אריאל- וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ נ' משטרת ישראל / המטה הארצי ואח'

פסק דין

1. עתירה זו תוקפת מכרז שפרסמה המשיבה 1.

עניינו של המכרז באספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות שייעודן איתור וזיהוי אוטומטי, תוך כדי נסיעה או במצב נייח, של לוחיות רישוי של כלי רכב הנעים בכביש.

המכרז נוהל על פי נוהל מפת"ח שהוא הנוהל המחייב בכל הקשור למערכות ממוחשבות ממשלתיות. במסגרת המכרז נדרשו פתרונות לשלושה סוגי מערכות: מערכת ניידת להתקנה במכוניות, מערכת נישאת במזוודה הניתנת לפריסה ומערכת קבועה, נייחת.

2.בהתאם לנוהל מפת"ח קבע סעיף 0.4.2.1 למכרז אילו מסעיפי המכרז מהווים סעיפי חובה (מנדטוריים).

בהתאם לסעיף האמור, הודע למשתתפי המכרז בעדכון מספר 3 מיום 6.1.13, כי ניתן יהיה לקבל גם הצעה שאינה עונה על עד שבעה סעיפים מנדטוריים וזאת לאחר הבדיקה שלאחר הערכת הפרקים הטכניים, ובלבד שאין מדובר בתנאים מנדטוריים מהותיים. ועדת המכרזים קבעה מהם אותם תנאים מנדטוריים מהותיים אשר מובילים לפסילת הצעה ללא שיקול דעת.
באשר לצירוף מסמכים, קובע סעיף 0.5.10 כי צירוף מאוחר של מסמכים נדרשים הוא אפשרי בדרך כלל, אך אינו אפשרי באשר לערבות ובאשר להצעת המחיר. כלומר, ניתן להציג אישורים נדרשים במועד מאוחר יותר בהתאם לשיקול הדעת של בעל המרכז, למעט ערבות והצעת מחיר.

3.המועד האחרון להגשת הצעות נדחה מעת לעת ובסופו של דבר נקבע ליום 26.2.13.עוד יצוין כי בשל היעדר אישור החשב הכללי לפתיחת תיבת ההצעות, נותרה תיבת המכרזים סגורה עד ליום 3.4.13.

4.ביום 25.8.13 הגישה העותרת את עתירתה הראשונה ומספרה היה 37205-08-13. בעתירה זו ביקשה העותרת לעיין במסמכי המכרז טרם בחירת הזוכה וכן ביקשה מתן ארכה להגשת עתירה כנגד ההחלטה לפסול את הצעתה.במהלך הדיון בעתירה, הסכימה המשיבה 1 להעביר לידי הצדדים מסמך של ועדת המכרזים המסביר מהם תנאים מנדטוריים מהותיים. מסמך זה הוגש ביום 17.9.13.
החלטה זו של ועדת המרכזים לא נתקפה ובכך למעשה אישרו משתתפי המכרז, והעותרת בתוכם, כי קיבלו על עצמם את מרחב שיקול הדעת של בעל המכרז.בעקבות החלטת ועדת המכרזים, משכה העותרת את עתירתה הראשונה.

5.הליכי המכרז נמשכו, וביום 13.11.13 נבחרה המשיבה 3 כזוכה באשר למערכות הנישאות והמשיבה 2 נבחרה כזוכה באשר למערכות הנייחות. ביום 27.11.13 החליטה הועדה כי המשיבה 2 זוכה אף באשר למערכות הניידות.

6.בעתירתה, טוענת העותרת כי יש להורות על ביטול ההחלטה בדבר זכיית המשיבה 3 מאחר ונפל גם בערבות הבנקאית שצירפה להצעתה וכן נוכח אי צירוף אישור מכון התקנים להצעתה. עוד טוענת העותרת כי יש להורות על ביטול ההחלטה בדבר זכיית המשיבה 2 נוכח אי צירוף אישור מכון התקנים ובשל אי צירוף אישור רואה החשבון ביחס לקבלן המשנה. כפועל יוצא מכך, מבקשת העותרת להורות על ביטול המכרז.

