החלטה
1.בפני בקשתם החוזרת של המבקשים (הם התובעים בכתב התביעה), להורות למומחה הרפואי מטעם בית המשפט, פרופ' ש. טיאנו (להלן: המומחה), לבצע בדיקה חוזרת למבקש 2 (להלן: המבקש).
2.עסקינן בתביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 . ביום 06.5.07 מונה המומחה, על מנת שיחווה דעתו באשר לנכותו של המבקש 2. המומחה הגיש חוות דעתו ביום 26.12.07, בה קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטרי. לטענת התובעים, לאחר הבדיקה אותה ביצע המומחה, חלה החמרה במצבו של המבקש ועל כן נשלחו שאלות הבהרה למומחה בעניין זה ביום 23.9.09, בצירוף חומר רפואי שלא היה קיים בפני המוחה בעת ביצוע הבדיקה. בין יתר השאלות נשאל המומחה אם לאור נסיבות העניין ראוי כי תבוצע בדיקה חוזרת למבקש. בתשובתו ענה המומחה כי חוות דעתו תקפה ליום ביצועה וכי אין הוא רואה מקום לביצוע בדיקה חוזרת, אלא אם יורה על כך בית המשפט. לאור תשובתו עתרו המבקשים לפני בית המשפט, כי יורה על בדיקתו החוזרת של המבקש. בהחלטתי מיום 30.12.2010 הוריתי למומחה להשיב באופן ברור: האם יש מקום לבדיקה חוזרת לאור החומר הרפואי החדש שהוצג בפניו, והאם אכן השתנה מצבו של המבקש לרעה. המומחה נתן תשובתו ביום 15.1.10, בה נכתב כי ניתן לקיים בדיקה חוזרת אם הדבר דרוש "מסיבות שאינן מקצועיות רפואיות, אלא משפטיות או מנהלתיות". עקב תשובתו זו, עתרו המבקשים בפניי בבקשה חוזרת זו להורות על בדיקתו החוזרת של המבקש.
3.המבקשים טוענים כי בנסיבות העניין אין מנוס מבדיקתו החוזרת של המבקש, שכן מצבו הרפואי של המבקש השתנה, מבחינה זו שהוא החל ליטול תרופות נוגדות דיכאון, מה גם שמתשובותיו של המומחה לא עולה באופן חד משמעי כי אין מקום לבדיקה חוזרת.
4.מנגד, טוענים המשיבים כי אין מקום לביצוע בדיקה כלשהיא; בטענותיהם נסמכים גם הם על תשובתו של המומחה, לפיה אין מקום לבדיקה חוזרת. לדידם, הדרך לתקיפת חוות דעתו של המומחה הינה בחקירה נגדית בבית המשפט.
5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בתשובת המומחה לשאלות בית המשפט בגדרה לא שלל בית המשפט כי החומר הרפואי החדש מתאר מצב שלא היה קיים בעת מתן חוות הדעת (ראו שאלה מס' 2 בהחלטתי הנ"ל), ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי החדש אשר מתאר "זכרונות חרדתיים" מאז האירוע (מסמך מיום 3.6.09), וכאשר המבקש נמצא עד היום במעקב פסיכיאטרי (מסמך נוסף מיום 3.6.09) וסובל מאי שקט מוטורי (מסמך מיום 25.3.09) באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, בכפוף להפקדת הוצאות המומחה, בשלב זה על ידי התובעים. החומר הרפואי החדש מהווה ראשית ראיה להחמרה במצבו וכי ייתכן ובשל החמרה זו נותרה אצל המבקש נכות . אמנם, לא כל שינוי במצב התובע מצריך בדיקה חוזרת, וכפי שנקבע ברעא 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ''ד מט(3) 303, 307 (להלן: פס"ד אמר)
"יש שחלים - לאחר חוות הדעת - שינויים במצב הנפגע שאינם מצדיקים פנייה למומחה להשלמת חוות-דעתו כוונתי לומר, שאם חלו שינויים שאינם משמעותיים, על בית המשפט להחליט, לפי שיקול-דעתו, בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם די בשאלות הבהרה או בחקירה לשם הבאה לפני המומחה את העובדות החדשות, או אם ראוי הוא לבקש השלמת חוות-דעתו."
6.ראו גם :רעא 1360/09 אסף פוקס נ' הפניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ ( טרם פורסם- ניתן ביום 26.7.2009), שם נקבע כי על דרך הכלל ששינויים משמעותיים בלבד הנתמכים בראיות מתאימות יצדיקו בדיקה חוזרת על ידי מומחה רפואי. וזאת לאור העובדה, כי מדובר בהחלטה בה "נמנע בית המשפט מלסגור את הדלת בפני התובע המבקש להוכיח את פגיעתו". יש לזכור, וכפי שציין ב"כ המבקש, כי במקרים בהם מוגשת התביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שהדרך היחידה בה יכול התובע להוכיח תביעתו הינה באמצעות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. על כן, יש לבכר דרך בה יינתן הפתח לתובע להוכיח תביעתו, אף מקום שקיים ספק באשר לסיכויי הוכחת נכותו הנטענת.
7.הדרך בה ניתן לאזן בין האינטרס של הנפגע להוכיח נזקו, לבין מניעת הליכי סרק, הוצאות מיותרות ושימוש לרעה בהליכי משפט, הינה הטלת הוצאות הבדיקה החוזרת על המבקש. בדרך זו הלך בית המשפט בפס"ד פוקס הנ"ל.
8.אדגיש, כי תשובת המומחה היתה ונותרה לא ברורה. כך או כך, עיינתי בטענות הצדדים לרבות בחומר שהומצא למומחה, והגעתי למסקנה, כי ראוי שהתובע מס' 2 ייבדק על ידי המומחה, למען יקבע המומחה, אם לאור הבדיקה הנוספת קיים נימוק שיש בו כדי להביאו לשינוי דעתו.
9.אשר על כן, הנני מורה למומחה לבדוק את המבקש בבדיקה נוספת כאשר הוצאות הבדיקה יחולו על המבקשים. המומחה יבדוק אם לאור החומר הרפואי החדש חל שינוי במצבו השל המבקש לרבות בשיעור נכותו.. לצורך הבדיקה יפקיד המבקש סך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ תוך 30 יום בקופת בית המשפט . ככל שישנה המומחה את חוות דעתו עקב הבדיקה, אתחשב בכך בסוף ההליך.
10.לאחר הפקדת הסכום הנ"ל, תומצא החלטה זו למומחה.
11.במידה והסכום לא יופקד במועד, אשקול ביטול מינוי המומחה.
12.הדיון הקבוע ליום 18.4.2010 מבוטל בזאת. אני קובע דיון ליום 3.6.2010 שעה 8:30.
ניתנה היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.