ארנון נ' תורג'מן

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת הגב' איה מחאג'נה-קרמאן מיום 11.1.14 בתיק הוצל"פ 02-23282-00-7.

1.המבקש, שהינו הזוכה בתיק ההוצל"פ הנ"ל, הגיש בקשה להגדלת קרן החוב בתיק, תוך דחיית תשלום האגרה בגין כך, עד לגבייתה מאת החייב, וזאת מפאת מצבו הכלכלי הקשה.

2.בהחלטה נשוא הבקשה שלפניי, אושרה בקשתו להגדלת קרן החוב, אך נדחתה בקשתו לדחיית תשלום האגרה, בנימוק כי משלא ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה בהליכים המשפטיים לפני בתי המשפט, אין מקום ליתן לו פטור כעת.

3.המבקש מלין כנגד החלטה זו וטוען, כי ההליכים המשפטיים התנהלו בשנות ה-90', והערעורים בראשית שנות ה-2000, עת היה מצבו הכלכלי טוב, וכעת מצבו שונה, בין היתר מפאת החוב שחב לו המשיב; המבקש טוען, כי היום הוא כבן 74 שנה, אף הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ותיקיו אוחדו בשנת 2008, כאשר רק לאחרונה, בשנת 2012, נקבע כי צו החיוב בתשלומים בתיק האיחוד שלו יעמוד על 500 ש"ח.

4.בהחלטה מיום 2.2.14 קבעתי, כי לכאורה המשיב הנכון לבקשה אינו החייב בתיק ההוצל"פ, אלא היועמ"ש, והוריתי על העברתה לפרקליטות לשם הגשת תגובה.

בעיקרי הטיעון שהוגשו היום מטעם הפרקליטות, הושארה ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בהחלטה ובתגובת היועמ"ש, נחה דעתי כי יש מקום ליתן למבקש רשות ערעור על ההחלטה, אף יש לקבל את ערעורו, באשר אמנם ראוי ליתן למבקש פטור מתשלום אגרה בגין הגדלת קרן החוב בתיק.

יודגש, כי משמעות הדבר איננה אלא דחיית תשלומה של אגרה זו עד לגבייתה מהחייב, כתשלום ראשון בתיק ההוצל"פ, כפי שגם מבקש המבקש.

6.תקנה 5(א) לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968 (להלן – "תקנות האגרות בהוצל"פ"), אשר עניינה פטור מאגרה, קובעת -

"היה הזוכה פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי תקנה 14 או 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (בתקנה זו - תקנות האגרות) לא תחול עליו חובת תשלום אגרה בהוצאה לפועל בשל ההליך שבעבורו קיבל את הפטור כאמור; לענין תקנת משנה זו, "הליך" - כמשמעותו בתקנות האגרות".

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – "תקנות האגרות בבית משפט"), שאף עניינה פטור מאגרה, קובעת, בין היתר -

"(ג)  הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ד)  ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

...

(2)  הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל..."

(ההדגשות שלי – ר.ב.).

7.לא יכול להיות חולק, כי משהוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים ותיקיו אוחדו, והוא עדיין חייב מוגבל באמצעים אשר תיקיו מאוחדים, עומד המבקש בקריטריונים שנקבעו בתקנות האגרות בבית משפט, והוא הוכיח כי הוא אמנם חסר יכולת.

העובדה, כי בקשתו להגדלת קרן התקבלה, משמעה כי כב' הרשמת סברה ש'ההליך מגלה עילה', היינו: שיש הצדקה לחיוב נוסף של החייב בתיק ההוצל"פ.

8.קריאה "טכנית" של סע' 5(א) לתקנות האגרות בהוצל"פ אמנם עשויה להוביל למסקנה, כי משלא ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה בבית המשפט, אין ליתן לו לכאורה פטור דומה בהוצאה לפועל.