ארשיד נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול החלטת קצין משטרה אשר הורה על השבתת רכבה של המבקשת לאחר שנהג הרכב, נתפס נוהג בו בניגוד לתנאי ההיתר הנוהגים לגבי נהג חדש.

המבקשת, בעלת הרכב, הגישה תצהיר התומך בבקשה אך לא התייצבה לדיון, ושיגרה באמצעות בא כוחה אישור רפואי לפיו ניתנו לה ימי מחלה מהיום ועד מחר (כולל). אחיה מר ג'ואהד ארשיד התייצב לדיון, ומסר כי הוא נטל את מפתחות הרכב ללא רשות אחותו, ומסרם לחברו, אשר הסיע נוסעים ברכב בניגוד לחוק. לדבריו, השניים היו בחיפוש אחר עבודה, ובשלב מסויים נעצרו ע"י המשטרה, ורק אז הסתבר לו, כי חברו נהג חדש, הוא לא ידע זאת קודם לכן.

עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות היטב את האישום המיוחס לנהג הרכב.

לא שוכנעתי כי עומדת למבקשת הגנה כלשהי מאלו הקבועות בסעיף 57ב לפקודת התעבורה ואנמק בקצרה.

עדותו של אחיה של המבקשת הייתה הססנית ולא הותירה עלי רושם מהימן. התרשמתי כי האח מנסה להרחיק את אחותו מהאירוע ויהי מה, תוך שהוא מקצין את דבריו וטוען למעשה, כי עשה ברכב שימוש בלי רשות – עבירה פלילית חמורה, ועוד הוסיף וטען, כי למרות שמדובר בחבר, והוא ראה את הרשיון נהיגה שלו, הוא לא ידע שמדובר במי שהוא נהג חדש. לא ניכרו אותות האמת בדבריו ועל כן אני דוחה אותה כבלתי מהימנה. בנוסף, תמוה בעיני כיצד נטל את מפתחות הרכב שעה שהוא לא מורשה לנהיגה, ועוד לא ברור כיצד הרכב הגיע לידי נהג הרכב, אם אין לאח רשיון נהיגה.

המבקשת לא התייצבה מהטעמים הנ"ל לדיון היום. עם זאת, ימי המחלה מסתיימים מחר, ולמרות זאת ביהמ"ש לא התבקש לדחות את הדיון על מנת שהיא תגיע להיחקר על תצהירה. בהעדר חקירה על התצהיר ומשלא התרשמתי מעדות המבקשת בפני, אינני נותן כל משקל לאמור בתצהיר.

זאת ועוד, אפילו הייתי נותן משקל לתצהיר המבקשת, הרי שבניגוד מוחלט לטענת האח ג'והאד, אין בתצהיר שהגישה אחותו, טענה ולו ברמז, כי הרכב ניטל ממנה ללא הסכמתה, ההיפך מכך. המבקשת מצהירה בסעיף 6 לתצהירה: "...אם הייתי יודעת שברכב תבוצע עבירת תנועה לא הייתי מסכימה ולא הייתי מאפשרת לנהוג בו ע"י אחרים". צא ולמד, כי המבקשת היתה מודעת לנטילת מפתחות הרכב ע"י אחיה ומסירתו לאחר, אך לדבריה, לא שיערה בנפשה, כי נהג הרכב יעבור עבירות – בבחינת חכמה שלאחר מעשה. המסקנה המתבקשת מכך, היא, אם כן, שהמבקשת ידעה על נטילת הרכב, ולאור זאת, לא קמה למבקשת ההגנה הקבועה בסעיף 57ב (ב) (1) לפקודת התעבורה.

למעלה מן הדרוש, יצוין כי אין בתצהיר המבקשת, מילה וחצי מילה, בדבר אזהרה או הוראות שניתנו מצידה, לנהג הרכב, אותו "חבר משפחה", כפי שכונה על ידה בתצהירה, ואין כל טענה כי פעלה באופן כלשהו על מנת לוודא כי עשתה ככל שביכולתה למנוע את ביצוע העבירה. מהתצהיר עולה כי לא היתה לה כל אינטראקציה עם נהג הרכב והיא הסתפקה במסירת מפתחות הרכב לאחיה שאין לו כלל רשיון נהיגה, ורק בדיעבד למדה על ביצוע עבירת תעבורה והכתה על חטא. לכן, גם ההגנה השניה הקבועה בחוק לא עומדת לה (סעיף 57ב (ב) (2) לפקודת התעבורה).

אשר על כן, לאור העבירה, מסוכנותה, עברו התעבורתי של נהג הרכב, ואחריות בעל הרכב עפ"י הדין (רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י), החלטת קצין המשטרה במקומה, ולא מצאתי כי נפלה שגגה מלפניו.

בנסיבות אלה, חוששני כי לא אוכל להיעתר לבקשה ואני דוחה אותה.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.