ארליך ואח' נ' אס. הוטונן לימטד ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 3.1.13 (כב' השופט משה סובל) לפיה התקבל ערעור המשיבים על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 5.3.12 (כב' הרשמת מירב כפיר).

בהחלטת כב' הרשמת כפיר מיום 5.3.12 נדחתה בקשת המשיבים להורות למבקש 1 - שהוא כונס הנכסים מטעם המבקש 2 הבנק הזוכה - להעביר על שם המשיבים בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל את זכות החכירה בנכס המקרקעין שרכשו המשיבים במסגרת תיק הכינוס ולחילופין להורות לכונס הנכסים להמציא את כל האישורים והמסמכים הדרושים לצורך העברת הזכויות לרבות אישור המשרד למיסוי מקרקעין הדרוש לצורך רישום הנכס מבעלי הזכויות הקודמים על שם החייבים (שאינם הבעלים הרשום של המקרקעין) ולשלם מקופת הכינוס את החוב למס שבח.

בהחלטה נושא הבר"ע שלפני נתקבל ערעור המשיבים על החלטתה הנ"ל של כב' הרשמת כפיר, באופן שבוטל החלק בהחלטה הקובע כי תשלום מס השבח אמור לחול על המשיבים או שעליהם לטפל ברישום הזכויות בעצמם. כמו כן בוטלה קביעת כב' הרשמת לפיה על כונס הנכסים לבצע רק מה שקיבל על עצמו בהסכם המכר ושאין להטיל על קופת הכינוס לשלם את המס. נקבע שעל כונס הנכסים לבצע את העברת הזכויות על שם המשיבים ושכל סעיף בהסכם המכר הקובע אחרת דינו להתבטל בין היתר משום היותו נוגד את תקנת הציבור ובין אם משום שאכיפתו הינה בלתי צודקת בנסיבות העניין ושרשם ההוצל"פ צריך היה שלא לאשר תנאי כזה בהסכם המכר ככל שקיים בעת שאישר את המכר למשיבים.

נקבע שככל שנדרש תשלום לצורך העברת הזכויות יש לשלמו מקופת הכינוס, שתשלום זה לא חל על המשיבים, גם בהתאם להסכם המכר שאין בו סעיף ברור ומפורש שיבהיר כי המשיבים היו מודעים לקיומו של חוב למס שבח ובוודאי שלא לגובה החוב באופן שניתן יהיה לקבוע כי נטלו על עצמם את האחריות ואת חובת התשלום - מה שכשלעצמו אינו ראוי.

ערכאה קמא הפנתה להסכם המכר שם נקבע בין היתר שהמשיבים רוכשים את הנכס כשהזכויות נקיות מכל שעבוד ועיקול צד ג' החלים על המוכר ושהמוכר מתחייב להמציא לקונה צו לפיו יוכל הקונה להעביר על שמו את הזכויות כשהן נקיות.

לפיכך קבעה ערכאה קמא שגם בהתאם לאמור בהסכם המכר האחריות להשגת האישור או לתשלום מס השבח היא על הכונס ומקופת הכינוס.

אציין שבקשת רשות ערעור בתיק אחר, שהגיש המבקש - כנגד מנהל מיסוי המקרקעין - על החלטה אחרת כב' הרשמת כפיר הדוחה את בקשת המבקש להורות למנהל מיסוי מקרקעין ליתן לכונס הנכסים את האישורים הדרושים לשם העברת הנכס על שם הרוכשים המשיבים לרבות אישורי מס שבח למרות שהמס לא שולם - נדחתה (רע"צ 18442-11-12 בבית משפט השלום).

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטות הנ"ל ובתגובת המשיבים לבר"ע, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

החלטתו של בימ"ש קמא להתערב בפסיקת כב' הרשמת, וקביעתו שהאחריות להשגת האישור או תשלום מס השבח חלים על הכונס ומקופת הכינוס, סבירות על פניהן ומיישמות את הוראות הדין וההסכם שבין הצדדים.

על פי הדין החובה לשאת בתשלום מס השבח היא על המוכר, כלומר על כונס הנכסים בנעלי החייבים (ראו גם חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)).

על פניו על פי הוראות הסכם המכר, כפי שהובאו בהחלטה נושא הבר"ע שלפני אשר בקביעותיה העובדתיות האלו לא מצאתי מקום להתערב, לא נטלו על עצמם המשיבים הרוכשים את האחריות לתשלום מס השבח (ראו גם סעיפים 4, 7 ו 8 להסכם המכר).

פרשנות המבקשים להוראות הסכם המכר אינה מתיישבת עם הגיונו ותכליתו.

נראה כי הסעיף בהסכם אליו הפנו המבקשים הקובע שהכונס לא מטפל ברישום הזכויות עניינו בפעולת הרישום ולא מעביר אל הרוכשים את האחריות לתשלום מס השבח.

לא ראיתי מקום להתערב בתוצאה אליה הגיעה ערכאה קמא בהחלטתה נושא הבר"ע שלפני.

לאור האמור לעיל בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בסך 10,000 ₪.

ערבון ככל שהופקד על פירותיו יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, 1 ספטמבר 2013 , בהעדר הצדדים.