ארזים מפעלי מתכת ופלדה בע"מ נ' זלמן בראשי ואחיו בע"מ

פסק דין

מבוא

ראשיתם של ההליכים שבפני בבקשה לביצוע שטר אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר שבמסגרתה טענה כי היא אינה חייבת לפרוע את השיק והתובעת אינה זכאית להיפרע ממנה, הן על פי השטר והן על פי עסקת היסוד.

במהלך הדיון בהתנגדות שהגישה הנתבעת הוגש ביום 28.2.10 כתב תביעה מתוקן שבגדרו תבעה התובעת מהנתבעת סכום של 68,317 ₪.

התובעת, חברה העוסקת ביצור בתחום המתכות. הנתבעת, חברה קבלנית לעבודות עפר ופיתוח. ביום 2.9.08 התקשרה הנתבעת בהסכם עם חברה בשם מטאל וורקס עטרות בע"מ (להלן- "קבלן המשנה"), שהייתה גם לקוחה של התובעת, לביצוע עבודות שעיקרן הקמת גדר באזור התעשייה בעטרות. כמקדמה על חשבון התמורה שהיה על הנתבעת לשלם לקבלן המשנה בעד העבודות, מסרה הנתבעת לקבלן המשנה שיק בסכום של כ- 56,017 ₪ (להלן- "שיק המקדמה") שנמשך על ידי הנתבעת, הוא השיק נושא ההתנגדות לביצוע השטר.

אף שהמחלוקת בין הצדדים תוכרע בעיקר על פי הסכם הפשרה בין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה ביום 15.3.09, לצורך ההכרעה במחלוקות אתייחס להסכמים השונים שאליהם הגיעו הצדדים במהלך הניסיון לפתרון המחלוקת.

מחלוקת נלווית לתביעה הכספית הינה מחלוקת בנושא הנפקת חשבונית בגין ביצוע התשלום, אם וכאשר ישולם.

הסבת השטר

השלב הראשון שאליו יש להתייחס בבירור המחלוקות בין הצדדים הוא שלב הסבת שיק המקדמה לטובת התובעת. מעיון בשיק המקדמה עולה שהשיק היה במקורו שיק למוטב בלבד, אשר נמשך כאמור לטובת קבלן המשנה. כמו כן ניתן להבחין שהמילים "למוטב בלבד" נמחקו בעט, וליד המחיקה מופיעה חתימתה של הנתבעת. שינוי נוסף שנעשה בכתב יד הוא שינוי מועד הפירעון של שיק במקדמה, שגם לצדו מופיעה חתימתה של הנתבעת.

מנהלה של התובעת, מר שמעון אוחנה (להלן- "אוחנה"), פירט בתצהיר עדות ראשית את הנסיבות שבהן קיבלה התובעת את שיק המקדמה מקבלן המשנה. על פי תיאורו, היה לקבלן המשנה חוב כספי גדול לתובעת בגין סחורה שרכש ממנה לביצוע עבודות בפרויקטים אחרים, ועל כן סירבה התובעת לספק לו חומרי גלם לשם השלמת עבודות שאותן התחייב לבצע עבור הנתבעת. נוכח הסירוב האמור הציע קבלן המשנה לתובעת לשלם עבור הסחורה באמצעות מסירת שיק המקדמה שקיבל מהנתבעת. מר אוחנה, ביקש על פי עדותו, לבחון את ההצעה ולשם כך פנה למנהלה של הנתבעת, מר עמית בראשי (להלן- "בראשי"), על מנת לבדוק עמו את טיב ההמחאה ולוודא שהיא תיפרע, כיון שצוין על גביה שהיא למוטב בלבד. בראשי השיב לו לדבריו כי ההמחאה תפרע, והסכים לבטל לשם כך את הגבלת הסחרות שהייתה בשיק. בראשי אף ביקש מאוחנה לטענתו, לספק לקבלן המשנה את חומרי הגלם. לאחר שהנתבעת הסירה את מגבלת הסחרות באמצעות מחיקת המילים "למוטב בלבד" משיק המקדמה, התקשר אוחנה פעם נוספת לבראשי ושאל אותו האם הוא עצמו ביצע את המחיקה. בראשי אישר לו לדבריו שהוא עצמו הסיר את המגבלה, והבטיח לו שההמחאה תפרע במועדה. ואולם כאשר ביקש אוחנה לפרוע את שיק המקדמה לאחר שסיפק לקבלן המשנה את חומרי הגלם, לא כובד שיק המקדמה מאחר שהוא בוטל על ידי הנתבעת.

בחקירתו הנגדית השיב אוחנה שכל חומרי הגלם שהוזמנו על ידי קבלן המשנה לפרויקט של הנתבעת סופקו על ידו במלואם (פרוטוקול הדיון מיום 11.11.12, עמ' 6, שורה 8; שורות 19 עד 20 ). אוחנה השיב שהוא קיבל את שיק המקדמה ביום 28.9.09, אז גם הנפיק את החשבונית. מועד הפירעון הרשום בשיק המקדמה היה 8.11.08, ואת הסחורה מסר לקבלן המשנה כחודשים לפני מועד הפירעון. עוד השיב שהחשבונית מופקת בעת הספקת הסחורה, מיד עם ביצוע ההזמנה.

