ארסלאן בדוי חאלד(המנוח) ואח' נ' ארסלאן ואח'

פסק דין

לפני בקשה דחופה מטעם הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, בקשה אשר הוגשה ביום 18.3.12, ימים ספורים קודם לישיבת קדם המשפט אשר התקיימה ביום 25.3.12.

המדובר בתביעה שהוגשה, עוד בשנת 2007, במקור על ידי שני נתבעים, אחים, וליד בדוי ארסלאן (להלן: "וליד") וחאלד בדוי ארסלאן (להלן: "חאלד") כנגד אח שלישי, ארסלאן בדוי ארסלאן (להלן: "ארסלאן") ונתבעים פורמאליים נוספים ואשר עניינה הסדרת חלוקת הזכויות בין האחים במגרש מס' 7/1 בחלק מחלקה 7 בגוש 16541 (להלן: "המגרש"). לימים, נפטר חאלד והיום תובעים יורשיו על פי דין.

כמו כן, רכשו בניו של וליד את חלקו של הנתבע, ארסלאן והם באים היום בנעליו כנתבעים 2 ו- 3. ארסלאן נמחק מהתביעה בהתאם ווליד צורף כנתבע, אף הוא, בשל חוסר שיתוף פעולה שלו עם בא כוחו בכל הקשור לתשלום שכר טרחת המומחית מטעם בית המשפט, כפי שגם יפורט בהמשך.

התיק נשמע על ידי מותב קודם והועבר לשמיעה בפניי ביום 20.2.12.

בכתב התביעה עותרים התובעים ל- 2 סעדים עיקריים. האחד, להורות כי חלוקת המגרש תיעשה עפ"י חוו"ד המודד והשמאי מרדכי זייד אשר לטענתם, מונה בהסכמת שלושת האחים במסגרת תיק משפחה 1790/00 (להלן: "תיק המשפחה") ועל כן חוות דעתו מחייבת גם את ארסלאן. לחילופין, להורות על פירוק השיתוף בחלקה ובמיוחד במגרש ו/או קביעת זכויות שימושו של כל אחד מהאחים במגרש. להגנתם טען ארסלאן וטוענים הנתבעים היום בעיקר כי לא היו צד להסכמה אודות מינוי השמאי זייד ועל כן חוות דעתו אינה מחייבת אותם. כי החלקה מחולקת היום עפ"י מצב ההחזקות והשימוש הקיימות בפועל על בסיס הסכמות שהיו. בין השאר נטען בהמשך, כי לא ניתן לבצע ולרשום פירוק השיתוף על סמך חוות דעת השמאי זייד המתייחסת למגרש ולא לחלקה כולה וכי על מנת לעשות כן, יש לצרף את כלל בעלי החלקה כנתבעים מהותיים.

לאחר ניסיונות הצדדים להגיע לכלל הסכמות בתיק זה, שלא עלו יפה, מינה כב' השופט כנעאן את הגב' בלה כדריה, שמאית מקרקעין, כמומחית מטעם בית המשפט וזאת על מנת לקדם את אופציית פירוק השיתוף במקרקעין באופן שתייתר הדיון במחלוקת אודות נסיבות מינוי השמאי זייד. יצוין כי התובעים הסכימו למינוי ואילו הנתבע אז, התנגד לו.

ביום 16.7.11 ניתנה החלטת המותב הקודם, כב' השופט כנעאן, למחיקת הגנת הנתבעים, זאת על רקע הפרות חוזרת ונשנות של הוראות בית המשפט בנושא הפקדת שכר טרחת המומחית. על רקע חוסר שיתוף פעולה של וליד התובע, ולצורך קידום נושא חוות הדעת מטעם בית המשפט, התפטר בא כוחו מייצוג והוא הוסף כנתבע. לאחר מתן ההחלטה כאמור וכאשר כל שנותר לתובעים, לאחר מחיקת הגנת הנתבעים, הוא להגיש פסיקתא ולסיים ההליך, פנו הנתבעים לבית המשפט בבקשה לבטל ההחלטה וכן לדחות התביעה על הסף. בהחלטתו מיום 24.11.12 התייחס השופט כנעאן להתנהלות הנתבעים ולגופן של הטענות ועל אף שלא קיבלן הסכים לבטל ההחלטה בכפוף להשתת הוצאות ומתן הזדמנות נוספת לנתבעים לשלם את חלקם בשכר טרחת המומחית עד ליום 1.1.12. אלא שהנתבעים לא עשו כן וביום 20.2.12 קבעתי אני, משעבר התיק לטיפולי, כי אני מורה על מחיקת הגנתם.

בהתעלם מכל האמור לעיל, הוגשה ע"י הנתבעים בקשה זו שלפני. בבקשה זו מבקשים הנתבעים לדחות התביעה על הסף וזאת בטענה כי בין הצדדים נערך בחודש יולי 1977 הסכם שיתוף, עליו חתומים, לטענתם, שלושת האחים.

