ארני נ' עיריית הוד השרון

פסק דין

לפניי הודעת חדילה לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות"), בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש כנגד המשיבה ביום 28.9.10 , להשבת אגרת שמירה שנגבתה שלא כדין (להלן: "בקשת האישור").

תמצית בקשת האישור - בשנתיים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור, גבתה המשיבה מהמבקש אגרת שמירה בסכום של 460.70 ₪. על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים לרשויות המקומיות מיום 25.10.04 (חוזר מס' 10/04) (להלן: "החוזר"), אגרת השמירה נועדה לממן הוצאות אבטחה חריגות שנבעו מגל פיגועי הטרור בשלהי שנת 2000. המשיבה, החלה בגביית האגרה בשנת 2002 ועושה בה שימוש לצרכים אחרים ולמטרות "זרות" מאלו שלהם היא נועדה כגון: אבטחה אישית של ראש העיר וסגניו בכל שעות היממה, מניעת עבירות רכוש, תגבור משטרת המשיבה וכו'. הדבר בא לידי ביטוי בפרסומי המשיבה ומתשובתה לפניית המבקש אליה. המשיבה גובה את האגרה כדי לעקוף את מגבלות הדין להעלאת הארנונה. המבקש מסתמך על פסיקות בית משפט בבג"ץ 7186/06 מלינובסקי נ' עיריית חולון (29.12.09) (להלן: "בג"ץ מלינובסקי") ובת"מ (מח'-ת"א) 139-07 איצקוביץ נ' עיריית נס ציונה (2.8.10) (להלן: "עניין איצקוביץ") לפיהן גביית אגרת השמירה ברשויות המקומיות המשמשת שלא למימון הוצאות אבטחה מיוחדות, אינה כדין.

עילות התביעה - הפרת חובה חקוקה בהתאם להוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] - המשיבה לא הוסמכה בדין לגבות מתושביה אגרת שמירה; התעשרות שלא כדין בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979. נטען, כי בהתאם לדו"חות הכספיים של המשיבה ליום 31.12.08 התשלומים בסעיפים "שמירה ובטחון" ו"פיקוח עירוני" עולים על התקבולים בסעיפים אלו ונראה כי אגרת השמירה נועדה לממן גרעון זה.

הקבוצה היא "כל המחזיקים בנכסים בתחום שיפוטה של המשיבה בשנתיים שקדמו למועד הגשת כתב התביעה והבקשה להכיר בה כייצוגית - [מהם]... נגבתה אגרת שמירה בשנתיים שקדמו למועד הגשת התובענה" (סעיף 70 בבקשת האישור).

התובענה נכללת בסוגי התביעות המפורטות בפריט מספר 11 בתוספת השניה בחוק שעניינו תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין; למבקש עילה אישית המשותפת לכלל חברי הקבוצה; התובענה מעוררת שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

