פסק דין
בפניי ערעור על החלטת כב' הרשם דן סעדון, אשר ביטל את צו העיקול הזמני שניתן בתיק 1382-11-09.
החלטת כב' הרשם
עיקרי העובדות הצריכות לעניין, כפי שנקבעו על-ידי כב' הרשם, הינם כמפורט להלן.
המערערת הגישה תביעה כספית כנגד המשיבה 2 (להלן: "המשיבה"), ג.מ.נ.ר חברה לבניה ויזמות (2006) בע"מ (להלן: "גמנר") ומועצה מקומית צור יגאל – כוכב יאיר (להלן: "המועצה"). במקביל להגשת התביעה, הגישה המערערת בקשה להטלת צו עיקול זמני על נכסיה של המשיבה. על פי הנטען בבקשה, שימשה המשיבה כקבלן ראשי עמה התקשרה המועצה בהסכם לביצוע עבודות בנייה והריסה בבית ספר יסודי בתחומי המועצה. לצורך ביצוע הסכם זה התקשרה המשיבה עם גמנר ששימשה כקבלן משנה. בחודש יוני 2008 התקשרה גמנר עם המערערת בהסכם לביצוע עבודות פינוי פסולת מאתר הבנייה. משלא שולם שכרה של המערערת הוגשה התביעה. לטענת המערערת, התחמקה גמנר מביצוע התשלום והודיעה כי אין בכוונתה לשלם למערערת בשל כך שאין בכוונת המשיבה לשלם לגמנר. עוד צוין בבקשה להטלת צו עיקול זמני, כי המשיבה הודיעה כי גם אם תקבל כסף מהמועצה היא לא תעבירו לידי מי שביצע את העבודה כך שגמנר לא תוכל לשלם למערערת. לטענת המערערת, גמנר והמשיבה אינן מתכחשות לחובן אך מסרבות לשלמו, כאשר התנהגות זו מהווה אינדיקציה, לטענת המערערת, לקיומה של הכבדה פוטנציאלית על ביצועו של פסק הדין. בנוסף לכך נטען לעניין יסוד ההכבדה כי מדובר בסכום כסף נכבד (64,564 ₪) וקיים צורך לייחדו לשם ביצוע פסק הדין.
המשיבה הגישה בקשה לביטול צו העיקול. ביום 28.1.10, ביטל כב' הרשם את צו העיקול הזמני.
כב' הרשם קבע בהחלטתו המפורטת והמנומקת, כי יש לבטל את צו העיקול משני טעמים עיקריים: בשל אי גילוי עובדות מהותיות שיש בהן כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט במתן הסעד הזמני, ובשל כך שלא הוכח דבר קיומה של "הכבדה".
אשר לאי גילוי עובדות מהותיות, קבע כב' הרשם כי לא נזכרו בבקשה למתן צו עיקול זמני (להלן: "הבקשה") חברות גמר טק וכוכבי האומן, על אף שיש חשיבות לחברות אלה לצורך הבהרת התמונה העובדתית המלאה בפני בית המשפט. כן קבע כב' הרשם כי בבקשה נטען כי אין בכוונת המשיבה לשלם לגמנר כך שגמנר לא תוכל לשלם למערערת, אולם בדיון הוכח כי אין קשר בין המשיבה לבין גמנר כך שלכאורה אין המשיבה חייבת לשלם לגמנר, וזאת בניגוד לתמונה שצוירה בבקשה. במאמר מוסגר ציין הרשם, כי בהסכם ובחשבוניות אשר באו לתמוך בטענת המשיבה בדבר קיומו של הסכם בינה לבין גמנר, לא מוזכר האתר שבו ניתנו שירותי המשיבה לגמנר.
אשר ליסוד ה"הכבדה" קבע כב' הרשם, כי טענתה של המערערת כי התנהגותן של המשיבה וגמנר מהווה אינדיקציה לקיום הכבדה על פסק הדין, לא הוכחה, שכן הוא לא שוכנע כי בין סלע לגמנר היתה התקשרות בעניין הפרויקט נשוא התביעה, כך שאף אם התנהגה גמנר באופן זה או אחר, אין בהתנהגותה כדי להוות אינדיקציה לקיום הכבדה על ביצועו של פסק הדין. כן ציין כי נוכח העובדה כי עמדתה של המערערת הינה כי גמנר היא בעלת דינה החוזית ולא המשיבה, ספק אם המשיבה צריכה לשלם לה, וכי טענתה של המשיבה בהליך כי אינה חייבת למערערת דבר, מבוססת על טענה משפטית שאינה מופרכת, ועל כן לא ניתן לראותה כטענה מופרכת על פניה שנועדה לשמש אך כסות לרצונה של המשיבה להתנער מפירעון חובותיה בדרך לא דרך. בנסיבות אלה קבע הרשם, כי קיים קושי לראות בסירובה של המשיבה לשלם למערערת כאינדיקציה לקיומה של הכבדה על ביצועו של פסק הדין שניתן בתובענה.