אוחנה השיב שהוא אוחז כשורה בשיק המקדמה, וכי השיק היה אמור להיפרע ללא כל סייג. עוד השיב שעד היום אינו יודע מדוע בוטל השיק שכן הוא סיפק את החומרים, הוציא חשבונית, ולא קיבל כסף. (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.12).

בהתנגדותה לביצוע השטר טענה הנתבעת באשר לעילה השטרית, שהשיק שהוגש לביצוע הינו שיק "למוטב בלבד", שהמילים "למוטב בלבד" נמחקו ממנו, ואולם המילה "ל" לא שונתה ל"לפקודת". שם הנפרע המופיע על גבי השיק לאחר המילים "שלמו ל-" הינו "מטאל וורקס- עטרות בע"מ בלבד". נטען שלא ברור האם הוסב השיק כדין לתובעת, מתי נעשה הדבר ועל ידי מי, האם התובעת "אוחזת" בשיק או רק מחזיקה בו.

בתצהיר עדות ראשית הצהיר בראשי ששיק המקדמה ניתן למועד פירעון עתידי, על מנת שניתן יהיה להציגו לפירעון רק לאחר שקבלן המשנה יקיים את התחייבויותיו על פי ההסכם, ומתוך הסכמה מפורשת שהשיק יוצג לפירעון רק בכפוף לכך שקבלן המשנה ימלא את התחייבויותיו כלפי הנתבעת. בראשי הוסיף בתצהירו שקבלן המשנה לא ביצע את העבודות במועדן, ונימק את מחדליו בכך שלא עלה בידיו לרכוש את חומרי הגלם לשם ביצוע העבודה מאת התובעת, שסירבה לספקם באשראי. כדי לאפשר את רכישת חומרי הגלם מהתובעת, ביקש קבלן המשנה מאת הנתבעת לאפשר לו להסב את שיק המקדמה לתובעת תוך מחיקת המילים "למוטב בלבד", וכן להקדים את מועד הפירעון, בתקווה שהתובעת תסכים לספק לקבלן המשנה את חומרי הגלם בתמורה לשיק המקדמה.

בראשי לא התייחס בתצהירו לאופן שבו נעשתה מחיקת המילים ל"מוטב בלבד", האם הדבר נעשה על ידו או על ידי אדם אחר מטעם הנתבעת, והסתפק בפירוט בקשתו של קבלן המשנה לעשות כן. לאחר מכן הצהיר ש"חרף האמור", לא ביצע קבלן המשנה את שהוטל עליו, בתואנות שונות, ביניהן בטענה שספק חומרי הגלם עומד בסירובו לספק את חומרי הגלם הנחוצים לביצוע העבודות. יחד עם זאת, בהתנגדות לביצוע השטר פורט שלבקשתו של קבלן המשנה נמחקו המילים "למוטב בלבד" משיק הביטחון, ומועד הפירעון הוקדם בחודש וחצי.

מעיון בשיק המקדמה ניתן לראות שלצד מחיקת המילים "למוטב בלבד" שנעשתה בכתב יד, מופיעה חתימתה של הנתבעת. בתצהיר תשובה לשאלון השיבה הנתבעת במפורש שהיא זו שביצעה את השינוי בשיק המקדמה.

בהמשך תצהירו הצהיר בראשי שבשל ההפרה הבוטה והמתמשכת של קבלן המשנה את חיוביו, וכיון שהיה זה כישלון תמורה מוחלט, נתנה הנתבעת הודעת ביטול לגבי שיק המקדמה. בראשי נמנע מלבאר בתצהירו את המועד שבו בוטל שיק המקדמה.

לטענת בראשי, רק בשלב זה מסר קבלן המשנה לנתבעת את זהותו של ספק חומרי הגלם, ובעקבות זאת נערכה ישיבה בין הצדדים שבמהלכה נחתם זיכרון הדברים.

במהלך חקירתו הנגדית נשאל בראשי מי ביקש ממנו לבצע את התיקונים בשיק המקדמה והשיב שהיה זה בזיאן, מנהל קבלן המשנה. לטענתו הוא לא ידע מדוע ביקש בזיאן את התיקונים. בראשי שלל את האפשרות שידע שבכוונת קבלן המשנה להסב את השיק, והעלה את האפשרות שקבלן המשנה רצה להפקיד את שיק המקדמה בבנק.

מעבר לדרוש אציין שאף שבהסבת שיק הביטחון לנתבעת נפלו פגמים (השיק הוגבל בסחרותו ולא היה למעשה בר הסבה; אין התאמה בין מחיקת "למוטב בלבד" לכך שלא הוסף "לפקודת"; שם המוטב לא שונה לשמה של התובעת; מועד ההסבה אינו מופיע על גבי גב השיק, וכיוצ"ב), עולה מהראיות שהנתבעת היא זו שעשתה את השינוי בשיק, בהתאם לבקשת הקבלן הראשי, וזאת על מנת שהתובעת תספק לקבלן המשנה חומרי גלם. העדפתי את עדותו של מר אוחנה מטעם התובעת לפיה סיפק את חומרי הגלם רק לאחר שבירר עם מנהלה של הנתבעת, בראשי, שהשיק יכובד, וכי רק לאחר בירור זה סיפקה התובעת לקבלן המשנה את חומרי הגלם.