אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארי ס"ד בע"מ ואח' נ' דנים - השקעות בע"מ ואח'

ארי ס"ד בע"מ ואח' נ' דנים - השקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
31138-03-11
26/02/2012
בפני השופט:
ריבה ניב

- נגד -
התובע:
1. ארי ס"ד בע"מ
2. דוד כהן

הנתבע:
1. דנים - השקעות בע"מ
2. אברהם דן

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

לפני

כב' השופטת ריבה ניב

תובעים/ משיבים

1. ארי ס"ד בע"מ

2. דוד כהן

נגד

נתבעים/ מבקשים

1. דנים - השקעות בע"מ

2. אברהם דן

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענת היעדר עילה/ יריבות.

1.התובע 2 הינו איש עסקים העוסק בתחומים שונים ופועל באמצעות החברה- התובעת מס. 1. לטענתו התקיימו יחסים עסקיים ענפים בינו לבין הנתבעים העוסקים ביזום וניהול בתי מלון, לרבות מלון "רויאל" בים המלח. לטענתם, החל משנת 2007 ניסו התובעים לעניין את הנתבעים בעסקאות נדל"ן שונות, מבלי שנחתם ביניהם הסכם תיווך כלשהו. לגרסת התובעים, היה מעוניין הנתבע 2 להשתחרר מניהול המלון והתובע עשה ימים כלילות במאמץ למצוא משקיע שישכור ממנו את המלון וינהלו. בתיווכם של התובעים, נמצא המשקיע המתאים והנתבע 2 הבטיח לתובע כי ישלם לו דמי תיווך השווים לדמי שכירות לחודש אחד, דהינו- כ1.4 מליון ₪ מכל צד. בסופו של יום נחתמה העסקה והנתבעים מתנערים מחובם כלפי התובעים, בעוד שהצד השני לעסקה שילם אותו.

2.בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי מעולם לא התחייבו כלפי התובע כי ישלמו לו דמי תיווך, וכי לא היה להם צורך בתיווכו על מנת להפגיש בינם לבין הצד השני לעסקה. לא זו אף זו, הנתבעים טענו כי בעבר הסכימו לשלם לתובע רק כאשר נחתם ביניהם הסכם בכתב המשתית את החובה החוזית לעשות כן, וכי בעסקה הנדונה הבהיר התובע במפורש כי אין לו דרישה כלפיהם וכי הצטרפותו לפגישות העסקיות בין הצדדים באה להאדיר את שמו בעיני המשקיע ואף לבסס דרישת תשלום דמי תיווך ממנו, כפי שאכן אירע.

3.בבקשה זו טוענים המבקשים, גם אם תוכחנה כל העובדות הנטענות בכתב התביעה, הרי שאין בכך לשנות מהעובדה כי המשיבים לא עמדו בדרישות הקוגנטיות הקבועות בחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996. שכן, רק בהתקיים הוראות החוק, קמה זכאות לתשלום דמי תיווך. לטענת המבקשים אין בין הצדדים כל הסכם תיווך/ הזמנה בכתב, זאת ועוד, מכתב התביעה כלל לא עולה כי התובעים מחזיקים ברישיון תיווך במקרקעין. על כן יש לסלק התביעה על הסף בשל היעדר עילה. לחלופין נטען כי יש לסלק התביעה על הסף כנגד המבקש 2 בטענת היעדר יריבות מהטעם שפעל בשם דנים, החברה בניהולו.

4.המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה. לשיטתם, יש ליתן למשיב הזדמנות להוכיח את גרסתו כי הנתבע 2 התחיב כלפיו אישית. המשיבים השיבו לטענה בעניין חוק המתווכים וטענו כי החוק חל רק על מי שעיסוקו בתיווך מקרקעין כדרך קבע ולא בעסקת אקראי. במקרה דנא, נטען כי אין מדובר בתיווך לשם התקשרות בעסקה בזכות במקרקעין. ענייננו בתיווך עסקי, במובחן מתיווך מקרקעין. מדובר בהתקשרות בהסכם ניהול בית מלון. ככל שמדובר בזכות שכירות, הרי שהיא חלק ממסגרת עסקה פיננסית כוללת.

דיון

5.בית המשפט רשאי לסלק תובענה על הסף בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. בפסיקה נקבע כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". (ר' ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478).

בית המשפט מעדיף ליתן לבעל דין את יומו וליתן הכרעה עניינית (ר' ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 – 156), די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי בידו עילה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312) - ובכל מקרה בית המשפט אינו מורה על מחיקת תביעה מחמת חוסר עילה כאשר ניתן להצילה על ידי תיקון. (ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן , פ"ד מא(1) 577).

6.מתי פרשת התביעה אינה מגלה עילה?

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה... בית המשפט – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן". (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, בעמ' 171).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