עוד דחה הרשם את טענתה של המערערת כי מדובר בסכום נכבד וקיים צורך לייחדו לשם ביצוע פסק הדין בשל כך שלא מצא כי מדובר בסכום נכבד; כי על פי הפסיקה הדגש במתן צו העיקול עבר מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו לרעה של המבקש עד למועד פסק הדין, והמערערת לא הראתה כי אמצעיה הכספיים של המשיבה לא יספיקו לצורך תשלום סכום התביעה אם יינתן פסק הדין לטובת המשיבה, כנדרש על פי הפסיקה.
טענות המערערת
לטענת המערערת שגה הרשם כאשר קבע כי היא לא גילתה בבקשה למתן צו העיקול עובדות מהותיות, שכן העובדות שהוצגו בבקשה היו העובדות המלאות אשר היו ידועות לה בעת הגשת הבקשה, ומאחר שלא היה ידוע לה על מעורבותן של חברות גמר טק וכוכבי האומן, לא ציינה את מעורבותן בבקשה.
עוד טוענת המערערת כי שגה הרשם כאשר קבע כי אין קשר בין המשיבה לבין גמנר וכי היא אינה חייבת לשלם דבר לגמנר. זאת, משום שהמשיבה התקשרה בהסכם עם גמר טק וגמר טק והמשיבה חד הן.
המערערת הוסיפה וטענה כדלקמן: כי המשיבה טענה כי גמר טק התקשרה בהסכם עם הבעלים של כוכבי האומן ו/או המשיבה 1 לביצוע 90% מתוך 100% עבודות בפרויקט וזאת ללא אישורה של המשיבה 3 לכך, כי המערערת פינתה את האשפה מתחום בית הספר עבור כוכבי האומן ו/או המשיבה 1 וכי המערערת חתמה על הסכם פינוי הפסולת עם הבעלים. כן ציינה כי לא הוכח בבקשה לביטול העיקול אשר הוגשה על ידי המשיבה כי שילמה את הכספים אשר הגיעו לידי המשיבה 1. לדבריה, על מנת להתחיל בביצוע הפרויקט נזקקה המשיבה לקבלת אישור לפינוי אשפה, ומאחר והמערערת סיפקה את האישור לפינוי האשפה, לא יכולה לקום טענה למשיבה 2 כי לא הכירה את המערערת.
אשר ליסוד ההכבדה טוענת המערערת כי שגה הרשם כאשר קבע כי המשיבה אינה חבה למערערת דבר; כי על פי הפסיקה לשם הוכחת יסוד ההכבדה די בכך שהתביעה הינה לסכום כסף נכבד וקיים צורך לייחד נכסים לביצוע פסק דין עתידי, אם כי על מבקש העיקול להראות כי האמצעים הכספיים של הנתבע אינם מספיקים; וכי המערערת הרימה את הנטל להוכחה כי אמצעיה הכספיים של המשיבה לא יספיקו לצורך תשלום התביעה אם יינתן פסק דין לטובת המערערת. לעניין זה ציינה המערערת כי לאחר הדיון עלה בידיה לעיין בדו"ח דן אנד ברדסטריט ממנו עולה כי ביום 23.12.08 הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לפירוק המשיבה על ידי אחד מנושיה, כאשר לאחר הגשת בקשת הפירוק הגיעה המשיבה להסדר תשלומים עם הנושה. כן ציינה כי המשיבה הוגדרה בעבר כסיכון התקשרות ממוצע וכעת מוגדרת כסיכון התקשרות גבוה וכי מעיון בדו"ח עולה כי רשם הקבלנים הודיע על ביטול רישום המשיבה בפנקס הקבלנים.
טענות המשיבה
לטענת המשיבה, יש לדחות את הערעור הן מהטעמים שפורטו בהחלטת הרשם והן נוכח התנהלותה חסרת ניקיון הכפיים של המערערת.
לטענתה, במסגרת הערעור "הגניבה" המערערת טענות ו"ראיות" שלא היו כלל בעת הדיון בבקשת העיקול וביטולו, על אף שניתן היה בנקל לעשות כן, כאשר ראיות אלה הינן ראיות חלקיות אשר אינן משקפות המציאות.
אשר לקביעת הרשם כי המערערת לא גילתה את העובדות המהותיות ציינה המשיבה, כי בניגוד לטענת המערערת בערעור, המערערת ידעה ידיעה פוזיטיבית על כוכבי האמן ואף הוציאה לה תעודת משלוח. כן ציינה כי בדף יומן העבודה שצורף כנספח לבקשה לביטול העיקול נזכרת כוכבי האומן. עוד טוענת המשיבה כי אין ממש בטענת המערערת בדבר זהות לכאורה בין המשיבה לבין גמר טק שכן הוכח כי מדובר בחברות עם אישיות משפטית נפרדת ומכל מקום טענה זו אינה רלוונטית שכן אף אחת מהן לא התקשרה עם המערערת או עם גמנר.
המשיבה מוסיפה וטוענת כי גם לו לא ידעה המערערת את המצב העובדתי לאשורו, היה עליה להבהיר זאת, ולא לציין בפני הרשם מצב עובדתי מוטעה באופן פוזיטיבי.