נטען כי כיוון שהסעד המבוקש בתביעה הינו פירוק השיתוף, הרי שלנוכח קיומו של הסכם המסדיר את השיתוף המחייב את הצדדים, אשר נמצא רק לאחרונה, יש לדחות התביעה. התובעים התנגדו לבקשה מהסיבות המפורטות בתגובתם.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

בקשה זו הינה חוליה נוספת בשרשרת התנהלות מזלזלת, באופן חריג, מצד הנתבעים, הן כלפי בית המשפט והן כלפי התובעים. הבקשה מתעלמת מהעובדה כי הגנת הנתבעים כבר נמחקה ומהעובדה כי עד היום הפרו הנתבעים באופן בוטה את הוראות בית המשפט בכל הקשור בהפקדת שכר טרחת המומחית. אין בבקשה ולו התייחסות לנושא זה, על אף שבהחלטתו מיום 16.7.11 מציין כב' השופט כנעאן כי לא היתה כל הצדקה שהנתבעים 2 ו- 3 יעשו דין לעצמם ולא ישלמו את שכר המומחית ועוד, התייחס וקבע כי "נתבעים אלו אינם בוחלים בכל דרך למנוע קידום התיק". כזכור, ניתנה לנתבעים הזדמנות נוספת לשלם את שכר טרחת המומחית, אולם גם זו לא נוצלה על ידם. מכאן, שאין כל טעם המצדיק את ביטול ההחלטה על מחיקת הגנתם של הנתבעים וראה לעניין זה ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' אמיר מרדכי ו- 23 אח', פ"ד מו(3) 793, בעמ' 798-800.

גם אם אראה בבקשה זו כאילו נתבקש בה לבטל את החלטתי מיום 20.2.12 ואתייחס לטענות העולות בה לגופו של עניין, אני סבורה, כי כפי שקבע המותב הקודם, אף בקשה זו הינה המשך של ניסיונות חסרי צידוק וחסרי תום לב מצד הנתבעים לעכב מתן החלטה סופית אופרטיבית בתיק. הנתבעים מנסים להציג בבקשה כאילו נתגלתה עובדה שיש בה כדי להטיל אור חדש על המחלוקת בתיק ולא כך הוא. הנתבעים טענו לכל אורך הדרך כי היו הסכמות בין הצדדים לגבי חלוקת השימוש וטענה זו אף שימשה את הנתבעים בהתנגדותם למינוי המומחית וכב' השופט כנעאן נתן את דעתו בנושא זה בהחלטתו מיום 22.12.09.

וגם אילו העלתה הבקשה לראשונה עובדה חדשה קריטית, הרי שיש לדחותה. הבקשה, המתיימרת לחשוף פרט עובדתי שנתגלה למעלה מחמש שנים מאז הוגשה התביעה, אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות שבה. הבקשה אף אינה מפרטת את נסיבות מציאת אותו הסכם ומדוע לא הוצג ולא הוזכר עד היום. מעבר לכך, בישיבת קדם המשפט אשר התקיימה לאחר הגשת הבקשה, הוצג העתק אותו הסכם נטען בלבד וב"כ הנתבעים לא ידעה להסביר מדוע הוצג רק היום ההסכם, היכן המקור לו ואם בכלל מצוי הוא בידי מי מן הנתבעים.

בהקשר זה יוזכר כי וליד, לאורך כל הדרך, הצהיר כי הוא עומד מאחורי החלוקה על פי חוו"ד השמאי זייד. בסעיף 9 לתצהיר עדותו הראשית שהגיש כתובע, ציין כי לא היתה ולא נעשתה כל חלוקה של החלק ביניהם. גם ארסלאן, בתצהיר עדותו הראשית שהוגש עוד בהיותו נתבע בתיק זה, לא הזכיר הסכם זה. בתצהירו מציין ארסלאן, כי הסכם חלוקה כתוב שאינו מוצא, נערך בין שלושת האחים כתנאי שלהם למתן הסכמתם לחתום עבורו על היתרי בנייה.

אלא שבתצהירו מציין כי היתרי הבניה הינם משנת 1975 ומכאן שלא מדובר באותו הסכם. בנסיבות אלו, העובדה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהירים והוגשה כך, כלאחר יד, הינה סיבה מהותית ולא טכנית גרידא לדחייתה על הסף.

יש לציין, כי אין זה ניסיון ראשון של הנתבעים לעכב ההליכים בדרך של בקשה לא ברורה ובלתי מוצדקת לדחיית התביעה על הסף. כב' השופט כנעאן התייחס לכך בהחלטתו מיום 24.11.11 בה ציין כי טענות ב"כ הנתבעים בבקשה לביטול ההחלטה למחיקת הגנה ולדחיית התביעה על הסף הועלו כבר בישיבת קדם המשפט וכי בהוראה למומחית להמשיך בחוות דעתה נתן דעתו אליהן.

לסיכום, מהסיבות המפורטות לעיל אני דוחה את הבקשה. הגנת הנתבעים נמחקה בהחלטתי מיום 20.2.12, מה גם שלא הוסר עד היום המחדל בגינו נמחקה ההגנה. הבקשה אינה מפורטת ואינה נתמכת בתצהיר, על אף שהיה הכרח ממשי לעשות כן כפי שפירטתי. ובסופו של דבר, ממילא אין במציאת אותו הסכם כדי להוות נקודת מפנה בתיק, בוודאי לא כזו המצדיקה דחיית התביעה על הסף.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אני פוסקת הוצאות לטובת התובעים בגין בקשה זו, בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו על ידי הנתבעים, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

פסק דין