7.במסמכי המכרז נקבע כי הערבות הבנקאית צריכה להיות בתוקף מן המועד האחרון להגשת ההצעות ועד ליום 30.6.13. אין חולק שהערבות הבנקאית שמסרה המשיבה 3 היתה בתוקף מיום 20.1.13, בעוד שכזכור המועד למסירת ההצעות היה 26.2.13.
ראשית יש לבדוק האם מדובר בכלל בפגם ואם קיים פגם, האם הוא פגם המצדיק את פסילת הערבות הבנקאית ואת ההצעה למכרז.הערבות אינה מטיבה ואינה מרעה וניתנה כנדרש במסמכי המכרז. מסמכי המכרז לא ציינו תנאי לגבי התאריך המדויק שבו צריכה הערבות להיכנס לתוקף. הדרישה היא שהערבות "תהא בתוקף החל מהמועד האחרון להגשת הצעות ועד לתאריך 30.6.13".מנוסח זה אני למד כי מסמכי המכרז לא קבעו תנאי לגבי התאריך המדויק שבו הערבות צריכה להיכנס לתוקף אלא קבעו את התקופה שבמהלכה צריכה הערבות להיות תקפה.לכן העובדה שהערבות הבנקאית נכנסה לתוקף קודם למועד האחרון להגשת ההצעות, אין בה כדי להביא למסקנה שהמשיבה 3 חרגה מתנאי המכרז ופגעה בעקרון השיוויון. יודגש שוב, שמועד כניסת הערבות לתוקף, אינו מצוין במסמכי המכרז, אלא אך ורק מצוין מה היא התקופה שבמהלכה צריכה הערבות להיות בתוקף. לכן אני סבור שטענת העותרת באשר לערבות הבנקאית דינה להידחות.

8.כזכור, טוענת העותרת כי המשיבות 2 ו-3 לא צירפו את אישור מכון התקנים להצעותיהן. בעניין זה יצוין כי המכרז לא כלל דרישה בדבר צירוף אישור של מכון התקנים.סעיפי המכרז העוסקים בעניין התקנים הם סעיפים מנדטוריים. סעיפים אלה, דרשו המצאת אישור. לא נדרש במסמכי המכרז אישור של מכון התקנים ביחס לתקנים הנדרשים. ממילא התקינה אינה תקינה ישראלית ועל כן לא ברור לי מדוע סבורה העותרת שהיה צריך לצרף את אישור מכון התקנים הישראלי דווקא.כל עוד לא נדרשה המצאת אישור כזה אחר, אין כל מקום לטענה לפיה משלא הומצא אישור יש לפסול את ההצעה. המשיבות 2 ו-3 הגישו הצהרת יצרן מטעמן וזאת לאור החלטת ועדת המכרזים מיום 19.6.13. הצהרות אלה אישרו כי קיימת עמידה בתקנים הנדרשים למערכות שהוצעו בקבוצות השונות במכרז.
לאור האמור, אני סבור שהמשיבות 2 ו-3 עמדו בתנאי המכרז והגישו את המסמכים כפי שדרשה ועדת המכרזים. לא הייתה מלכתחילה חובה לצרף את אישור מכון התקנים והאישור אשר הוגש מלמד על עמידה בתקנים זאת על פי חוות דעת היצרן. לכן גם טענה זו של העותרת נדחית.

9.העותרת טוענת כי המשיבה 2 לא צירפה אישור של רואה החשבון ביחס לקבלן המשנה. סעיף 0.5.10 למכרז מאפשר למציע להמציא את האישורים הנדרשים לאחר זכייתו. עוד קובע סעיף זה, כי ועדת המכרזים רשאית, לפי שיקול דעתה הבלעדי, לאשר למציע השלמת מסמך או אישור כל עוד ברור כי מדובר באישורים שהיו בעלי תוקף במועד הגשת ההצעה.
הדרישה הייתה צירוף אישור רואה חשבון המעיד כי לקבלן המשנה מחזור כספי גבוה מ-500,000 ₪, בכל אחת מן השנים 2009 עד 2011.מדובר לפיכך, במסמך דקלרטיבי, להבדיל ממסמך קונסטיטוטיבי.המסמך המבוקש הינו מסמך המתאר מציאות אובייקטיבית חיצונית, מתייחס לעבר ואינו צופה פני עתיד. לכן מדובר במסמך אשר ניתן להשלמה על פי תנאי המכרז ולכן לא מדובר בפגם. אפילו היה מדובר בפגם, הרי שמדבור בפגם טכני, אשר אינו גורם לפסילת ההצעה וניתן להכשירו מאחר שלא מדובר בשינוי המציאות, אלא באישור המצביע על מציאות שהתקיימה בעבר.

מסמכי המכרז איפשרו את הגשת אישור רואה החשבון במועד מאוחר וממילא מדובר במסמך המעיד על מציאות שהייתה קיימת בעבר, עוד טרם הגשת ההצעות למכרז.מאחר ואני סבור שלא מדובר בפגם, אני דוחה אף טענה זו של העותרת.