ארזואן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 3/7/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36% מיום 1/1/11 ("ההחלטה").

2. עניינו של המערער הוחזר לוועדה רפואית לעררים, לפי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין מיום 2/4/12 (ב"ל 11- 07- 39726) ("פסק הדין"). על פי פסק הדין, הוטל על הוועדה לזמן את המערער, להתייחס ולבדוק את טענות המערער גם באשר לברך שמאל. כמו כן, התבקשה הוועדה להתייחס באופן מפורש גם לתוצאות צילום ברכיים מיום 30/6/11, שעל פי הפענוח שלו מדובר בשינויים ניווניים דו צדדיים וכן הסתיידות בגיד קוודריצפס דו צדדי.

בנוסף, צוין כי ייתכן ונפלה טעות קולמוס כאשר מחד נרשם "שינויים ניוונים והגבלה ברך שמאל", ומאידך נרשם "אין נכות בברך שמאל". הוועדה התבקשה להבהיר עמדתה לגבי האמור, כך שיהיה ברור האם יש פגיעה ו/או נכות באיזו מהברכיים והאיזה שיעור.

בנסיבות המקרה, התבקשה הוועדה לבדוק שוב את ברכיו של המערער.

3.ביום 3/7/12 התכנסה הוועדה ועיינה בפסק הדין. הוועדה קבעה כי לא מצאה ממצאים שונים מאלה המתוארים בבדיקה הקלינית שנערכה למערער ביום 5/7/11. הוועדה הדגישה, כי לא מצאה ממצא פתולוגי בברך שמאל, בהשוואה לממצאים ניכרים בברך ימין. הוועדה עיינה בצילום ברכיים מיום 30/6/12 וקבעה כי "קיימים שינויים ניכרים בברך ימין והתמונה הרנטגנית בברך שמאל תקינה". הוועדה סיכמה וקבעה כי הנכות בגין רגל ימין היא 20% לצמיתות, בעוד שאין נכות בגין רגל שמאל.

4.עניין לנו בהחלטה שניתנה בעקבות פסק דין. משכך, יש לבחון האם פעלה הוועדה בהתאם להנחיות פסק הדין.

5. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה לממצאי בדיקת CT מיום 16/11/11 (מע/1). המערער הוסיף וטען, כי נפל פגם בהרכב הוועדה אליה הוחזר הדיון בעניינו מכוח פסק הדין.

6.לטענת המשיב, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, אשר לא הורה לוועדה להתייחס לבדיקת CT. נטען עוד כי המערער קיבל הודעה על החלפת שניים מחברי ההרכב, מאחר שאותם רופאים אינם משמשים עוד פוסקים בוועדות הרפואיות.

7.דין טענת המערער לעניין התייחסות הוועדה לבדיקת CT - להידחות מהטעם שהוועדה כלל לא נדרשה לעיין באותה בדיקה. על פי הנחיות פסק הדין הוטל על הוועדה לשוב ולבדוק את שתי ברכיו של המערער, לרבות טענותיו לגבי ברך שמאל. הוועדה ערכה למערער בדיקה אורטופדית, ופירטה את ממצאיה בפרוטוקול. פסק הדין הורה לוועדה להתייחס במפורש לתוצאות צילום ברכיים מיום 30/6/11, וכך עשתה. פסק הדין לא הורה לוועדה לעיין בבדיקת CT. גם העובדה שעל פי הנחיות פסק הדין התבקשה הוועדה לבדוק מחדש את שתי ברכיו של המערער – אין בה כדי ללמד על חובת הוועדה לעיין בבדיקת CT. אין לקרוא את פסק הדין את מה שאין בו, ואין לקבל את הטענה שהיה על הוועדה לעיין בבדיקת CT, משזו הונחה בפניה, והוועדה אף ציינה בפרוטוקול שבדיקת ה- CT הונחה בפניה. אף אין לקבל את הטענה כי הוועדה אינה רשאית להתעלם מבדיקת הדמיה, כאשר מסמכים רפואיים המצטטים את אותה בדיקה עמדו בפני הוועדה זה מכבר. הנחיות פסק הדין ברורות ועיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה מילאה אחריהן במדוקדק.

8.אשר לטענה בדבר שינוי הרכב הוועדה: לטענת המערער, המשיב החליט על דעת עצמו על שינוי שניים מחברי ההרכב, מבלי לבקש ולקבל את עמדת המערער לשינוי. נטען עוד, כי חבר ההרכב שלא הוחלף, הוא האורטופד אשר דעתו נעולה. ולכן, ככל שהתבקש שינוי ההרכב, היה מקום להחליף את ההרכב כולו.

המשיב טוען מנגד, כי מאחר שד"ר אברהמסון וד"ר גינבלביץ אינם משמשים עוד כפוסקים בוועדות הרפואיות, לא ניתן היה לכנס ועדה שכוללת אותם. הודעה על כך נמסרה למערער, טרם כינוס הוועדה דנן (מש/1).

9.אמנם, על פי הוראות פסק הדין, היה על הוועדה להתכנס בהרכבה הקודם. הרכב הוועדה קודם לפסק הדין כלל את ד"ר אברהמסון, מומחה לכירורגיה ואורולוגיה, ד"ר מאושר, מומחה לאורטופדיה וד"ר גינדלביץ, מומחה לפסיכיאטריה. על פי מכתב המשיב מיום 21/6/12, הודע למערער כי ד"ר אברהמסון וד"ר גינדלביץ אינם משמשים עוד כפוסקים בוועדות, ולכן יזומן המערער לוועדה בהרכב אחר. לאחר שזומן לדיון בפני הוועדה, לא הודיע המערער כי הוא מתנגד לשינוי. בהקשר זה, אין בידי לקבל את הטענה שהמערער לא יכול היה להתרעם על החלפת הפוסקים, משלא היה מיוצג ומשלא ניתנה לו ההזדמנות להתנגד להחלפת ההרכב. המערער גם איפשר לוועדה בהרכבה מיום 3/7/12, לבדוק אותו ואישר בחתימתו על גבי פרוטוקול הוועדה (פרק ה' – הצהרות הנבדק וחתימתו), כי הוא מסכים להיבדק על ידי הוועדה.

אף מקובלת עלי טענת המשיב, כי הוראות פסק הדין לפיהן הוחזר עניינו של המערער לוועדה, התייחסו לתחום האורטופדי בלבד, היינו הברכיים. משכך, חבר הוועדה אשר נשאר בהרכב הקודם, הינו המומחה בתחום הפגימה הרלוונטי, היינו אורטופדיה. בנסיבות המקרה דנן לא היה מנוס להחלפת יתר חברי ההרכב, ולא נפל פגם במשפטי בעניין זה.

10.בנסיבות אלה אני קובעת, כי הוועדה פעלה בהתאם לנדרש ממנה בפסק הדין, ובצורה מנומקת ומפורטת. בהעדר פגם משפטי בהחלטת הוועדה, על כן הערעור נדחה בזאת.

11.אין צו להוצאות.

12.לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, א' באדר תשע"ג, (11 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.