תמצית התגובה - חוק עזר להוד השרון (שירותי שמירה ואבטחה), התשס"ב-2002 (להלן: "חוק העזר") נועד לשמירה בטחונית מובהקת, ואף אם נלוות לחלק מהפעילות משימות אבטחה "רגילות" אין בכך, בהתאם להנחיות משרד הפנים ופסיקת בית המשפט, כל פגם. עיקר פעולות השמירה שנעשו מכוח חוק העזר הן שמירה ואבטחה של גני ילדים וצהרונים (כ-80% מהכספים הנגבים). הפעולות נועדו למנוע פיגועי טרור באוכלוסיה חלשה הנזקקת להגנה מיוחדת, כמו שכירת שומר חמוש המוצב בכניסה לגנים, אבטחה היקפית בעיר בדגש על מוסדות חינוך ושוהים בלתי חוקיים ופעולות שמירה ואבטחה נוספות לפי הצרכים המשתנים בעיר. כספי אגרת השמירה אינם מממנים את פעילות המשטרה, את פעילות מחלקת הפיקוח, את אבטחת ראש המשיבה או סגניו או את פעילות מחלקת הביטחון במשיבה. כספי אגרת השמירה מנוהלים בנפרד מכספי הארנונה ומשמשים אך ורק למימון פעולות שמירה ואבטחה. מדי שנה נגבים כ-2.5 מיליון ₪ ולא כפי שנטען בבקשת האישור. יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית שכן המבקש תוקף את שיקול הדעת שהפעיל משרד הפנים שאישר את חוק העזר. תקיפה של חוק עזר ראוי שתעשה בעתירה מינהלית ולא בתביעה מינהלית. יש לדחות את התביעה עקב שיהוי בהגשתה - בג"ץ מלינובסקי ניתן שנה לפני הגשת בקשת האישור, והעירייה שינתה את מצבה לרעה והסתמכה על כך שלא תוגש תביעה כנגדה. המשיבה פועלת לפי העקרונות שנקבעו בחוזר לפיהם תוכר אבטחה צמודה בגני ילדים, אשר הוחרגו במפורש משאר מוסדות החינוך, מאחר ובניגוד לבתי הספר שירותי האבטחה בגנים, אינם מתוקצבים על ידי המדינה. אגרת השמירה שימשה להצבת שומר חמוש בגני ילדים, מימון ניידות האבטחה העירוניות ואחוזים בודדים משמשים לפעולות שמירה ואבטחה על פי הצורך בכל שנה ושנה. בבג"צ מלינובסקי סבר בית המשפט כי הדרך הראויה למימון פעילות השמירה היא באמצעות היטל מיוחד ולא באמצעות כספי הארנונה. השירותים שניתנים במסגרת אגרת השמירה לא ניתנו עובר לחקיקת חוק העזר. בהתאם להנחיות משרד הפנים התקשרה העירייה עם גופי אבטחה חיצוניים לקבלת שרותי השמירה ולא קלטה עובדים לצורך אספקת השירות. אין הנחיה בחוזר המנכ"ל לבחון את חוק העזר מדי שנה. המבקשים אינם עומדים ברף ההוכחה הגבוה המוטל על מגישי תובענה ייצוגית. הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 8 בחוק: הגדרת הקבוצה אינה הומוגנית ומדובר בנישומים שונים; סכום התביעה שונה בין חברי הקבוצה; סכומי התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה הנטענת גבוהים; יש אפשרות נמוכה שהשאלות שבעובדה או במשפט תוכרענה לטובת "חברי הקבוצה".

ביום 4.9.11 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה לאחר שניתנו להם אורכות למועד הקובע, נוכח הליכי הפשרה, והיתרון שהיה לקבוצה מהסדר פשרה, לעומת הודעת חדילה של הרשות. בדיון שהתקיים ביום 21.9.11, הוריתי על תיקון הסדר הפשרה וההודעה הראשונה ועל הגשת טענות לעניין פסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג. הסדר פשרה מתוקן הוגש בו ביום (להלן: "הסדר הפשרה").

בהחלטה מיום 25.9.11 הוריתי על פרסום ההודעה לציבור (בכפוף לתיקונים).

ביום 14.11.11 הודיעו הצדדים כי ההודעה הראשונה לציבור פורסמה ביום 27.9.11 וכי עד לאותו יום (14.11.11) לא התקבלו התנגדויות להסדר הפשרה.

ביום 26.12.11 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי "במתכונתו הנוכחית של ההסדר, קיימת בעייתיות לגבי הסעיף בהסכם הפשרה הקובע כי תיגבה אגרת שמירה נמוכה יותר" (להלן: "עמדת היועמ"ש").

לאחר שהוגשו תגובות הצדדים לעמדת היועמ"ש, הודיעו הצדדים כי בכוונתם לנסות להגיע למתווה מוסכם בדבר המשך ההליכים בתיק. ביום 6.3.12 הגישו הצדדים בקשה בהסכמה בה הוסכם כי המצב החוקי השתנה נוכח חקיקתו של החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: "הוראת השעה") ואשר נכנס לתוקף ביום 4.4.11, כי עקב כך במועד זה חדלה המשיבה מהגבייה נושא הבקשה, וכי המשיבה מוסמכת לגבות את אגרת השמירה לפחות עד שנת 2013.

סעיף 9 בחוק קובע:

"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה - המועד הקובע).(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע".

ברע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ' טיומקין (13.2.11) קבעה כב' השופטת חיות, כי

"אין לאשר תביעת השבה נגד רשות כתובענה ייצוגית גם באותם המקרים שבהם חדלה הרשות מן הגביה...

זאת, בין אם החליטה הרשות בעצמה לחדול מן הגביה כאמור, בין אם חדלה ממנה לפי הוראת חוק ובין אם הוסמכה מפורשות בהוראת חוק,..." (שם, בפסקה 26).

נוכח הוראת השעה שנכנסה לתוקף בתוך המועד הקובע, ולאור האמור לעיל, אין לאשר את בקשת האישור שלפניי ועל כן היא נדחית.

פסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג

הצדדים מבקשים כי בית משפט יפסוק גמול ושכר טרחה על פי הטיעונים שהגישו לבית המשפט בהתייחס להסדר הפשרה.