ארז נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984

1.ביום 22.11.08 נפטר בן התובעת, המנוח חיים ארז ז"ל, ממחלת הסרטן.

במועד פטירתו, היו על שמו שתי פוליסות ביטוח חיים אצל הנתבעת, אשר בשתיהן כמוטב, נרשמה אמו, התובעת.

התביעה הוגשה אחר שלטענת התובעת, השתהתה הנתבעת בתשלום תגמולי הביטוח, למרות פניות התובעת אליה.

בתיק הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן, ורשות כזו ניתנה, לאחר דיון, ביום 4/11/2009.

התיק נקבע בפניי לדיון קדם משפט ליום 14/2/2010.

2.ביום 30/11/09 הוגשה בקשה לחייב את הנתבעת למסור פרטים נוספים בדבר המידע או המסמכים הדרושים לה לצורך בירור התביעה. משזו לא הגיבה, אף לאחר שניתנה לה ארכה, קבעתי כי הנתבעת תיראה ככזו שמחזיקה בכל הפרטים הדרושים לה.

בדיון מיום 14/2/2010 הודיע ב"כ הנתבעת כי ימליץ למרשתו לשלם את סכום הביטוח בהתאם לפוליסה ואכן, ביום 15/3/2010, שילמה הנתבעת לתובעת סך של 756,338 ₪.

3.ביום 21/3/2010 הודיעו הצדדים כי הסכימו למתן פסק דין על פי סעיף 79א באשר לשני עניינים אשר נותרו במחלוקת ביניהם. הוסכם כי הנתבעת תגיש חוות דעת אקטואר מטעמה, התובעת תגיש תגובתה לכך ובית המשפט ייתן פסק דין על פי סעיף 79א, באשר לפער אשר לטענת התובעת קיים בין הסכום ששולם לבין הסכום המגיע לה וכן באשר לשאלת ההוצאות ושכ"ט עו"ד הראויים בתיק זה.

4.בין היתר, טענת התובעת, היתה כי מקרה הביטוח אירע ביום 22.11.08, עם פטירת בנה המנוח וכי לפי סעיף 27 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981, על הנתבעת היה לשלם את תגמולי הביטוח בתוך 30 יום מיום מסירת התביעה לנתבעת (בתחילת חודש ינואר 2009), זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד זה ועד למועד התשלום בפועל. לפיכך, נכון ליום 15/3/2010, לטענת התובעת, צריכה היתה הנתבעת לשלם לה סכום נוסף של 71,387.86 ₪. כמו כן, טענה התובעת כי על פי הסכם שכר הטרחה בינה לבין ב"כ, עליה לשלם 20% מן הסכום הכולל + מע"מ. לטענת התובעת, לאור התנהלות הנתבעת טרם ההליך ובמהלכו, ניכר כי לא היה מנוס מהגשת התביעה וכי רק הגשתה הובילה לתשלום דמי הביטוח. עוד הצביעה התובעת על העבודה שנדרשה במהלך התיק עד כה, המצדיקה את תשלום שכר הטרחה כמוסכם.

התובעת אף עתרה לחיוב הנתבעת בריבית מיוחדת, בנסיבות המיוחדות של תיק זה.

5.הנתבעת טענה, בין היתר, מנגד, כי כל עוד לא קיבלה לידיה צו ירושה או צו קיום צוואה, לא מצויים בידה מלוא המסמכים הנחוצים לה על מנת לברר חבותה וכי חובתה לשלם קמה רק מן המועד שבו נמסרו לה כל המסמכים הנדרשים. הנתבעת הדגישה את חובת התובעת להמציא לידיה את כל המסמכים אשר יאפשרו לה לבדוק את התביעה ועמדה על כך שהתובעת בעצמה גרמה לעיכובים.

אקטואר מטעם הנתבעת קבע את שיעור הריבית וההצמדה שיש להוסיף לסכומי הקרן ולשיטתו על הנתבעת לשלם לתובעת סכום נוסף על הסכום ששולם ביום 15/3/2010 - 46,094 ₪.

הנתבעת טענה כי התביעה הוגשה שלא לצורך, מוקדם מן הראוי, ואילו היתה התובעת מאפשרת לנתבעת לערוך את הבדיקות המתבקשות, נוכח האמור במסמכיו הרפואיים של המנוח, היה נחסך ההליך.

6.שמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בטענותיהם הכתובות וכן במסמכים אשר הוגשו לעיוני ובין היתר, מצאתי לתת משקל לעניינים הבאים:

א.טענת הנתבעת כי יש לחשב את הפרשי ההצמדה והריבית החל מיום 23/12/09 ועד למועד התשלום אינה מקובלת עלי. מועד זה, בו נקבע על ידי בית המשפט כי מאחר שהנתבעת לא הגיבה לבקשות ולהחלטות בית המשפט, הרי שלא תוכל עוד לטעון כי חסרים בידה פרטים, הינו מועד שרירותי, אשר נבחר על ידי הנתבעת ללא טעם משפטי ברור. בידי הנתבעת היה כתב ויתור על סודיות רפואית חתום ע"י המנוח ובנוסף, בסמוך לאחר מותו, חתמה אף התובעת עצמה על כתב ויתור סודיות רפואית על מנת שתוכל הנתבעת לאסוף את המידע הנחוץ לה. דרישת הנתבעת לקבל דווקא את צו הירושה, לצורך איסוף התיעוד הרפואי, הגיעה רק בחלוף שלושה חודשים ממועד הגשת תביעת התובעת אליה, ונאמר בה במפורש כי הצו נדרש רק כעת, מאחר שלפני מספר ימים דרשו זאת המוסדות הרפואיים. בנוסף, אף צו הירושה הועבר לידי הנתבעת כבר ביום 3.9.09 ולא ניתנה כל סיבה מדוע השתהתה הנתבעת שלושה חודשים נוספים עד להסכמתה לתשלום ומדוע, בסופו של יום, שולם הסכום שאינו שנוי המחלוקת, רק ביום 15/3/2010.

ב.מנגד, התובעת הציגה בפני הנתבעת את צו הירושה, אותו נדרשה להמציא, רק ביום 3/9/2009 למרות שהדרישה ממנה לעשות כן, ניתנה כבר ביום 1/4/2009.

ג.באשר לשאלת גובה שכר הטרחה הראוי לפסוק בתיק זה, שקלתי את אופן התנהלות הצדדים בתיק, הן את ההליכים שקדמו להגשת התביעה והן את התנהלות הצדדים לאחריה.

אציין כי ההסכם שנערך בין התובעת לב"כ מחייב את הצדדים להסכם, אולם אין בכך כדי לחייב כי בית המשפט יפסוק על פי מה שהוסכם בין הצדדים, זאת אף בשים לב לכללי לשכת עורכי הדין בנושא.