ארצי נ' סרטר ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 8/8/09.

2.לטענת התובע (בתמצית), הנהגת ברכבו נסעה מאחורי הנתבעת מס' 1 אשר החלה ללא כל איתות לסטות לימין הדרך ועל כן הנהגת ברכב התובע החלה לעקוף את רכב הנתבעת מס' 1 אשר לפתע ביצעה פניית פרסה שמאלה למקום בו קיים קו הפרדה בין המסלולים וכתוצאה מכך נגרמה התאונה. הרכב הוכרז כאובדן הלכה ובגין נגרם לתובע אובדן פרמיה.

3.הנתבעת מס' 1 מאשרת את מיקום התאונה וכן מאשרת כי החלה לבצע פנייה שמאלה למרות שהיום מסתבר לה שאין במקום פנייה שמאלה, אלא שלדבריה היא האטה את נסיעתה בטרם הפנייה שמאלה ואף אותתה ולמרות זאת הנהגת ברכב התובע המשיכה בנסיעה מהירה עקפה אותה ופגעה בה בצד השמאלי בדלת הנהג ובדלת הנוסע שמאחוריו ומחמת העוצמה הרכב נגרר עד שנעצר תוך קבלת פגיעה גם בצידו הימני. רכב הנתבעת מס' 1 הוכרז כאובדן כללי.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש ובכלל זה דו"חות השמאי בגין הנזק לשני כלי הרכב תמונות הנזק לשני כלי הרכב, הודעת הנתבעת מס' 1 לחברת ביטוח ואישור הפסדים של התובע.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את כל המסמכים שנמצאים בפני, אני קובעת כי אירוע התאונה מתיישב יותר עם גרסתה של הנהגת ברכב התובע, בסייג אחד. ראשית הנתבעת מס' 1 הודתה בפני כי האטה בנסיעה בכוונה לפנות שמאלה במקום שבו קיים הפרדה רציף וכי איננה מכירה את האזור – התאונה התרחשה בשעות הלילה בשתיים או שלוש בבוקר לשיטת שתי הנהגות המעורבות. עדות זו מחזקת את עדותה של הנהגת ברכב התובע כי הנהגת ברכב שלפניה סטתה קמעה ימינה בטרם ביצעה פנייה שמאלה במקום שאין חולק בשלב זה כי אין בו פנייה שמאלה והכל בכביש שמתואר על ידי הנתבעת מס' 1 ככביש צר וחשוך.

יחד עם זאת, אין בתיאור זה של התאונה כדי לגרוע גם מאחריות הנהגת ברכב התובע אשר הודתה כי למרות שהנהגת ברכב לפניה טרם נכנסה למפרץ תחנת אגד וטרם עמדה אלא אך החלה לפנות ימינה, לא האטה את מהירותה אלא בחרה להמשיך בנסיעתה ולעקוף את הנתבעת מס' 1. באשר למהירות נסיעת הנהגת ברכב התובע מעידות התמונות לשני כלי הרכב ובעיקר תמונות הנזק לרכב הנתבעת מס' 1, כמו גם העובדה הבלתי שנויה במחלוקת בין השתיים כי לאחר מגע ראשוני נגררו כלי הרכב מספר מטרים עד לעצירתם בנתיב הנגדי תוך פגיעה נוספת ברכב נתבעת מס' 1.

מעבר לכך, בשים לב לכך שגם לשיטת נהגת רכב התובע הנתבעת מס' 1 רק החלה את סטייתה ימינה ולתנאי הדרך לא נהיר כלל שאכן כשיטת הנהגת ברכב התובע בעת העקיפה לא חצתה ולו במעט את קו ההפרדה הרציף. נהפוך הוא תיאור התאונה גם על ידה כמו גם המקום בו נעצרו לבסוף שני כלי הרכב מעיד כי בעת העקיפה רכב התובע סטה ולו במעט מעבר לקו ההפרדה הרציף. אך גם אם אקבל את עדותה של נהגת רכב התובע גם בנקודה זו, כי בעת העקיפה היא עדיין היתה בגבולות הנתיב הימני הרי שחובה עליה כמי שמבצעת עקיפה לוודא אפשרות השלמתה בבטחה.

יחד עם זאת, פעולת הנתבעת מס' 1 אשר פנתה ימינה תחילה ומאוחר יותר החליטה לפנות שמאלה במקום בו קיים קו הפרדה רציף ואסורה הפנייה תוך שהיא חוסמת את הנתיב משיתה עליה אחריות בלתי מבוטלת לאירוע התאונה. הדברים אמורים במיוחד בשים לב למיקום כלי הרכב בעת הפגיעה לשיטת הנתבעת מס' 1.

על הנתבעת מס' 1 המתחילה לבצע פנייה שמאלה החובה להשלים את הפנייה – מקום בו הדבר מותר מבלי לגרום למפגע בכביש. הדברים אמורים במיוחד ועל אחת כמה וכמה מקום בו הפנייה אסורה. זאת ועוד, העובדה כי הנתבעת מס' 1 טוענת שהיא לא ראתה את הנהגת ברכב התובע בשלב זה אלא אך בעת הפגיעה למרות שהיא היתה מודעת לרכב התובע שמאחוריה אך מחזקת את טענת הנהגת ברכב התובע שבשלב זה הנתבעת מס' 1 לא החליטה האם פונה ימינה תחילה ורק אחר כך שמאלה.

עוד יוער כי אמנם הודעת התובע בדבר התאונה לחברת הביטוח בסמוך לאחר התרחשותה לא הוצגה בפני וכשל זה יפעל לחובתו. יחד עם זאת, בחוות הדעת שצורפה מופיע תיאור המקרה העולה בקנה אחד עם תיאור המקרה בפי נהגת רכב התובע בפני היום.

לפיכך, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על הצדדים המעורבים בה לפי החלוקה דלקמן: הנתבעת מס' 1 60%, נהגת ברכב התובע 40%.

6.לעניין הנזק – לא הוצגה בפני חוות דעת נגדית ולא הוצגה בפני כל ראייה כי במצבו של כלי הרכב ניתן היה לתקנו בבטחה תחת להשביתו בהתאם לחוות הדעת. יתירה מכך, לא נטען כפועל יוצא לא הוכח כי גובה ההשתתפות העצמית במקרה זה היה נמוך מאובדן הפרמיה של התובע.

לפיכך, טענה זו נדחית והפסדו של התובע עומד על סך של 5,369 ₪ לאחר הפחתת אחריות הנהגת ברכב של התובע המדובר בסך של 3,221.40 ₪.

7.סוף דבר - אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך של 3,221.40 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 150 ₪.

הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים נתונה זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

שולמית ברסלב, שופטת