אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארקי נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ

ארקי נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ

תאריך פרסום : 09/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
60224-07-13
02/03/2014
בפני השופט:
גדעון ברק

- נגד -
התובע:
נסים ארקי
הנתבע:
כלל פנסיה וגמל בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 10,000 ₪. משום שלטענתו, העבירה הנתבעת את קופת הגמל "תמר" לקופת "אנאליסט" פחות ממה שהיה צריך להעביר בהתאם לדו"ח ועוד מוסיף התובע וטוען, - שהנתבעת גבתה ממנו דמי ניהול בשיעור 1.2% במקום 0.8% במשך שנה וחצי. הפרשי שעורי הגבייה יחד עם רווחי הקופה, ריבית והצמדה מגיעים לסכום הנתבע בתביעה זו.

2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע, משום שהתובע קיבל את מלוא זכאותו, הנתבעת פעלה בהתאם למתחייב, תוך שמירה על שירותיות הוגנת ואחראית.

בנוסף לכך, מציינת הנתבעת, שביום 30.12.12 נשלח מכתב לתובע בו אושר לו החזר דמי ניהול וביום 12.3.13 נשלח אליו מכתב נוסף בנדון ובו צוין, שנפלה טעות בדו"חות המשיכה, אך מדובר בטעות בדו"חות בלבד ולכן, הסכומים אשר הועברו לחברת אנאליסט היו הסכומים הנכונים ולא מגיע לתובע סכומים נוספים.

3. טענות הצדדים מעלות, למעשה, שתי שאלות השנויות במחלוקת והן: השאלה הראשונה היא, האם הנתבעת גבתה דמי ניהול בשיעור 1.2% במקום 0.8% במשך שנה וחצי והשאלה השנייה היא, האם כתוצאה מגביית יתר זו מגיע לתובע ההפרשים הנטענים על ידו בכתב התביעה.

4. לאחר שבחנתי את כל חומר הראיות, אני קובע, שאמנם התובע לא הוכיח את הסכומים הנדרשים על ידו, אך אין לי ספק, שעל הנתבעת לפצות את התובע בגין הטעות בגביית יתר של דמי ניהול – כל זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. התובע צרף לכתב התביעה שני אישורים מיום 25.1.13 על העברת שתי קופות גמל "כלל תמר" המפרטים את סכומי הקרן, הרווח וסה"כ הסכום המועבר לקופת גמל "אנליסט כללי".

ב. א) לצורך הוכחת חישוב ההפרש המגיע לתובע, הגיש התובע את המסמך ת/1 ולעניין מסמך זה, הנני להעיר שניים אלה:

ראשית, בתחילת המסמך מביא עורך המסמך את הסכום של 200,000 ₪ כערכו ביום 1.1.11 ולאחר מכן, מגיע ערכו של סכום זה נכון ליום 16.2.14 לסך של 210,993.85 ₪ ורק לאחר מכן, הובאו אחוזי המדד הרלוונטיים מנובמבר 2010 ועד ינואר 2014, אך האמת ניתנת להיאמר, שאין לדעת מיהו מר קובי לוי, אשר ערך החישוב, מה מקצועו ומניין לקח את הנתונים המופיעים במסמך זה.

כך גם לא ברור, כיצד זה בתביעה מתייחס התובע לגביית סכומים בשנים 2011- 2012 ואילו החישוב במסמך ת/1 מתייחס עד חודש פברואר 2014, כאשר יש לקחת בחשבון שעד פברואר 2014 גם הוחזרו לתובע סכומים מסוימים.

שנית, התובע לא הסביר את תוכנו של המסמך וכיצד הגיע לסכום כערכו ביום 16.2.14 וגם מר רועי רון, נציג הנתבעת (להלן:"מר רון") לא הצליח להבין מה פשר אותו חישוב ומדוע ועל סמך מה נקבע מדד בשיעור של 14%.

ב) לעומת המסמך הלא ברור של התובע, (ת/1) הגיש מר רון הן מכתב מיום 12.3.13 שנשלח לתובע והן דפי חישוב חודשיים של שנת 2011, תוך פירוט הסכומים שהיה על הנתבעת לגבות כדמי ניהול (0.8% במקום 1.2%) והתוצאה אליה הגיעה הנתבעת היא, שהסכום שנגבה ביתר בשנת 2011 הוא 400.63 ₪ ולפי טענתו של מר רון – סכום זה הוחזר לתובע. (ראה המסמכים נ/1).

ג) מנספח ו' שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה (ראה גם המסמך באסופת המסמכים של נ/1) עולה, שלא רק בשנת 2011 גבתה הנתבעת דמי ניהול בשיעור 1.2% במקום 0.8%, אלא גם בשנת 2012, קרי מיום 11.11.11 ועד 6.11.12, שכן בהודעה זו נאמר: "...לאחר בירור..הוחלט להחזיר לך רטרואקטיבי דמי ניהול שנגבו בין תאריכים 11.11.2011 ועד 6.11.12 (1.2% במקוום 0.8%) כולל ריבית והצמדה.

ממסמך זה עולים שניים אלה:

ראשית, שאכן גם במועדים הנ"ל נגבו דמי ניהול גבוהים יותר משנקבע בין הצדדים ושנית, עולה ממסמך זה, שהפרש דמי הניהול שנגבו ביתר הוחזרו לתובע.

ג. לאור טענת הנתבעת, שלאחר בירור הם גילו שאכן גבו דמי ניהול ביתר ולאור טענת הנתבעת, שהיא החזירה לתובע את דמי הניהול שנגבו ביתר כולל ריבית והצמדה, אני קובע, שהתובע לא סתר טענות אלו של החזרת הסכומים ולכן, לא הוכיח התובע, שעדיין קיים סכום או הפרש בדמי ניהול שלא הוחזרו לו.

5. א. למרות האמור לעיל, המתייחס לאי הוכחת הסכום הנתבע בכתב התביעה, אני קובע, שאין מקום לדחות את תביעת התובע כליל, משום שאין לעבור לסדר היום ולהסתפק בכך שהנתבעת הודתה בטעות.

הנתבעת גילתה את הטעות לאחר בירור וטעות זו נמשכה במשך שנתיים ולאחר גילוי הטעות, היא החזירה לתובע את ההפרשים, אך השאלה היא מדוע צריכה לקרות טעות כזאת? ואם לא היה מגלה הנתבעת את הטעות, הייתה ממשיכה לחייב ביתר ולפגוע בכך ברווחי הלקוח.

לכן, גם אם התובע לא הוכיח, שעדיין קיימת יתרת הפרש בלתי מסולקת, הרי שהתובע הוכיח, את טרחתו ואת בזבוז זמנו בפניותיו הרבות אל הנתבעת עקב אותה טעות.

על טעויות, שגורמות ללקוח אי נעימות, טרחה ובזבוז זמן, על הגורם לטרחה זו לפצות את הלקוח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