ת"א
בית משפט השלום כפר סבא
|
1379-11-10
16/05/2011
|
בפני השופט:
דוד גדול
|
- נגד - |
התובע:
פסי גולדנברג
|
הנתבע:
שמואל אריאלי
|
|
החלטה
בבקשה שלפני אני מתבקש ע"י המבקש- הוא הנתבע בתיק העיקרי- כי יינתן צו עיכוב הליכים נוכח הכרזתו כפושט רגל ומתן צו כינוס בעניינו במסגרת תיק פש"ר 5442-07-10 של בימ"ש מחוזי מרכז ולפי הוראות סעיף 20(א) לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש) תש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה").
א. הדיון
1. המבקש טוען כי :
א.יש לעכב את ההליכים שכן הוכרז כפושט רגל ביום 2.3.11.
ב.עילת התביעה לכאורה מושתתת על התנהגות המשיב כלפיו בטרם הכרזתו שלו כפושט רגל ונלמדת מהחלטות כב' הרשם צוריאל לרנר מיום 7.7.10 ומיום 4.11.10
ג.באם יחליט ביהמ"ש לשמוע את התיק ולא לעכב ההליכים, מתבקש ביהמ"ש ליתן לו ארכה של 30 ימים להגשת ההגנה ותביעה שכנגד.
2.המשיב טוען כי :
א. כנגד המבקש הוצא צו כינוס כמשמעות המונח בפקודה ביום 2.8.10 והוא המועד הקובע ולא מועד מתן צו פשיטת רגל.
ב.אין לעכב את ההליכים בתיק נוכח היותה של עילת התביעה (עוולת נזיקין לפי חוק איסור לשון הרע) מאוחרת למתן צו הכינוס וראה ע"א 1516/99 מרים לוי ואח' נ' נזיה חיג'אזי ואח', פד"י נה(4)730 (להלן:"עניין מרים לוי").
ג.אין לעכב את ההליכים נוכח אי היותו של מעשה הנזיקין בגדר "חוב בר תביעה" כמשמעותו בפקודה. לפיכך, אין מניעה כי תוגש תביעת נזיקין כנגד פושט רגל הוא המבקש.
ב. ההכרעה
1.במחלוקת זו שבין הצדדים, דעתי כדעת המשיב, כפי שיוסבר להלן.
2.סעיף 71(א) לפקודה קובע את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית וראה : "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל".
מילים אחרות, היום הקובע הוא יום מתן צו הכינוס ביום 2.8.10. האם ביום זה נולדה עילת התביעה הנוכחית? התשובה לכך, אינה במחלוקת והיא שלילית. התובע – המשיב מבסס תביעתו על הגשת תלונה של המבקש כנגדו בלשכת עורכי הדין. אין חולק כי התלונה הוגשה רק ביום 22.8.10. היינו, באם תוליד התביעה חוב כנגד המבקש, חוב זה לא יהא בר תביעה בפשיטת רגל שכן לא נולד בנקודת הזמן הרלוונטית אלא אחריה.
3.אם לא די באמור, "חובות בני תביעה" בפשיטת רגל הינם חובות וחבויות שמשמעותם היא כספית – בין קיימת ובין עתידית, בין ודאית ובין מותנית, בין קצובה ובין בלתי קצובה, ולמעט חובות מסוימים המוצאים מן הכלל במפורש וראה עניין מרים לוי.
סעיף 72 לפקודה קובע בהאי לישנא:
"על אף האמור בסעיף 71 –
(1)תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל..."
אין ספק, כי דמי הנזק להם עותר המשיב בתביעה העיקרית, לסך של 500,000 ₪ בגין מכתב תלונה ששלח המבקש לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, אינם קצובים, ואף לא ניתן לקוצבם לפי סעיף 72 לפקודה.