ארנברג נ' שטינוורצל ואח'

פסק דין

הצגת המחלוקת

1.המשיב 1 (להלן – המשיב) נשוי לבתו של המבקש, בת שבע.

ביום 12.11.06 פתחו המבקש והמשיב חשבון בנק משותף אצל המשיב 2 (להלן – הבנק) בסניף חזון איש בני ברק (להלן – החשבון/החשבון המשותף).

למשיב היו אצל הבנק חשבונות בנק נוספים (להלן – החשבונות הנוספים).

בחודש יולי 2007 הצטברה בחשבונות הנוספים יתרה שלילית בסך של למעלה מ-900 אלף ₪.

הבנק קיזז מחצית מהיתרה שעמדה אז בחשבון המשותף, סך של כ- 228 אלף ₪, על חשבון החוב שבחשבונות הנוספים.

יצוין, כי לאחר מכן משך המבקש את המחצית שנותרה והחשבון נסגר.

2.המבקש טוען, כי למרות שהחשבון נפתח כחשבון משותף, הבעלות בחשבון היא שלו בלבד.

לטענתו, מקור הכספים שהופקדו בחשבון היא התמורה שהתקבלה ממכירת דירה שהיתה שייכת לו. כספים אלה הופקדו בחשבון משותף קודם שהיה למבקש ולמשיב בבנק פועלי אגודת ישראל (להלן – פאג"י).

לדבריו, פתיחת החשבון המשותף עם המשיב נעשתה בעצת הרב הראשי של רמת השרון, הרב אדלשטיין, משום שהמשיב הוא איש עסקים הבקי בניהול חשבונות בנק, השקעת כספים במניות/פקדונות וכדו', וכך יוכל לפעול המשיב בחשבון לשמירת ערכם של הכספים שהופקדו.

בשלב מאוחר יותר, הועברו הכספים מפאג"י לבנק, באותה מתכונת של חשבון משותף, משום שהמשיב היה לקוח מועדף בבנק, וכך יוכל להנות מעמלות מופחתות בביצוע פעולות בחשבון.

המבקש טען, כי העלה את טענותיו אלה בפני מנהל הסניף, לאחר קבלת ההתראה על כוונת הקיזוז ולפני ביצוע הקיזוז, אך הבנק לא שעה לבקשתו להימנע מהקיזוז.

ביצוע הקיזוז של מחצית מהיתרה הקיימת בחשבון נעשתה, אפוא, שלא כדין. כך טענת המבקש.

בעקבות כל אלה הגיש המבקש תובענה זו, במסגרתה מתבקש סעד הצהרתי, לפיו, הוא היה הבעלים הבלעדי בחשבון והכספים שהיו מופקדים בהם היו שלו בלבד.

כן מתבקש בית המשפט להורות לבנק לגלות מה היה הסכום המדויק בחשבון, לפני פעולת הקיזוז.

3.הבנק דוחה את כל טענות המבקש.

לדבריו, מדובר היה בחשבון משותף לכל דבר, ולפיכך הוא היה זכאי לקזז את מחצית היתרה הקיימת בחשבון, חלקו של המשיב, כנגד יתרת חובו בחשבונות המשותפים.

הבנק מפנה לכך, שגם בפאג"י נוהל החשבון כחשבון משותף.

לטענת הבנק, כדי שהמשיב יוכל לבצע פעולות בחשבון, די היה להעניק לו יפוי כח, ולא נדרש היה לצרפו כשותף בחשבון.