם הפשרה הותנה בשביעות רצונה של הנתבעת מתוצאות ההליך, וכי רק במצב בו ייחתם הסכם פשרה אשר עומד בדרישותיה התובע יהיה זכאי לשכר הטרחה.

הנתבעת טענה כי מתחילת הדרך לא היתה מרוצה מאופן הטיפול של התובע, התנגדה לסכומים שהוצע כי ישולמו לה במסגרת הסכם הפשרה, ודרשה סכומים גבוהים יותר.

כן טענה הנתבעת כי הודיעה לתובע כי אינה מעוניינת בקידום הליכי הפשרה, ולאחר שהתובע פעל בניגוד להוראותיה ביטלה את ייפוי הכוח.

9.ביום 26.10.09 ניתן פסק הדין בת"א 3063/06 (להלן: "פסק הדין בתביעה הראשונה"), אשר דחה את תביעת התובע לאכיפת הסכם שכר הטרחה וקבע את הממצאים הבאים:

בית המשפט העדיף את גרסתו של התובע, כי הן לפי לשון הסכם שכר הטרחה והן על פי המצגים בשלב המשא ומתן, לא התכוונו הצדדים להתנות את תשלום התקבולים בתוצאות ההליכים בעניינה של הנתבעת.